תוצאות חיפוש

יום העצמאות מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו עליה וקליטה - הסיפור של כולנו שיעור לכיתות א-ב במשך כאלפיים שנות גלות יהודים בכל העולם המשיכו להתגעגע לארץ ישראל ולהתפלל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". לא בכדי, בעם היהודי ההגירה למדינת ישראל נקראת "עלייה", ובכך היא מסומנת כתנועת שיבה חיובית הנבדלת מכל מעבר מדיני אחר. ומה איתנו? מהיכן הגיעו ועלו בני המשפחה שלנו לארץ? נשאל מה תפקידנו כחברה קולטת עלייה? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? סיפורן המרתק של אסירות ציון, אידה נודל וחרות טקלה שיעור לכיתות ג-ד נלמד על סיפורן המרתק של שתי אסירות ציון אמיצות ומופלאות, אשר בזכותן זכו יהודים רבים לעלות לישראל: חרות טקלה ואידה נודל. דרך סיפורן האישי, נחשף לסיפורם של עולים רבים, בעיקר מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. נשאל מה הכוח של עם ומה הכוח שלנו כיחידות ויחידים להוביל לשינויים גדולים? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? הנשים שחתמו על מגילת העצמאות – גולדה מאיר ורחל כהן-כגן מספרות את הסיפור של כולנו שיעור לכיתות ה-ו נלמד על פועלן של רחל כהן-כגן וגולדה מאיר, בשדה החברתי והציבורי, ובפרט למען קידומן של זכויות נשים. נשאל כיצד צריך להתבטא "שוויון זכויות חברתי" בין נשים לגברים, בנות ובנים? ונכיר ארגוני נשים ויוזמות מקומיות ששמו לעצמם כמטרה לקדם שוויון מגדרי. חירות, צדק ושלום – שיח זהות יהודי-ישראלי שיעור לכיתות ז-ט מה הייחוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? מה תפקידם של עקרונות "החירות, הצדק והשלום" ממגילת העצמאות בהגדרת הזהות שלנו? במה אנו גאים במדינה שלנו? נביט על סמל המגן-דוד כסמל שמחבר ומפגיש בין ערכים ותפיסות עולם בחברה הישראלית. ביחד השלם גדול מסך חלקיו. חזונם של נביאי ישראל ואנחנו – בין חלום למציאות? שיעור לכיתות י-יב נתחקה אחר החזון הערכי לאורו הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית; נבחן מה תפקידנו בעיצוב החזון העתידי של המדינה, תוך הסתכלות רחבה על "חזונם של נביאי ישראל" כפי שהובנו והתפרשו אצל כותבות וכותבים שונים מאז ועד היום. מערכים נוספים מסביב למדורה על אחריות הצעירים בעיצוב המדינה - שיעור לגילאי תיכון חידון לחג לפי אותיות א-ב עוד לחג >

לכל המערכים יום העצמאות מערכי שיעור ופעילויות/ עליה וקליטה - הסיפור של כולנו "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה" Button מה בשיעור? שיעור לכיתות א-ב במשך כאלפיים שנות גלות יהודים בכל העולם המשיכו להתגעגע לארץ ישראל ולהתפלל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". לא בכדי, בעם היהודי ההגירה למדינת ישראל נקראת "עלייה", ובכך היא מסומנת כתנועת שיבה חיובית הנבדלת מכל מעבר מדיני אחר. ומה איתנו? מהיכן הגיעו ועלו בני המשפחה שלנו לארץ? נשאל מה תפקידנו כחברה קולטת עלייה? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All פאזל "קיבוץ גלויות" (נספח א) Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

מערכי שיעור !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים יום העצמאות יום הזכרון יום השואה פסח פורים ט"ו בשבט חנוכה יום הזכרון ליצחק רבין סוכות בני ובנות מצווה - פרשה ודרשה שבת (בקרוב) שבועות סוכות על הסוכה ועל בית בשירי החג שיעור לכיתות א-ב סוכות ואסיף - הקשר עם הארץ, הטבע והבית שיעור לכיתות ג-ד חג הסוכות - סיפור של מחזוריות ושינוי שיעור לכיתות ה-ו קביעות וארעיות בחג הסוכות ובחיים שיעור לכיתות ז-ח בית ואחדות בסמלי חג הסוכות שיעור לכיתות ט-י ערכים חברתיים בחג הסוכות שיעור לכיתות יא-יב סוכות יצחק רבין יום הזכרון לרצח רבין על ריבוי קולות כערך שיעור לכיתות א-ב על תרבות של שיחה כמפתח לחיים משותפים שיעור לכיתות ג-ד על חוקים, כללים ותנאים לחיים משותפים שיעור לכיתות ה-ו על השאיפה המתמדת לשלום כערך וכמטרה שיעור לכיתות ז-ח לקחים, אחריות והתקווה לתקן שיעור לכיתות ט-י על זיכרון הרצח, ממלכתיות והחברה הישראלית שיעור לכיתות יא-יב חנוכה חנוכה האור המיוחד שבי שיעור לכיתות א-ג גבורת המכבים שיעור לכיתות ד-ו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה שיעור לכיתות ז-ט בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו שיעור לכיתות י-יב ט"ו בשבט טו בשבט העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת שיעור לכיתות י-יב פורים פורים אני פורים שיעור לכיתות א-ב שמחת פורים שיעור לכיתות ג-ד ונהפוך הוא שיעור לכיתות ה-ו אני מלכת אסתר שיעור לכיתות ז-ח האם למגילה יש סוף טוב? שיעור לכיתות ט-י פסח פסח יום השואה ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח שיעור לכיתות א-ב לעשות סדר בליל הסדר שיעור לכיתות ג-ד בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו שיעור לכיתות ה-ו מסע החירות שיעור לכיתות ז-ח מה נשתנה ומה נשנה? שיעור לכיתות ט-י "מספרים ביציאת מצרים" שיעור לכיתות יא-יב יום השואה להיות ילדים בשואה שיעור לכיתות א-ג ילדות בצל מלחמה שיעור לכיתות ד-ו "ומצעדינו עוד ירעים: אנחנו פה!" שיעור לכיתות ז-ט "יזכור החי את מתיו... עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם" שיעור לכיתות י-יב יום הזכרון יום הזכרון על פרחים, זיכרון והשאיפה לשוב הביתה בשלום שיעור לכיתות א-ג על הכרח המלחמה והתקווה לשלום שיעור לכיתות ד-ו על הצימוד בין הימים, ההבדלה והקשר שיעור לכיתות ז-ט בין יום הזיכרון ליום העצמאות: מעבר, הבדלה וחיבור דיבייט לכיתות ז-ט על הכאב, הזיכרון והאחריות שיעור לכיתות י-יב יום העצמאות יום העצמאות עליה וקליטה - הסיפור של כולנו שיעור לכיתות א-ב סיפורן המרתק של אסירות ציון, אידה נודל וחרות טקלה שיעור לכיתות ג-ד הנשים שחתמו על מגילת העצמאות – גולדה מאיר ורחל כהן-כגן מספרות את הסיפור של כולנו שיעור לכיתות ה-ו חירות, צדק ושלום – שיח זהות יהודי-ישראלי שיעור לכיתות ז-ט חזונם של נביאי ישראל ואנחנו – בין חלום למציאות? שיעור לכיתות י-יב שבועות שבועות היכרות עם החג שיעור לכיתות א-ב על פירות הארץ ותוצרת כחול לבן שיעור לכיתות ג-ד על תהליכי צמיחה ופירות המאמץ שיעור לכיתות ה-ו על אחרות ואחריות שיעור לכיתות ז-ח מתן תורה בעולם משתנה שיעור לכיתות ט-י בני ובנות מצווה - פרשה ודרשה פרשה ודרשה אני ושמי שם כמבטא זהות מקומית, משפחתית ויהודית אנשים אחים אנחנו הקשר בין יחידים וקבוצות בעם היהודי הקהילה כמרחב של שייכות והכלה על קהילות יהודיות בארץ ובעולם הסיפור היהודי - הסיפור של כולנו השרשרת היהודית בראי סיפוריהן של דמויות מפתח, ומקומנו בשרשרת תיקון עולם תיקון עולם כחלק מהזהות היהודית וכביטוי לשותפות בין קהילות יהודיות

1942, 'הפתרון הסופי', מבצע חיסולה של יהדות אירופה, פועל בכל כוחו. אושוויץ, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה. הידיעות על ההשמדה השיטתית נאספות בתקשורת העולמית ומגיעות גם ליישוב היהודי בישראל המנדטורית. הידיעות מולידות בציבור העברי סערת נפש אישית וקולקטיבית, ומייצרות תחושות חדשות, סותרות, מבולבלות: אימה גדולה, חרדה לגורל המשפחות והעם שבאירופה, חוסר אונים ואשמה, פעמים יצר נקמה, פעמים הדחקה והכחשה. בצד אלו, כוחות החיים והשגרה פועלים את פעולתם, והחיים בארץ נמשכים, על פי רוב, כסדרם, במקביל ובמנותק מהמציאות האיומה באירופה. מנגד, חברי וחברות השכבה הבוגרת בתנועות הנוער 'המחנות העולים' ו'הנוער העובד', מחליטים שאסור להם להמשיך בשגרת החיים, והם מוציאים קריאה לכלל תלמידי ותלמידות שכבת י"ב להתגייס לפלמ"ח, להצטרף לכוחות המגן. בחנוכה יוצאים מאות חניכי וחניכות 'המחנות העולים' למצדה, סמל הגבורה והעמידה היהודית, ועל פסגתה עורכים טקס זיכרון. יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל אֶת אַלְפֵי רִבְבוֹת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַטְּבוּחִים. עֲיָרוֹת-גֵּטָאוֹת יִשְׂרָאֵל טוֹבְעוֹת, צוֹלְלוֹת וְשׁוֹקְעוֹת בְּדָמָן הַנִּגָּר. הֲיֵשׁ עוֹד שָׂרִיד? הַאֲזִינוּ לְקוֹל הַדָּם הַקּוֹלֵחַ, הַקְשִׁיבוּ אֶל דּוֹפֵק לִבְּכֶם, כִּי אֶחָד הוּא הַדָּם הַשָּׁפוּךְ וְהַדָּם הַנּוֹזֵל בְּעוֹרְקֵינוּ. הַאֲזִינוּ לַדָּם – הוּא חַי, הוּא רוֹתֵחַ, עוֹד לֵב יִשְׂרָאֵל מְפַרְפֵּר בְּכוֹחוֹת אַחֲרוֹנִים. וְלֹא יִרְגַּע וְלֹא יִשְׁקֹט הַדָּם הָרוֹתֵחַ. מִתַּמְצִית הַדָּם הָאַחֲרוֹנָה יִמְזֹג יִשְׂרָאֵל אֶת נִקְמַת גְּאֻלָּתוֹ. כָּל טִפָּה שֶׁשָּׂרְדָה – קֹדֶשׁ לֶהָרִים וְלָעֲמָקִים הָאֵלֶּה, עַד יִנָּטַע מֵחָדָשׁ אִילָן יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ. נִזְכֹּר וְנִזְכֹּר כִּי תְּהוֹמוֹת הַמָּוֶת פְּעוּרוֹת לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפָנֵינוּ רַק שְׁבִיל אֶחָד לַחַיִּים – הַנְּקָמָה הַבּוֹנָה. אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, גּוֹלָה, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. (מצדה, חנוכה, תש"ג) הם אינם מבקשים נקמת דם. הם מבקשים נקמה בונה, נקמת גאולה. החיים, הבניין, היצירה, ההגשמה – נטיעת 'אִילָן יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ' – זוהי נקמתם. בסיום הטקס הם עורמים גלעד אבנים, ובראשו קובעים לוח זיכרון, לוח שיש שנשאו אל פסגת המצדה, ובו חקוקות המילים: 'אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, גּוֹלָה, תִּשְׁכַּח יְמִינִי'. --- בימים הקשים האלו, ימי מלחמה וטראומה לאומית, בהם כוחות ההדחקה והשגרה מושכים מכאן, בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו משם, בהם האנטישמיות האפלה מתעוררת ומאיימת על קהילות ישראל בעולם, אנו מבקשים לשאוב כוח מהציווי ההוא ממצדה, זה המחייב אותנו לאמונה ותקווה, לפעולת תיקון ויצירה: 'לְפָנֵינוּ רַק שְׁבִיל אֶחָד לַחַיִּים – הַנְּקָמָה הַבּוֹנָה'.

האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי, ממוקם בלוח השנה העברי בין פסח לשבועות. מיקום החג מקרי למדי, אך ניתן למצוא בו משמעות רבה. בחג הפסח אנו עוסקים בחובתנו כעם לזכור את יציאתנו מבית עבדים. בדומה לטראומות לאומיות אחרות, עולה שאלת הטעם - מדוע עלינו לזכור שאנחנו בניהם ובנותיהם של שפחות ועבדים? אפשר לשאת את הזיכרון כדי לחייב את עצמנו לא להיות שוב עבדים לעולם – לעשות את כל שנדרש כדי שאף יהודי לא ינוצל, ישועבד, יכלא. מטרה זו ראויה כשלעצמה, ובמיוחד בשנה קשה זו, אך המסורת שלנו מחייבת אותנו לרף גבוה יותר. בספר דברים מתוארת שמירת השבת, מהיוזמות הסוציאליות שלנו: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". והנימוק? - "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ [...] וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". כלומר, עלינו לזכור שגם אנחנו היינו עבדים, ובני עבדים נדרשים לשמור על הזכויות הסוציאליות של עבדיהם שלהם. אגב, אותו נימוק עומד מאחורי מגוון חוקים שמטרתם לדאוג למוחלשים בחברה, יהודים ושאינם יהודים. חג השבועות, שחל שבעה שבועות אחרי חג הפסח, מוזכר בספר שמות: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה". בגלגולו הציוני, בחג השבועות חגגו את פרי העמל של החלוצים והחלוצות. טקסי הבאת הביכורים הפכו לתצוגת יכולות ומסוגלות של עם שעובד את אדמתו ומפיק ממנה יבולים. בחג השבועות העלו על נס את היכולות האנושיות להוציא לחם מן הארץ. בקצרה, חג שבועות חגג את העבודה. האחד במאי נחגג בין חגיגת החירות והמאבק בעבדות לבין חגיגת העבודה ותוצריה. מיקומו מאפשר לו להיות לא רק מועד בו אנו מתחייבים למאבק בניצול על כל צורותיו. הוא מזכיר לנו שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בהכרה בשוויון ערכם של כל אדם ואישה ושל כל עבודה הנעשית מתוך חירות אנושית.

'מה נשתנה?' היא שאלה המאפיינת תרבות החותרת לשינוי מתמיד, לשיפור ולהערכה עצמית המביטה פנימה ומחפשת מה נשתנה. הראשונים שהכניסו את השאלה 'מה נשתנה' אל ארון הספרים היהודי היו חכמי המשנה, שניחנו בכישרון פדגוגי פורץ דרך. כך מוצגת תורת החינוך של חכמי המשנה על רגל אחת: מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו. וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ: מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? ... (משנה פסחים ו') קריאה מדוקדקת במקור הארצישראלי העתיק מגלה את החידוש. רגע לפני ה'מגיד', שהוא לב התוכן הרעיוני והערכי שהאב מוסר לבנו בפסח, ניתנת הנחיה לעצור ולתת לבן (ולבת) להעלות שאלה. לפתוח עיניים ולגלות סקרנות. לתת מקום לעולם של הילד/ה. ורק אם הבן (והבת) לא מצליח לשאול, המשנה מציעה סיוע לאב הנבוך, ארבע קושיות שיעזרו לפתוח את מפגש המסירה המקודש. ניתן להעריך שרוב ילדי/ות התקופה הפליגו בסקרנותם וכלל לא היה צורך להיעזר בארבעת הקושיות המשמימות. בשנות הגולה הארוכות נשכח הרעיון ואבד הניצוץ החינוכי. דורות של ילדים/ות דקלמו בעל פה את הקושיות ללא סקרנות וללא שאיפה לגילוי. ההגדה ירדה מגדולתה והפכה מטקס חתרני לשינוי למפעל של שימור. עד שקמו ראשוני החלוצים/ות, ולקחו על עצמם גם את משימת התחייה התרבותית. החל בראשית שנות ה-20 החלו הקיבוצים להחזיר עטרה ליושנה, לחדש את רוחה של ההגדה. להשיבה אל הארץ בה נוצרה לראשונה, מתוך מחויבות למורשת הדורות ולאתגרי ההווה והעתיד. לאחר הטבח בקיבוץ בארי, חשוב לחזור אל נוסח ההגדה שיצרו לעצמם חברי וחברות הקיבוץ לכבוד הפסח הראשון בנקודת הקבע אליה עלו ב-1951. הם הסירו את אבק הדורות מה'מה נשתנה' והפכו אותו מדקלום חולמני לטקסט החולם את השינוי שבחרו להקדיש לו את חייהם. כחלוצים/ות, מתיישבים/ות בגבולה של המדינה. הקריאה מתוך פרספקטיבת ההווה מצמררת: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבליל פסח העבר עמדנו מול אויב רב-אונים, שחדר לארצנו ושאף להשמידנו, והוצאנוהו ביד חזקה וזרוע נטויה." הבנת התפקיד ההתיישבותי ברורה וחדה, להשאיר את האויב מעבר לשער. קיבוץ כגבול חי המאפשר את עצמאות ישראל. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבו אנו שמחים באביב, בחירות-העמל וחברת-האדם בקיבוץ העברי, - ועוד טרם הקיץ הקץ על שעבוד העמל ודיכוי האדם וניצול הילד, וגוי אל גוי עוד ישא חרב, וגאולת האדם במלכות העבודה והשוויון בארצנו ובמלוא תבל, טרם נשלמה?" חברי וחברות בארי שמחו במה שהשיגו, אך לא ישקטו עד שיהיו לחלוצי העם כולו. מורי דרך. זה השינוי שחל בהם, וזה מה ששאפו שישתנה בעקבותיהם. העוז לחלום על שינוי, על צדק ועל שוויון הוא חלק מחגיגת החירות של בארי. תיקון ההגדה הוא סמל לתיקון שלם של עם ששקע בגלות. זוהי פסגה של יצירת תרבות יהודית חילונית, החיונית למפעל הציוני. לאחר טבח השבת השחורה הצורך בבנייה מחדש מורגש. בידינו המשאבים החומריים והרוחניים. הנדע שוב לשנות את המציאות?