יום כיפור
מקורות והגות/

סמלים ומנהגים

תענית

יום צום בעל משמעות דתית. מטרת התענית ביום הכיפורים אינה אֵבל אלא הטהרות מהחטאים: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ [...] כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא, ט"ז, כ"ט-ל"א)

כל נדרי

תפילה להתרת נדרים (התחייבויות). התרת הנדרים בראש השנה מוזכרת כבר במסכת נדרים בתלמוד הבבלי. תפילת "כל נדרי" נזכרה לראשונה בסידור מהמאה התשיעית, וחוברה כנראה בבבל במאה השישית או השביעית. נושא התרת הנדרים באמצעות תפילה זו (בניגוד להתרה באמצעות שיחה בין אנשים) היה שנוי במחלוקת כבר מימיה הראשונים, ולמרות זאת הפכה לאחד הסמלים המוכרים של החג, והיא נאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים.

כפרת עוונות

יום הכיפורים נועד לכפר על עוונותיהם (חטאיהם) של בני-ישראל. עם זאת, לכל הדעות, אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, אלא אם ביקש את מחילתו. הרמב"ם כתב: "אין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרין אלא עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן. אבל עבירות שבין אדם לחברו, כגון חובל חברו או המקלל את חברו או גוזלו וכיוצא בהן--אינו נמחל לו לעולם, עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו, וירצהו" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה).

שעיר לעזאזל

טקס סמלי קדום להיטהרות העם מחטאיו. לפי המקרא, בתקופת בית המקדש היה הכהן הגדול מטיל גורל על שני שעירי עיזים (תיישים). האחד היה מוקרב בבית המקדש, ועל ראש השני היה הכהן הגדול נותן את כל חטאי עם ישראל, ושולח אותו בידי שליח מיוחד אל "עזאזל" שבמדבר. לפי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת יומא), היה השליח משליך את השעיר מראש צוק גבוה, וגופו היה מתרסק במורד.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle