מדברי הרמב"ם וחז"ל
על השמחה
מרשם הרופא
השמחה - תרופת הרמב"ם למחלת היאוש קח שרשר השבת, עיקרי השבת וההודאה ועיקרי השמחה והבטחון, הסר מהם גרעיני היגון והדאגה, קח פרח רימוני הדעת והתבונה ושרשי ההמתנה וההסתפקות, ותכתוש הכל במכתשת השפלות ותבשל הכל בכלי במימי החן והחסד, ותלוש אותם במתק שפתים, ותרמוס הכל במימי החן והחסד, ותשקה לחולה ממחלת היאוש שני יעים בכל בוקר ובכל ערב עם שלושה יעים ממימי ההסברה, ותנקה הכל מפסולת הכעס והקפדנות, ותערב הכל בתמצית הסבלנות לרצונו יתבררך, אדון השבח וההודאה והשקהו בכל שבחו של מקום - וינוח החולה וישקוט.
(מתוך ההקדמה ל"ספר הנמצא)
טמטום הלב שבעצבות. עצבות הרי אינה עבירה, אלא טמטום הלב שבעצבות - אין העבירה היותר גדולה יכולה לגרום. מה שאנו אומרים, שצריכים להיות בשמחה - אין כוונתנו לשמחה של מצווה, כי הרי שמחה של מצווה מדריגה היא, וכלום יכולים לדרוש מכל אדם מישראל, שיהא בעל מדריגה? כוונתנו רק - שלא להיות בעצבות: פשוט, יהודי שאינו בשמחה ממש על שהוא יהודי - הוא כפוי טובה לשמים. עצבות הרי שאול תחתית רחמנא ליצלן.
(ר' אהרון הגדול מקארלין)
דברי חז"ל:
אמר ר' יהושוע בן קרחה: ומה גאולת מצרים שלא נגזרה גזרה אלא על הזכרים בלבד, גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה על הזכרים ועל הנקבות, על אחת כמה וכמה שאנו חייבים לעשות אותם ימים טובים בכל שנה ושנה."
(תלמוד בבלי, מגילת תענית, י"ב)