השפעת השפה הפרסית ניכרת בעליל בלשון המגילה, ורובן מתחום ענייני השלטון והחוק. נמנה להלן את רובן, מבלי להרחיב ברקען הפילולוגי המדעי:
אחשדרפן - נציב המדינה בפרס העתיקה.

אחשתרן - שליח המלך או השלטון.

גנזים - משרד האוצר הפרסי (במשמעות של הטמנה – מאוחר יותר אצל חז"ל).

גנזך - בית אוצר (וגם כאן שינוי במשמעות מאוחר יותר).

דת - חוק, משפט, פקודת המלך.

פור – גורל.

פתגם - פקודה, גזירה, פסק דין.

רמכים - עדר כבשים, סוסים.

כרפס - אריג דק ויקר.

פרתמים- בני המשפחות המיוחסות.

פתשגן – העתקה.

 

לצד מילים אלו מוצאים אנו במגילה מילים רבות מלשון חז"ל, מאוחרות, המופיעות בתנ"ך - אם בכלל - בספרים המאוחרים, ורובן ממקור ארמי:

אנ"ס - למנוע, להכריח, רק כאן בתנ"ך, מחוץ לדניאל (ד', ו').
זו"ע - במובן תנועה.

יש"ט - לשלח, להושיט יד.

כנ"ס - אסף, קבץ; גם בקוהלת, נחמיה ודברי הימים.

כשר - ישר, ראוי, טוב - רק עוד בקוהלת.

מאמר - מצווה (גם בבן סירא).

זק - כמשמעה; גם בדניאל ועזרא.

עשה יום טוב - רק במובן של חג.

פרשה - עניין בתנ"ך רק במובן של הבדלה, הפרשה, התפלגות.

שרביט - מטה סמלי של מלוכה.

תכריך - אדרת (מאוחר יותר - בגדי המת).

 

נוסף לאלה אנו מוצאים במגילה מילים וצירופי לשון השייכים לסיפרות התנכית המאוחרת, והמופיעה רק בה, למשל - איגרת בז, ביזה, גינה או הביטוי "אם על המלך טוב". גם שמות החודשים (שעלו מבבל - כדברי חז"ל) טבת, אדר, סיוון נמצאים רק במגילה.