החלה היא לחם לבן מיוחד לשבת וחג. יתכן שמנהג החלה על שולחן השבת הוא כנגד החלות המצוות במשכן (ויקרא כד, ה'-ט') ושהיו נהוגות במקדש. מקור השם חלה במצוות נטילת חלה - מצווה להפריש מן הבצק תרומה לכהן. כיוון שנהגו להכין ביום שישי לחם לשבת ולכל השבוע נקרא לחם השבת – חלה.

חלות של שבת מכונות ''לחם משנה'' - (שתי ככרות לחם) לזכר מנת המן הכפולה שהוריד הקב"ה ביום שישי לבני ישראל במדבר, כדי שלא יצטרכו לאסוף מן בשבת ולחלל את השבת (שמות ט"ז)

יש נוהגים לקלוע את חלת השבת כצמה משבע מקלעות לסמל את שבעת ימי השבוע או את היום השביעי, יש העושים את החלה שלוש מקלעות, ויש העושים אותה שתי מקלעות לסמל את שני הציוויים בשבת: "שמור את יום השבת לקדשו: ו-"זכור את יום השבת לקדשו".

את החלה מכסים במפה מיוחדת, על פי רוב רקומה ומקושטת.

מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ" ולאחר מכן בוצעים את החלה ביד ומחלקים פיסות חלה עם מלח למשתתפי הסעודה. מצוה לאכול בסעודת שבת פיסת לחם, כזית לפחות. בסמל של חלת השבת באים לידי ביטוי הבריאה והשפע הקיים בה, והאדם המשתלב בטבע ויוצר את מזונו.