top of page
סוכות
מקורות והגות/

מערכון לסוכות 

רביבים

הסיטואציה: אחראי על בניית הסוכה בקיבוץ מנסה לדובב ארבעה חבר'ה (ארבעת המינים) שנשלחו להקים איתו את הסוכה.

"בגדול" המערכון אמור גם להעביר ביקורת מרומזת כנגד אוכלי החינם שמקפידים ליהנות מפירות העשייה של אחרים.

 

המערכון

 

ארבעת המינים יושבים על ספסל. האחראי מגיע עם ארגז כלים וגורר ענפי תמר שישמשו כסכך.

אחראי: קדימה לעבודה, לקום, לקום.

הארבעה יושבים ולא זזים.

אחראי:

צריך לבנות את הסוכה, אין לנו זמן,

החג לא יחכה, וכלום לא מוכן.

הדס: למה אתה אומר 'אין לנו זמן?', דווקא יש לנו זמן (ההדס מסתכל על שלושת האחרים וכל אחד מהם מהנהן בראשו).

אחראי: (מתעצבן, מרים את לולב) יאללה לולב, תציל ת'מצב.

לולב: (עומד, פנה לקהל)

אני הלולב ושומר על הגב,

ואם לא אהיה זקוף ומתוח

יזרקוני לפח, או למדורה, זה בטוח.

אחראי: (מרים את ההדס, בינתיים מתיישב הלולב) טוב אז הדס, אתה נראה רענן, תראה להם איך עובד מקצוען.

הדס: (עומד, פונה לקהל)

אני ההדס ולא רוצה להיות גס

אבל אני? לפני החג- לא עובד!

קצת זיעה, ואני מסריח כמו שד.

הריח הטוב הוא סגולתי היחידה,

ואם גם את זה אאבד – עתידי הוא חידה.

(ההדס מתיישב, האחראי מתחיל לבנות לבד, להעביר ענפי תמר מצד אחד של הבמה לצד השני, הארבעה מביטים בו בנחת, האחראי מתעצבן ומפסיק לעבוד).

אחראי: יאללה ערבה קדימה לקום! תראה שיש הצדקה לקיומך ביקום!

ערבה: (קם, פונה אל הקהל, מבטא רוסי)

אני ערבה, בלי טעם בלי ריח,

בא עבודה – אני כבר בורח.

אז כדאי שתשכח מזה בוס,

אני הבריאות – לא להרוס.

לא יכול עומד ישר, מצטער,

קח עבודה מישהו אחר.

(הערבה מתיישב, האחראי ממשיך לעבוד לבד, הארבעה מביטים בו בנחת, האחראי מתעצבן ומפסיק לעבוד)

אחראי: קום אתרוג. קדימה שמנדריק מה אתה חמוץ, תתחיל לעבוד ואל תמצא לי תירוץ.

האתרוג: (קם)

ממש לא מתאים לי לעזור, אז תבנו את הסוכה לבד,

ובשביל ישבני תניחו כלי יפה מכסף, ושיהיה מרופד.

אני כל כך יפה ואין בי פגם,

אני חייב לשמור על הפיטם.

(האתרוג מתיישב, האחראי ממשיך לגרור סכך מצד אחד של הבמה לצד השני, הארבעה יושבים ומביטים בו בנחת, האחראי מפסיק לעבוד).

האחראי: (פונה לקהל)

בסוכה הם יישבו ממש כמו גדולים,

ייהנו מהקישוט, ייהנו מהשירים,

תמיד באים, תמיד נראים,

רעננים וחייכנים.

אבל לעזור? זה ממש לא התחום,

(בציניות) הסוכה? הלא לבד היא תקום.

(האחראי ממשיך לעבוד בעוד הארבעה יושבים ומסתכלים, אחרי רגע הארבעה קמים ומדברים ברצף, זה אחר זה)

הדס: אחת עשרה וחצי,

ערבה: אנחנו הולכים לאכול צהריים,

לולב: לעבוד על בטן ריקה זה פשע,

אתרוג: לא טוב למעיים.

(הארבעה מסתלקים במהירות, האחראי ממשיך לעבוד לבד, אחרי רגע פונה לקהל)

אחראי:

אחרי זה לך תחפש אותם, בחדר האוכל, במועדון, על הדשאים,

חג אסיף אמיתי. חג שמח, רביבים.

 

סוף.

עוד לחג >
bottom of page