מה נשתנה היום הזה מכל הימים? שבכל הימים פעם אנו עוסקין במלאכה ופעם אנו אוכלין, היום הזה כולו אכילה ושתיה. שבכל הימים אנו שותים מים או שיכר בלי יין, היום הזה כולו יין. שבכל הימים לחם לבב אנוש יסעד, היום הזה אין פחות בישראל בלי סעודת מלכים. שבכל הימים אנו אוכלים כדי שובע ושותים לצימאון, היום הזה כולנו זוללים וסובאים ושיכורים.

מעשה ברבי גרגרן ורבי יינא סבא ורבי חמרן ורבי שכרן ורבי בקבוק שהיו אוכלים ושותים בסעודת פורים כל היום וכל הלילה והיו משתכרים. עד שנפלו תחת השולחן וכוסם בידם. ולמחרת מצאום תלמידיהם מתגוללים זה על זה. ואמרו: "רבותינו, הגיע זמן פת של שחרית."

אמר רבי בקבוק הנטופתי: הרי כבר שמחתי בשמחת-פורים ולכן זכיתי שתיעשה סעודת פורים שלושה ימים ושלושה לילות. עד שדרשה בן יינא סבא, שנאמר: "מיגון לשמחה מאבל ליום טוב". מה יגון שלושה ימים ושלושה לילות, כמו שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים לילה ויום", כן שמחת יום טוב.

רבי גרגרן אומר: שבעה ימים. שנאמר: "ומאבל ליום טוב" ואין אבלות פחות משבעה ימים. וחכמים אינם אומרים כלום אלא אוכלים ושותים עד ימות המשיח.

חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים לעסוק יומם ולילה? הלא טוב לנו שבת על סיר הבשר או לכת אל בית המשתה. ואף אתה אמור לו: - אין ניפטרין עד הפסח ממקומן.

שוטה מה הוא אומר? - מה שמחת פורים לכם אשר לא ראיתם לא המן ולא מרדכי ? "לכם" ולא לו: ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר במגילה ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו, וכל זה איננו שוה לי ולא לו. אילו היה שם היה נתלה.

תם מה הוא אומר? - מה זאת? ואמרת אליו: סעודת פורים היא וכל המתעסקים בה זוכים להינות מסעודה של לויתן.

ושאינו יודע לשתות את פתח לו את הפה שנאמר: "הרחב פיך ואמלאהו", ונאמר: "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם".

 
כמה מעלות טובות למקום עלינו:
אילו נהרגה ושתי ולא מלכה המלכה אסתר תחתיה - דיינו
אילו מלכה אסתר ולא קראה את המן אל המשתה - דיינו
אילו קראה אסתר את המן ולא נדדה שנת המלך - דיינו
אילו נדדה שנת המלך ולא בא המן אל החצר - דיינו
אילו בא המן אל החצר ולא הרכיב את מרדכי על הסוס - דיינו
אילו הרכיב את מרדכי ולא נפל על המיטה - דיינו
אילו נפל על המיטה ולא דיבר חרבונה - דיינו
אילו דיבר חרבונה ולא ניתלו בני המן עם אביהם - דיינו
אילו ניתן רכושם למרדכי ולא נעש(ת) נקמה בשונאים - דיינו
אילו נעש(ת) נקמה בשונאים ולא נקבעו ימי פורים - דיינו
אילו נקבעו ימי פורים ולא נצטוונו לעשות משתה ושמחה - דיינו

רבן צחקיאל היה אומר: כל שלא עשה שלושה דברים בפורים לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: אכול ושתה ורקוד.

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא היה בשושן הבירה, שנאמר: "וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם" לא מרדכי ואסתר ובני דורם לבדם ניצלו מידי המן, אלא אף אנחנו שנאמר: "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור".