רעיון תהלוכת העדלידע, מלשון "עד-דלא-ידע להבדיל בין ארור-המן לברוך-מרדכי" שאמרו החכמים על שמחת פורים, היה של אברהם אלדמע, המורה לציור בגימנסיה הרצליה. "בשנת 1912 ערכתי את העדלידע הראשונה", מספר אלדמע, "תחילה קראנו לזה פשוט בשם - תהלוכה. ערכתי את כל תלמידי 'הרצליה' בשלשות, כשבראשם רוכב תלמיד בתחפושת מרדכי על גבי סוס לבן. תלמיד אחר מחופש להמן, הוביל את הסוס באפסרו. כמו כן הובלה בתהלוכה גם 'אסתר המלכה' כשהיא לבושה בבגדי פאר, אחשוורוש עב הכרס, ודמויות אחרות של המגילה, כשהן מחופשות כדת וכדין, לפי מיטב תחפושות הפורים". 

 

"כיוון שכל גודלה של תל אביב דאז לא היה יותר מרחוב אחד בלבד, הותווה מסלול התהלוכה ללא עמל רב. התחלנו לצעוד איפוא, לאורך רחוב הרצל, החל בגימנסיה - עד קצהו של הרחוב (בערך בסביבות בנק הלוואה-וחיסכון, מרחק של כ-350 מטרים בלבד). הלכנו ושרנו ללא הרף, כשתושבי תל אביב, שלא היתה אז אלא שכונה, מוחאים לנו כף. הלכנו לאורך רחוב הרצל ובחזרה לגימנסיה. כשחזרנו בא אלי דיזנגוף טפח לי על השכם ואמר: אלדמע, עשית דבר גדול, אני רוצה שתערוך תהלוכות כאלה כל  שנה."