שיחת לכידות - מילואים
אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה, ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כל. (חיים נחמן ביאליק)
מהלך כללי:
הכרות עם סיפור ממלחמת יום הכיפורים
עיבוד ושיתוף
סיכום
הערה למפקד: יש להתאים את השיחה ליחידה, ולהתייחס בין השאר למידת ההכרות הקיימת בין החיילים ולמשימה שהם נושאים במלחמה הנוכחית, ולבחור את הדגשים בהתאם.
מהלך:
1. פתיחת מפקד: אני מכנס אתכם לשיחה הזו כי גם בעת לחימה חשוב שנזכור על מה ולשם מה אנחנו נלחמים. אני רוצה שנקבל השראה מתוך סיפורו של שמחה אפלבאום. הוא ניצול שואה שניצל, עלה לישראל, היה בין מקימי קיבוץ נצר סרני שבמלחמת יום הכיפורים נקרא למלא את מקומו של סמח"ט 188 בשריון (ניתן לקרוא את הגרסה המקוצרת או המלאה).
לטקסט המקוצר >
שמחה הדליק משואה בטקס יום הזכרון לשואה ולגבורה וניתן לצפות בסיפור חייו בקישור הזה
2. שאלות לאחר הקריאה:
· מה לקחתם מהסיפור הזה? עם מה הזדהיתם?
· למה אתם כאן? למה עזבתם הכל והתגייסתם?
· ממה אתם חוששים?
· מה נותן לכם כוח בזמנים האלה?
3. הצעה לסיכום מפקד:
הסיפור שקראנו מלמד אותנו שרוח האדם (ורוח הלחימה) זקוקה לפעמים לרוח גבית. שיש ערך וכוח בניסיון של הדורות הקודמים. שלפרספקטיבה ההיסטורית יש כוח, שמחדד לאנשים את התפקיד שלהם בהווה.
אנחנו בתוך אירוע קשה, ואנו נדרשים לשמור על הרוח חזקה וגבוהה, כי היום, או מחר, או בעוד כמה ימים, אנחנו אלה שנצטרך "לעלות לטנקים". וצריך שנגיע לרגע הזה הכי מוכנים, גם במצב הרוח האישי וגם הפלוגתי.

