מה כל הפרחים האדומים האלו? איך מבחינים ביניהם? נעזרנו במיודענו
עזריה אלון מתוך ספרו 77 שיחות על טבע, כרך א'.

 

חמישה מיני פרחים אביביים נפגשים בארץ באפריל, משתרעים על פני
המישורים והמדרונים, יוצרים לעיתים משטחים דוקרי עינים, ואחרון
אחרון - דומים במקצת זה לזה, וגורמים ערבוביה וחולשת הדעת לאלה
הסבורים, כי לעולם לא יוכלו להבחין בין מין למשנהו. למען עידודם של
אלה נכתבים הדברים הבאים, והפרחים בהם מדובר הריהם, כמובן - הכלנית,
נורית אסיה, הדמומית, הצבעוני והפרג.

לפני שנוכיח כי אין שום הצדקה לטעות בהבחנה בין אחד הפרחים הללו
לבין משנהו - נודה כי בדבר אחד דומים כולם להפליא: לכל חמישתם אותו
צבע אדום עז, וקשה להבדיל בין מין למין, לפי הצבע בלבד. בזה נגמר הדמיון.

שלושת הראשונים שייכים למשפחת הנוריתיים. מאחר שהם רוב, נציג תחילה
אותם, אחד אחד, ונציין את סימניהם האופייניים.

הכלנית האדומה
-הכלנית האדומה היא המקדימה מכולם. ההבדל היסודי בינה לבין כל השאר
עלי העטיף שלה אינם מבריקים, אלא קטיפניים. הפרח פתוח לרוחה, בניגוד
לצבעוני ולפרג, שפרחיהם סגורים למחצה, אין לה עלי גביע. מתחת לעטיף
הצבעוני יש שלושה עלים ירוקים, הדומים אמנם לעלי גביע, אך קל להוכח
כי אין הם כאלה: אין הם צמודים לעטיף, והוא מתרחק מהם ככל שגיל הפרח
עולה. מספר עלי העטיף - חמישה ומעלה, לרוב ששה, בבסיס כל עלה כתם
לבן, שאינו נראה בפרח הצעיר, אך הולך וגדל מיום ליום -- בכלניות הנגב
קטן הכתם הלבן --. במרכז - כדור קטיפני שחור, גוש הצלקות וסביבו זר
אבקנים. כל פרח נישא יחיד על גבעולו - והוא הדין בפרג ובצבעוני - הצמח
בעל פקעת רב שנתית ועלים מנוצים.

נורית אסיה
נורית אסיה פתוחה ככלנית, אך עליה מבריקים, ולפרחיה עלי גביע. יש פרחים
אחדים על כל גבעול. גוש הצלקות במרכז אינו נראה, מאחר שהוא מכוסה כולו
אבקנים. מספר עלי הכותרת - לרוב חמישה, אך רבים הפרחים שמספר עליהם גדול
יותר. מתחילה בפריחתה עם סיום עונת הכלניות, ומאחרת עד מאי. מספר הפרחים
בצמח אחד יכול להגיע לכמה עשרות. לצמח ציצת שרשים מעובים באדמה,
והעלים מנוצים - אך שונים משל הכלנית.

הדמומית
הדמומית יחידה ברשימת הנוריתיים שלפנינו שהנה חד שנתית. כאשר היא גדלה
בסבך העשבים אינה מסתעפת, לרוב, ואילו בשטח פתוח היא בעלת גבעולים
אחדים. לפרחים המבהיקים עלי כותרת רבים, עשרה ויותר, והם נישאים בקבוצות
בראשי הגבעולים. יש מינים אחדים, ולרובם פרחים קטנים. רק אלה של המין
הגדול מתקרבים במידתם לפרחי הנורית.

הצבעוני
הצבעוני שייך למשפחה אחרת - משפחת השושניים. יש בארץ שלושה מינים
אדומים של פרח זה: צבעוני ההרים, צבעוני השרון וצבעוני הנגב. הפרח סגור
למחצה, ולו צורת גביע או כד. הפרח אינו נחלק לגביע וכותרת, אלא יש לו עטיף
בלבד, ומספר העלים קבוע - תמיד שישה. מול כל עלה - אבקן גדול, ובמרכז הפרח
שחלה זקופה, משולשת צלעות, ושלוש צלקות בראשה. בחלקו התחתון של כל
עלה עטיף יש כתם שחור מוארך, מוקף זר צהוב. כל פרח נישא בודד בראש גבעול,
ולרוב יש רק פרח אחד לכל צמח. הצבעוני הוא רב שנתי בעל בצל חום ושעיר,
המעמיק באדמה עד שלושים ס"מ. לכל צמח - שני עלים ארוכים ומסולסלים
במקצת, ושלושה עלים צרים וקטנים יותר הנישאים על גבעול הפרח.

הצמח נלחם על חייו בחבלנים - לולא זאת לא היה נשאר ממנו שריד ופליט כבר
מזמן. הבצל מציל אותו: עטוף שכבת שעריות וקליפות חומות הוא נטמן במעמקי
אדמה - לעיתים הוא מצליח להתחפר בעומק של 30-20 ס"מ. כך יתגבר על שנים
- אחדות של קטיפה, אבל אם לא יצליח לעשות זרעים מפרחיו האדומים והיפים
אוי ואבוי לעתידו. ארבע או חמש שנים עוברות, מאז נביטת הזרעים, עד שאנו
זוכים לראות פרח ראשון. במשך השנים הללו מוציא הבצל בסך הכל עלה אחד
בכל חורף, ממלא את הבצל ומתחפר לעומק. רק בשנה הרביעית או החמישית הוא
נובט לראשונה בזוג עלים מסולסלים - אות ומופת כי כוונתו לפרוח באותה שנה.

הפרג
הפרג למינהו מסתפק בארבע עלי כותרת, הערוכים בשני זוגות, זה מול זה. הפעם
הדברים אמורים בכותרת ולא בעטיף, מאחר שיש לפרח גם שני עלי גביע. אמנם
אלה נושרים מיד עם היפתחם, אך על עובדת קיומם אין לערער. בבסיס כל עלה
כותרת כתם שחור, ובמין הגדול והנפוץ של הפרג מוקף הכתר בזר לבן. לשחלה
צורת פנס רחוב עגול, והיא מוקפת זר אבקנים שחורים. הצמח - חד שנתי. הגבעול
המסתעף, הנושא רק פרח אחד בראש כל סעיף, מכוסה זיפים דלילים, ומלא מיץ
חלבי. המרבדים האדומים בשדות ובשטחי בור בסוף אפריל וראשית מאי - הפרג
עושה אותם.

נו, עדיין אפשר לטעות? אם הפרח בידך - הרי לך סימנים מובהקים להבחין בין מין
למישנהו, אבל גם בשדה אין יסוד לבלבול. חמשת המינים נפגשים ביחד רק
לפעמים. לרוב שולטים בשטח מין אחד או שנים, וכל איש יכול לעשות לו
כמה "סימני שדה" שימנעו ממנו טעות.

לא מיצינו בכך את פרשת אדומי העונה - עדין יש לנו אדמוניות - החורש, מיני
פרגה ועוד, אך הללו אינם גלויים לציבור הרחב כקודמיהם. ובכן - אל תתיאש,
אפשר להכיר את כל החמש !