שבת
מקורות והגות/

הדלקת הנרות - המנהג וטעמיו

מצוות הדלקת נרות שבת בבית מופיעה לראשונה במשנה במסכת שבת בדיון": במה מדליקין'' (משנה, מסכת שבת, פרק ב') - הדיון עוסק בשאלה אילו חומרי בערה' מותרים לנרות השבת.

הדלקת הנרות מסמלת את המעבר מיום החול לשבת ונעשית כחצי שעה לפני השקיעה.

יש הטוענים כי מנהג הדלקת הנרות מקורו, בצורך להאיר את הבית עם שקיעת החמה וטרם חשכה. המעשה קיבל משמעויות טקסיות ונופך רוחני, כאשר עם הדלקת הנרות נכנסת השבת ונאסר להדליק אש.

מדרשים ופירושים שונים רואים בנרות סמל לשלום, לברכה, לעונג השבת, (ראה/י ''מדרשים על נרות השבת'') הדלקת הנרות מסמלת גם את מעשה בריאת האור, הבריאה האלוהית הראשונה: כפי שהקב''ה שבת מבריאתו, גם אנו נשבות לאחר הדלקת הנרות.

המשנה מקשרת את מצוות הדלקת הנרות לאשה: ''על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנידה, בחלה ובהדלקת הנר.'' (משנה, שבת, פרק ב')

יש המסבירים את נתינת המצווה לאשה בכך שהיא נמצאת יותר בבית וזמינה להדליק, יש המפרשים אותה כזכות וכבוד הניתנים לאשה בהכנסת הקדושה לבית.

מדרש אחר רואה בנתינת המצווה לאשה מעין אקט של כפרה:

ו''אדם הראשון נרו של עולם היה, שנאמר: 'נר אלוהים נשמת אדם' (משלי כ', 27)

גרמה לו חוה מיתה, לפיכך מסרו מצוות הנר לאשה.'' (ירושלמי, שבת, ב', 6)

ברוח חיובית ושוויונית יותר, דורש הזוהר, שהאנשים זוכים ומתקנים בלימוד תורה כשם שהנשים זוכות ומתקנות בהדלקת נר של שבת. (ראה/י מדרשים על נרות השבת)

נוהגים להדליק שני נרות שבת לפחות, אחד כנגד ''שמור את יום השבת לקדשו'' (דברים ה', י''ב) והשני כנגד: ''זכור את יום השבת לקדשו'' (שמות כ', ח'). יש 'שנהגו להדליק נר אחד עבה בו שני פתילים, לקיים: ''שמור וזכור בדיבור אחד " (מתוך הפיוט ''לכה דודי'') האר''י נהג להדליק שבעה נרות שבת כנגד שבעת ימי השבוע: ששה קטנים ואחד גדול כנגד השבת. יש מנהג להדליק 12 נרות כנגד שבטי ישראל , יש המדליקים נרות כמניין בני הבית, ובחוגים חסידיים מסוימים נהגו להדליק 702 נרות, כמניין ''שבת'' בגימטרייה.

ברכת הנרות נאמרת לאחר הדלקתם, כיוון שאחרי הברכה אסורה כל מלאכה , כולל הדלקת נרות. נשים נוהגות להאהיל על הנרות בידיהן ולכסות את פניהן לאחר הדלקת הנרות.

למנהג כיסוי הפנים, לאחר הדלקת הנרות טעמים שונים : יש הרואים בכיסוי הפנים אקט של יראה: שלא לראות בזיו השכינה.

הסבר אחר למנהג קשור לכך שזוהי המצווה היחידה בה מקדימים עשיה לברכה; כיסוי הפנים בעת אמירת הברכה והחשיפה אליהם רק אחריה, היא בבחינת דחיית העונג מן הנרות - כאילו ברכו ואחר כך הדליקו. יש הרואים במנהג להאהיל עם הידיים על הלהבות ואחר כך להביא את הידיים אל הפנים סמל להבאת אור השבת פנימה, אלינו. יש הנוהגים להניע את הידיים סביב הנרות שש פעמים, כאילו להביא את ששת ימי השבוע אל תוך השבת .

הזמן שלפני ואחרי הדלקת נרות השבת הוא זמן לתפילה אישית או לתפילה המיוחדת לזמן הדלקת הנרות.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle