כדי להילחם בשינויים הצפויים בדימוי הקולקטיבי של השואה דרוש מעשה נוסף. יש לתת שפת דימויים חדשה המסוגלת לשמר טוב יותר את המסר היהודי. מספר דוגמאות יבהירו:

שאלה: "כמה נהרגו?"

תשובה: "שישה מיליונים".

שאלה: "האם זה הרבה?"

תשובה: "כן, הרבה".

 

אך הנה תשובה שונה:

"תאר לעצמך כאילו כל מילה בתורה מסמלת שם של יהודי שנרצח בשואה. שלא כמו התורה שאותה אנחנו קוראים לפי המסורת מההתחלה ועד הסוף, במשך שנה אחת, את ספר השמות הקדוש הזה יארך לקרוא שבעים וחמש שנים."

 

והנה תשובה אחרת:

"תאר לך טור אנשים שבו כל אחד עומד במרחק מטר מרעהו. הטור מתחיל בירושלים, נמשך בין עצי הזית של הרי יהודה, יורד אל פרדסי ההדרים בשרון, מגיע לחוף הים, נכנס למים, והולך ליד קפריסין וכרתים, מגיע לפלופונס, חוצה את יוון העתיקה, נכנס שוב לים במערב, יוצא ליד רומא העתיקה. טור אינסופי זה של יהודים צעירים וקשישים, העומדים שם במרחק מטר איש מרעהו פונה עכשיו צפונה לחצות את האלפים ומגיע למה שהיה הרייך הגרמני, עדיין צפוף ומתפתל, ומוצא עצמו לבסוף בשערי אושוויץ, ומשם - ממש לא יאומן - מתעקל הטור דרך אירופה העקובה מדם כל הדרך חזרה לירושלים, מעגל האנשים נסגר. מספרם - שישה מיליונים."