ניר רובין סירקין
מגילת אסתר - חיוב הגולה או שלילתה
קיבוץ משעול
מגילת אסתר מותירה שתי אפשרויות לקרוא אותה ואינה מכריעה באופן ברור ביניהן.
השאלה הבסיסית שהמגילה מתייחסת אליה, היא מה יכולתה של היהדות להתקיים כשהיא מפוזרת בגלויות, ללא ריבונות וללא ארץ. היא מהווה מיתוס בעל מסר אמביוולנטי על חיי הגולה. חשוב לציין, כי המגילה מתייחסת לתקופה שאחרי הצהרת כורש ושיבת ציון, בה מצד אחד היה בית-המקדש בנוי והתקיים מרכז יהודי חשוב בארץ-ישראל, ומצד שני חלק גדול מהעם (וכפי-הנראה רובו) ישב בגולה.
היא נכתבה בימי בית שני, בתקופה הפרסית או היוונית (התנ"ך נחתם, ככל הנראה בשנת 200 לפסה"נ). בתקופה זו העם היה חצוי בין עובדת הקיום של רבים מבניו בגולה לבין הקיום של מרכז רוחני יהודי, ובתקופת החשמונאים מדינה יהודית, בארץ-ישראל. כותבי המגילה הקפידו להשאיר בה אפשרות לשתי קריאות שונות, ומתוכן לשתי התייחסויות הפוכות לחיים בגולה: ניתן לקראה כהוכחה לכך שהעם יכול לשרוד בגולה, משום שהאל שומר עלינו גם תחת שלטון עם זר. כלומר, שחיי הגולה הם פתרון של קבע לעם ישראל. לחילופין, ניתן לקרוא את המגילה כהוכחה לכך שהעם החי בגלות מתרחק מה', מתבולל ומצוי בסכנת השמדה מתמדת.כלומר, החיים בגולה הם פתרון זמני ובעייתי לעם היהודי, והפתרון האמיתי לצרת העם הוא חיים ריבוניים בארץ-ישראל.
המגילה משמיטה מצד אחד את ארץ-ישראל ואינה מזכירה את קיומם של ירושלים ובית-המקדש כגורם בעל משמעות בסיפור, ובכך מחזקת את חיוב הגלות, ומצד שני משמיטה את האל מהסיפור, ובכך מחזקת את שלילת הגלות. השניות בין התפיסות הללו במגילה, היא ביטוי למאבק בין המרכז בארץ-ישראל למרכזים בתפוצות. המסר האמביוולנטי מייצג מאבק בין האתוס הגלותי לאתוס הארצישראלי. חוסר ההכרעה ביניהם במגילה, משקף כנראה מצב של שוויון כוחות ביניהם.
עם חורבן בית-המקדש השני (70 לספירה) איבד המרכז בארץ-ישראל את בכורתו. בתקופה שלאחר חורבן הבית משתנות דרכי הפולחן והיהדות לובשת צורה חדשה. ארץ-ישראל יורדת מגדולתה, והמרכז הרוחני עובר לגולה. פרשני המגילה חיו רובם-ככולם בהוויה של יהדות גלותית, ומתוך כך היה חשוב להם להדגיש ולפתח את קריאת "ההשגחה הנסתרת בגולה". קריאת "שלילת הגולה", לא תאמה את האתוס של החיים בגולה, הרואה בגולה פתרון של קבע (עד ימות המשיח), ולכן הם הדגישו את המגילה כמיתוס של נס אלוקי נסתר.
לי כיהודי ציוני היושב בארץ ישראל, חשוב להדגיש מחדש את הקריאה שוללת הגולה, ובאמצעותה להצביע על הריבונות המדינית בארץ-ישראל כדרך הנכונה בעיני לקיומו של העם היהודי.
עוד לחג >
