לא הרחק מהחווה יש גבעה קטנה. פעם, בשבת, הלכנו לטייל עם חנה ובבואנו לגבעה זו, אשר התבלטו בה חלקות של אדמה שחורה וטובה, הציעה לנו, שנעשה נסיון לגדל כאן ירקות. הסכמנו מתוך התלהבות והוחלט שנתחיל ממחר. למחרת היום עלינו לגבעה עם מעדרים בידינו. הסתכלתי וראיתי איך חנה מיישרת את האדמה במגרפה שבידה, ויהי לי הדבר כפלא. חנה הביאה זרעים, ואנו זרענו גזר ועוד. לרגלי הגבעה היתה משאבת יד. יום יום היינו באות לשם עם חמור עמוס ארבעה פחים, ומילאנו אותם מים להשקאה. חנה היתה מחזיקה בחמור מלפניו, ואנו שתינו מחזיקות בו משני הצדדים. וכך היינו עולות לחלקתנו להשקותה. אני קיבלתי על עצמי לשמור על השתילים, ולשמחתנו נוכחנו לדעת שאפשר לגדל ירקות בין הסלעים.