אתה מוצא שלוש שמחות כתוב בחג [בחג סוכות]: "ושמחת בחגיך", "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים", אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה. וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת [בחג שבועות] אלא שמחה אחת: "ועשית חג שבועות לה' אלהיך... ושמחת... אתה ובנך וגו'". ולמה? מפני שהתבואה נכנסת בפנים. ומה טעם אין כתוב בה שתי שמחות? מפני שפירות האילן נידונים. אבל בחג [הסוכות], שהתבואה ופרות האילן בפנים, לפיכך כתוב בו שלוש שמחות.

דבר אחר [למה אין אתה מוצא בפסח אפילו שמחה אחת?]: בשביל שמתו בו המצרים. וכן אתה מוצא: כל שבעת ימי החג אנו קורין בהם את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין את ההלל אלא ביום טוב ראשון ולילו. למה? משום "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך."