עזריה אלון
השינויים בעונת הסתיו
בסיפורים מארצות הקור מתחילים תמיד החיים בטבע באביב. בקיץ הכל רענן ופורח, בסתיו מבשיל הפרי והעולם שוקע בעצב ובסגריר, ובחורף הכל דומם או מת - עד שיבוא הזמן להתעורר שוב באביב.
בארץ ישראל הסדר הוא אחר לגמרי. האביב שלנו קצר מאד, ובו מגיעה הפריחה לשיאה; רוב הצמחים מפסיקים את פעילותם לקראת הקיץ, פרט להבשלת פרי, ודווקא בסוף אלול ובראשית תשרי מתחוללת תמורה בכל הנוף שלנו.
כמעט בבת אחת מרגישים, כי אכן היום התקצר. סביב ראש השנה מתרחש שוויון היום והלילה. הלילות נעשים לא רק יותר ארוכים אלא גם יותר קרירים. לפנות ערב אנחנו רואים עננים שטים ושקיעות צבעוניות - השקיעות היפות ביותר בשנה.
עם ירידת החום הגדול מתעורר בעצים, בשיחים ובצמחים אחרים הלבלוב הסתווי, וכאן המקום לגלות את ה"סוד": מלבד עונת הלבלוב האביבית, המוכרת לכולנו, יש גם לבלוב בתקופת תשרי, ואצל הצמחים אחרים הוא לא פחות חשוב: הקיץ גורם לעצים להפסיק את צמיחתם, ולולא הלבלוב הסתווי היתה זו הפסקה ארוכה כל כך, עד שהעץ לא היה יכול לעמוד בה. באזורים ערבתיים ומדבריים אין לבלוב בתקופת תשרי - ולכן כה מועטים העצים ומיני העצים באזורים אלה.
צמחי בצל ופקעת אף הם מרגישים בשינוי: אחדים (חצב וחבצלת) פורחים, אף כי בחוץ עדיין שורר יובש. אחרים מתחילים בהכנות בעומקי הקרקע, מפתחים את הניצנים שבתוך הבצל, מוציאים שורשים ראשונים ומתכוננים לפריצה אחר הגשם.
עוד לחג >
