אחרי מות-קדושים
 שבת/פרשת השבוע/

ש

אחרי מות-קדושים

בעריכת בארי צימרמן

ייחודה של השבת

גם בשבת זו, כבשבתות קודמות, מצטרפות להן שתי פרשיות יחדיו, כדי לעמוד בקצב השבועי בדרך המתפתלת אל שמחת תורה, אז סוגרים את מעגל השנה בפרשיות.

 

תוכן הפרשות

פרשת אחרי מות --- ויקרא, ט"ז-י"ח --- מתארת, בחלקה הראשון, את תהליך כפרת חטאי העם, על-ידי פעולתו הטקסית של אהרן הכהן, ביום הכפורים. בחלקה השני, פרק י"ז, מובהרת לעם בלעדיותו של אהל מועד, משכן ה', ככתובת יחידה לקרבנות, ובהזדמנות זו גם מתמקדת התורה באיסור אכילת הדם: "כי נפש כל בשר דמו הוא". בחלקה השלישי, פרק י"ח, עוסקת הפרשה באיסורי עריות, ב"תועבות" מיניות אחרות ואף באיסור קרבן אדם.

פרשת קדושים, פרקים י"ט - כ', מונה אף היא סידרה ארוכה של מצוות שונות, החל באלו הנזכרות כבר בעשרת הדברים, וכלה במצוות שבין אדם לחברו, מצוות כלאיים, דיני שפחה, דיני ערלת האילן, דיני מסחר תקין, איסור עבודת אלילים, ודיני עריות לסוגיהם.

החוט המקשר בין כל הדינים והמצוות הכלולים בפרשותינו הוא תכליתם המפורשת להביא לקדושה כפולה, הן קדושת הכהנים המשרתים בקודש, והן קדושתו של העם כולו, הן ביחס לעולם בעלי החיים והן, להבדיל, ביחס לעולם העמים האחרים.

 

 

שאלות לעיון ודיון בכיתה ובקבוצה

  • בעוד שבהבדלת האדם מעולם בעלי החיים יש הגיון רב, מה המשמעות, היום, של היבדלותנו מעל כלל עמי העולם? האם יש בה טעם?

  • "ואיש אשר ישכב את זכר...מות יומתו" ---כ', 13 --- מה מעמדו של ציווי שכזה בעולמנו הליברלי? האם ניתן לפרשו באופן שלא יסתור פלורליזם מיני וסובלנות?

  • בהפניית מוקד התביעה לקדושה מן הכהנים אל כלל העם, מעמידה תורת משה אתגר עצום בפני עם שלם - האם זהו אתגר ריאלי? האם עם שלם - ולא חלק מתוכו - מסוגל לכך ?

 

קטע מהפרשה - ויקרא י"ט 31-37

אל תפנו אל האבות ואל הידענים, אל תבקשו לטמאה בהם, אני ה' אלהיכם. מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן, ויראת מאלהיך, אני ה'. וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אתו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים, אני ה' אלהיכם. לא תעשו עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה. מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם, אני ה' אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי, ועשיתם אתם, אני ה'.

 

 

קטעים מהמדרש

"יהיה לכם הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך..." - כשם שנאמר לישראל "ואהבת לרעך כמוך" --- י"ט, 18 --- כך נאמר לגרים "ואהבת לו כמוך". "כי גרים הייתם בארץ מצרים ".

ד ע ו מ נ פ ש ן של גרים, שאף אתם הייתם גרים בארץ מצרים .

(סיפרא/תורת כהנים, פרק ח')

 

ר' עקיבא אומר: "ואהבת לרעך כמוך", זה כלל גדול בתורה. ואילו בן-עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם" --- בראשית ה:א --- זה כלל גדול מזה.

אינני יורד לסוף דעתם להבין מהי מלת המפתח בדברי כל אחד מהם עליה מבססים הם את עמדותיהם, ואפילו אם נעמיד זו מול זו את המילים "רע" ו"אדם" קשה לבסס עליהן תיאורייה משכנעת.

כאן יש מקום לשאול, ואני אינני יודע להשיב על כך תשובה ודאית, האם ר' עקיבא מתכוון במלה "רעך" לרעך בתורה ומצוות, לעומת בן-עזאי המטעים את המלה הכוללנית "אדם", שהרי הקדוש-ברוך-הוא לא ברא את היהודי הראשון, אלא ברא את 'אדם הראשון' שקדם לישראל, וייתכן שזאת היא הכוונה.

(ישעיה לייבוביץ, "שיחות על פרשת השבוע")

 

 

מתוך ארכיון מכון החגים הקיבוצי - הרב יחיאל, קיבוץ בית רימון, תשנ"ט 1999

המצווה שבאה לפני מצוות אהבת הרע, היא איסור הנקימה והנטירה, הרגש הטבעי כל כך בלבו של האדם. וכך הדבר מוסבר בתלמוד הירושלמי --- נדרים פרק ט:ד --- שאם אדם חותך בשר וידו האחת פצעה את ידו השניה, האם יעלה על הדעת שהיד הפצועה תפצע בחזרה את היד הפוצעת? כהקדמה למצוות "ואהבת לרעך כמוך" מדגש לנו הערך של אחדות עם ישראל. אין מדובר כאן באוסף אנשים הפועלים יחד, אלא בגוף אחד.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle