חנוכה
מקורות והגות/

יענקלה גלפז

היום התשיעי

עין גדי, 2001

חג החנוכה, כמה שהוא חביב ואהוב ומשפחתי, מעורר בי כמה הרהורי כפירה.

ראשית, כבר מזמן היה צריך משרד הבריאות להוציא אותו מחוץ לחוק. לא ששאר החגים היהודיים הם חגים דיאטטיים במיוחד, אבל חנוכה עולה על כולם.

כל כך הרבה שמן שרוף. כל כך הרבה פחמימות רעות וטעימות. הסוכר, הריבה, הקלוריות בהצפה מוחלטת. והרי אף אחד לא מתכוון ברצינות לאכול סופגניה מקמח מלא עם ממתיק סויה וריבת טופו. בקיצור חג מאוד לא בריאותי.

וזה שמשרד איכות הסביבה יחד עם מכבי האש לא הגישו צו על תנאי נגד חג הפירומנים הזה - רק פלא בעיני. אומנם גם ל"ג בעומר מאיים על שלמות היערות והאטמוספרה. אבל לפחות כל מדורה אפשר לכבות בכיבוי צופי\ מה שלא יעלה על הדעת על שולחן החג המכוסה בחמש עשרה חנוכיות (אחת שקבלנו לחתונה, אחת שקנינו בשוק הפשפשים, אחת שירשנו מסבתא, אחת מפקקים של הילד מהגן, אחד מקרמיקה של הילד מכתה א', אחת מקרמיקה של הילד מכתה ג' ועוד כל מיני נרות בכל מיני צבעים שעשו

הילדים בחוגי המדעים והאומנויות.) את הכל צריך להדליק. הילדים מוצמדים לקופסת גפרורים, וכל הזמן מטפטפים. (חלב של נרות. בכל מקום אפשרי).

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו נושאים לפידים ואש עולה על כל הארץ.

בקיצור חג מאוד לא בטיחותי.

אבל זה חג לאומי. אי אפשר להכחיש. בתקופות קשות אלה, כשאנשי הקניונים מחלקים דגלים קטנים לשיפור המצב רוח הלאומי, ועל הזיקפה הלאומית (מגדל עזריאלי) מקועקע מגן דוד מואר להרמת המורל,

אין כמו אינתיפאדה מזויינת של חשמונאים מעטים, הנלחמים בשם האלוהים וקוראים חמס (חמאס?) נגד צבא כיבוש שנוא וחזק ששר כל הזמן גליקריה דלארס פוליקר וסתם יווני - לעודד את הנשמה ולהביא איזו שהיא תקווה.

אופסס.
התבלבלנו ביוונים? בחשמונאים?


ואת רמת הסגידה לאלימות בסיפור המלחמה ההיא קשה להסתיר

רק לראות את ילדי בית הספר העטויים בסדינים לבנים דוקרים את חבריהם, (כולל את הפיל) מפילים אותם מתים לארץ, ולא שוכחים לודא הריגה בעוד כמה דקירות. מחיאות כפיים. קידה לקהל. למורות.
להורים. אחר כך לך תסביר במשך שנה, שקונפליקטים לא פותרים באלימות...

בקיצור - חג לא כל כך חינוכי.

וזה עוד לפני שהזכרנו את ההמורים הבלתי חוקיים לקטינים המוסווים במשחקי הסביבון, מה שנותן לי לחשוד שכל הסיפור של דמי חנוכה זו פשוט עוד אחת מהדרכים להלבנת ההון השחור, והמשרד לבטחון פנים חייב. חייב להתערב.


אבל הכי מטריד אותי איך משרד המשפטים והפרקליטות עדיין לא הורו לחקור את פרשת פך השמן. איך הספיק השמן דווקא לשמונה ימים. למה לא שבוע.

ובעיקר מה בדיוק קרה ביום התשיעי. נגמר? סגרו את בית המקדש?

יש לי רושם שעל פי שיטת הסמוך, מישהו היה בטוח שהשמן יספיק לעד, ולא צריך להתחיל לייצר. ואולי בכלל היה פח גדול, אבל הכהנים לקחו את זה הביתה לסלט, ונשאר פך קטן. בקיצור, תמיד אפשר לצאת מפרשת שחיתות מסריחה בעזרת איזה נס. מספיק קשרים עם הרב עובדיה יוסף...

בקיצור - חג מאוד פרובלמטי. אבל אף אחד לא מתכוון להפסיק לסובב אפילו סביבון אחד. וזה מוכיח בעצם שאנחנו מהר מאוד נוותר על הדיאטה והבריאות והבטיחות וההגינות וההגיון והחוק - בשביל סופגניה אחת של אלי רון…

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle