סיפור המגילה
מגילת אסתר
א
לפני הרבה שנים גר בעיר שושן מלך ושמו אחשווראש.
פעם עשה המלך משתה. ציווה המלך להביא את ושתי אשתו. הוא רצה שכל האורחים יראו כמה יפה היא. הוא שלח את עבדיו להביא אותה אבל ושתי אמרה: "גם אם המלך אחשווראש ציווה לא אסכים לבוא למסיבה".
ב
כעס המלך אחשווראש על ושתי וגרש אותה.
רצה המלך מלכה חדשה. הלכו שליחי במלך בכל הארץ, חיפשו וקראו: "אדוננו המלך מחפש אשה אשר כתר מלכות ישים על ראשה".
ג
בשושן גר יהודי ושמו מרדכי. הוא היה הדוד של אסתר. אסתר היתה יפת תואר, טובת מראה וגרה בביתו של מרדכי. השליחים של אחשווראש הביאו הרבה נערות לארמון המלך וגם אסתר. המלך אחשווראש אהב את אסתר מכל הנשים. ושם כתר מלכות על ראשה וימליכה תחת ושתי.
אסתר לא סיפרה שהיא יהודיה.
ביגתן ותרש רצו להרוג את המלך. הדבר נודע למרדכי והוא סיפר למלך.
ד
למלך אחשווראש היה שר ושמו המן. הוא היה איש רע מאד. המן ציווה על כל האנשים להשתחוות לו. מרדכי היהודי לא רצה לכרוע ברך לפני המן. כעס המן הרשע ורצה להרוג את מרדכי ואת כל היהודים.
ה
הלך המן אל המלך אחשווראש ואמר לו: " היהודים אינם מקיימים את מצוות המלך, צריך להשמיד את כולם". המלך אחשווראש הסכים. המן הפיל פור – הוא הגורל. ביום י"ג בחודש אדר צריך להרוג ולאבד את כל היהודים.
ו
מרדכי היהודי שמע שהמן רוצה להרוג את היהודים. לבש שק והלך אל אסתר המלכה וסיפר לה. המלכה אסתר היתה עצובה מאד. היא בכתה וצמה שלושה ימים.
ז
בלילה נדדה שנתו של המלך אחשווראש. ולא יכול היה להרדם. שכב במיטה וקרא בספר הזיכרונות, על כך שמרדכי הציל אותו פעם ממות. מרדכי היהודי סיפר אז למלך ששני שומרים תכננו להרוג אותו. המלך אחשווראש ציווה לתלות אותם על עץ וכתב את הדבר בספר הזכרונות.
ח
חשב המלך: "איך אוכל לגמול למרדכי על מעשהו הטוב?" שאל המלך את המן: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" חשב המן בליבו: "בודאי המלך מתכוון אלי".
אמר המן: "ילבישו את האיש בבגדי מלכות, ירכיבו אותו על סוס בעיר ויקראו בקול גדול: 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'". אמר המלך אחשווראש: "קח את מרדכי היהודי ועשה לו כל מה שאמרת".
המן עשה כמצוות המלך. "וחמת המלך שכחה".
ט
אסתר המלכה עשתה משתה. היא הזמינה את המלך אחשווראש ואת המן. אמר המלך לאסתר: "אסתר הגידי לי מה לך? מה את מבקשת ואתן לך עד חצי המלכות".
אמרה אסתר: "איש רע רוצה להרוג אותי ואת עמי". שאל המלך: "מי זה? מי האיש?"
אמרה אסתר: "המן הרע הזה".
י
כעס המלך על המן וציווה לתלות אותו על העץ שהכין למרדכי. המלך שלח שליחים בכל הארץ וציווה לא להרוג את היהודים.
ומרדכי יצא מלפני הַמלך, בלבוש מלכות תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה, ותכריך בוץ וארגמן; והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים היתה אורה ושמחה, וששון ויקר.
מאז בכל שנה חוגגים היהודים בי"ד באדר את חג הפורים. הם אוכלים ושותים ושולחים משלוח מנות.