פורים
מקורות והגות/

מ. סגל

אני קורא במגילת אסתר

1970

ויהי בימי אחשורוש. הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש. שבע ועשרים ומאה מדינה.
בימים ההם עשה המלך משתה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן. בחצר גינת המלך. גם ושתי המלכה-עשתה משתה נשים. ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין - אמר להביא את ושתי המלכה בכתר מלכות. להראות את יופיה. והמלכה ושתי מאנה לבוא. והמלך קצף מאוד, ויאמר לחכמים: מה לעשות במלכה ושתי? ויאמרו לפני המלך: אם לא תבוא לפני המלך אחשורוש, ייתן מלכותה לרעותה הטובה ממנה. והמלך עשה כדברם.

איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי. והוא היה אומן את אסתר בת דודו. כי אין לה אב ואם. והנערה יפת תואר וטובת מראה, וכמות אביה ואמה לקח אותה מרדכי לו לבת. והיא נושאת חן בעיני כל רואיה. ואסתר נלקחה אל בית מלך אחשורוש. והמלך אוהב את אסתר, ושם כתר מלכות בראשה. והמליך אותה תחת ושתי. והמלך עשה משתה גדול, את משתה אסתר.

בימים ההם קפצו שני שומרי הסף, ובקשו לשלוח יד במלך אחשורוש. והדבר נודע למרדכי, והוא הגיד לאסתר המלכה, ואסתר אמרה למלך. ושניהם נתלו על עץ. והדבר נכתב בספר לפני המלך. אחר הדברים האלה, גידל המלך אחשורוש את המן. וכל עובדי המלך כורעים ומתחוים להמן, ומרדכי לא יכרע ברך ולא ישתחוה. והמן ראה כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו, ונמלא המן חמה. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה.

והמן ביקש להשמיד את כל היהודים. והמן אמר למלך אחשורוש, והמלך שלח ספרים אל כל המדינות - להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. מנער ועד זקן. ביום אחד. והמלך והמן ישבו לשתות ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. ומרכי קרע את בגדיו ולבש שק ויצא בתוך העיר. וזעק זעקה גדולה ומרה. ובא עד לפני שער המלך.

ושרות אסתר באו והגידו לה. והמלכה התחלחלה מאוד, ושלחה בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר את שקו מעליו, ולא קיבל. ומרדכי הגיד לה את אשר קרה. וציוה עליה לבוא אל המלך ולהתחנן לו לבקש מלפניו על עמה.

ותאמר אסתר: כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך ולא ייקרא - אחת דתו להמית. לבד מאשר יושיט המלך את שרביט הזהב - וחיה. ואני לא נקראתי לבוא אל המלך. לך כנוס את כל היהודים בשושן וצומו עליי. ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים, לילה ויום, גם אני ושרותיי אעשה כן, ובכן אבוא אל המלך, וכאשר אבדתי אבדתי.

ויהי ביום השלישי לבשה אסתר מלכות. ועמדה בחצר בית המלך, והמלך יושב על כיסא מלכותו נוכח פתח הבית. ויהי בראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר - נשאה חן בעיניו, והמלך הושיט לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו. ואסתר קרבה ונגעה בראש השרביט. ויאמר המלך: מה לך, אסתר המלכה, ומה בקשתך? עד חצי המלכות – ויינתן לך.

ותאמר אסתר: אם על המלך טוב, יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו. ויאמר המלך: מהרו את המן, לעשות את דבר אסתר.  והמלך והמן באו אל המשתה אשר עשתה אסתר. ויאמר המלך לאסתר במשתה היין: מה בקשתך? עד חצי המלכות - ותעשה. ואסתר ענתה ותאמר: בקשתי, אם חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לעשות את בקשתי- יבוא המלך והמן אל המשתה, אשר אעשה להם מחר.

והמן היה ביום ההוא שמח וטוב לב. וכראות המן את מרדכי בשער המלך, ולא קם וזע ממנו - ונמלא המן על מרדכי חמה.


והמן התאפק ובא אל ביתו, ושלח והביא את אוהביו ואת אישתו, והמן סיפר את כל אשר גידלו המלך. ויאמר המן: אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה, כי אם אותי. וגם למחר אני קרוא לה עם המלך. וכל זה איננו שווה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך.

ותאמר לו אישתו וכל אוהביו: יעשו עץ גבוה, ובבוקר תאמר למלך, ויתלו את מרדכי עליו, ובוא עם המלך שמח.

בלילה ההוא נדדה שנת המלך, והוא אמר להביא את ספר הזיכרונות. והם היו נקראים לפני המלך. ונמצא כתוב אשר הגיד על שני שומרי הסף, אשר בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש. ויאמר המלך: מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה? ויאמרו נערי המלך: לא נעשה עמו דבר. ויאמר המלך: מי בחצר? והמן בא אל חצר בית המלך, לאמור לתלות את מרדכי על העץ. אשר הכין לו. ויאמרו נערי המלך אליו: הנה המן עומד בחצר. ויאמר המלך: יבוא. והמן בא, ויאמר אל המלך: מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? ויאמר המן בלבו: למי יחפוץ המלך לעשות יותר יקר מבני? ויאמר המן אל המלך: איש אשר המלך חפץ ביקרו יביאו לבוש מלכות אשרה לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך. וילבישו האיש אשר המלך חפץ ביקרו, וירכיב אותו על הסוס ברחוב העיר ויקראו לפניו: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. ויאמר המלך להמן: מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת, ועשה כן למרדכי היהודי, והמן לקח את הלבוש ואת הסוס, והלביש את מרדכי והרכיב אותו ברחוב העיר וקרא לפניו: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. ומרדכי שב אל שער המלך, והמן נדחף אל ביתו, אבל וחפוי ראש. והמן סיפר לאישתו וכל אוהביו את אשר קרה.

עודם מדברים עמו, ורצי המלך הגיעו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר, והמלך והמן באו לשתות עם אסתר המלכה. ויאמר לאסתר גם ביום השני, במשתה המן: מה שאלתך, אסתר המלכה ותינתן לך, ומה בקשתך, עד חצי המלכות ותעשה. ואסתר המלכה ענתה ואמרה: אם מצאתי חן בעיניך, המלך, ואם על המלך טוב, תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי, כי נמכרנו אני ועמי – להשמיד, להרוג ולאבד.

ויאמר אחשורוש לאסתר המלכה: מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן? ותאמר אסתר: המן הרע הזה. והמן נבעת מלפני המלך והמלכה. ויאמר אחד מהשרים לפני המלך: גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי – עומד בבית המן. ויאמר המלך: תלוהו עליו. ואת המן תלו על העץ אשר הכין למרדכי. והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.

ולימים האלה קראו פורים, והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור. משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה. ועיר ועיר. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle