מסורת עתיקה מספרת לא על יום תענית אחד בטבת, כי אם על שלושה ימים רצופים! [...] הפיוט "אזכרה מצוק" (כלומר זכור את המצוקה) מונה "שלוש מכות" שניחתו בחודש טבת, שעליו נאמר "יֶרַח טֵבֵת מְאֹד לָקִיתִי בוֹ", ואשר עליהן נקבעה תענית. נוסף לשמונה בטבת, שבו נצטוו חכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית, והעשירי בו, קבעו הנביא זכריה בן בוזי כיום צום לדורות לזכר ראשית המצור על ירושלים, ומספר הפייטן שבתשעה בטבת "טָרוֹף טוֹרַף בּוֹ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר", כלומר מת עזרא הסופר.