על ארבעה בנים דיברה התורה:

בן אחד נקרא חכם,

תמיד מראה זאת לכולם,

גבו זקוף, אפו מורם,

המנהל של העולם.

 

ובן אחר נחשב רשע,

הורס, מזיק, ללא בושה,

ולא ישנה את הגישה,

כי נהנה מהתחושה.

 

ובן נוסף, קצת מטומטם,

שבציבור נקרא לו תם,

את אוזניו מזמן אטם,

ומסתובב לו ככה סתם.

 

ובן אחר שלא שואל,

מוחו אינו תמיד פועל,

צפוי לרוב להיכשל,

ובנוסף גם יקלל.

 

ויש כאלה שאומרים,

בכל אחד עמוק בפנים,

מסתתרים כל הבנים.

תמיד אחד בעניינים,

כשהשלושה עוד ישנים.

 

וכדי שהרשע וידידו התם,

לא יפריעו את שנתם,

וגם ההוא שלא שואל,

ינמנם לו שם בצל,

על החכם תמיד ללמוד,

לתת גם לצניעות כבוד,

ואם הוא יהיה בשקט לפעמים,

יראה אותם - עוד ישנים.