תמוז, אב, אלול

כמה מועדים מציינים אנו בחודשי הקיץ.

ימי צום ואבל י"ז בתמוז ותשעה באב, יום טוב – ט"ו באב, וחודש אלול – חודש הרחמים והסליחות.

בתקופה זו יש לנו כמה שבתות מיוחדות.

שלוש השבתות בין י"ז בתמוז ותשעה באב הם ימי בין המצרים – שבתות שיש בהם אוירה של עצב ועל כן קרויות הן שבתות הפורענות – תלתא דפרענותא.

בשבתות אלה אנו קוראים הפטרות שיש בהן נבואות פורענות:

בשבת הראשונה - מפטירין בירמיהו פרק א' – דברי ירמיהו עם הפסוק הידוע "מצפון תפתח הרעה".

בשבת השניה – מפטירין בירמיהו פרק ב' פסוק ב' "שמעו דבר ה'".

בשבת השלישית – השבת שלפני תשעה באב קוראים את ההפטרה בישעיהו פרק א', "חזון ישעיהו בן אמוץ".

בשבת זו מורידים את הפרוכת מארון הקודש וישנם מנהגי צער וכאב.

לאחר תשעה באב מתחילות שבע שבתות של נחמה, עד ראש השנה.

"שבע דנחמתא". בכולן קוראים הפטרות נחמה מספר ישעיהו.

הידועה בכולן היא "שבת נחמו", השבת הראשונה אחרי תשעה באב שבה קוראים את ההפטרה בישעיהו מ' "נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם...".

בשבתות הבאות קוראים את ההפטרות הבאות:

ב. ישעיהו מ"ט י"ד   "ותאמר ציון עזבני ה'..."

ג. ישעיהו נ"ד י"א  "עניה סוערה לא נוחמה"

ד. ישעיהו נ"א י"ב  "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם..."

ה. ישעיהו נ"ד א'   "רוני עקרה לא ילדה..."

ו. ישעיהו ס' א'   "קומי אורי כי בא אורך..."

ז. ישעיהו ס"א א'  "שוש אשיש בה'..."

אחרי ימי בין המצרים ותשעה באב, הימים שמשבת נחמו הם ימי חתונות ושמחות והרבה חתנים קובעים שבתות אלו לשבת חתן.

אכן, אלו הם שלושה שבועות של התרוממות הרוח עד חודש אלול. ראשי תיבות חודש אלול – "אני לדודי ודודי לי"