לולה מרטינובסקי
מצה בסתר
משמר הנגב, 1990
זה קרה ב-1943, במלחמת העולם השנייה, בכפר קטן בבלגיה, כשהייתי מוסתרת אצל משפחה נוצרית.
בת 11 הייתי אז. ידעתי שבכפר הזה גרה פעם משפחה יהודית, עם שתי בנות קטנות.
למדתי בבית הספר הנוצרי אצל נזירות. רק הנזירה הראשית ידעה שאני יהודיה.
החודש היה אפריל. יום אחד הנזירה קראה לי למשרדה. כשנכנסתי היא ביקשה ממני לשבת
ואז היא הוציאה מארונה חבילה דקה עטופת נייר משי. לפני שהיא פתחה אותה, היא שאלה
אותי אם אני יודעת שמתקרב חג הפסח, ואז היא פתחה את החבילה ובתוך הנייר היתה
מונחת מצה לבנה.
היא שברה אותם לשניים ונתנה לי לאכול ממנה. היא סיפרה לי ששתי הבנות היהודיות למדו
אצלה פעם בבית הספר, עד שבאו הגרמנים ולקחו את כל המשפחה.
הילדות נתנו לה את המצה והיא שמרה עליה כמזכרת. היא לא יכולה לתת לי את כל המצה.
כמובן שמאוד התרגשתי ובכיתי.
הילדות לעולם לא חזרו.
עוד לחג >
