ויקהל-פקודי
 שבת/פרשת השבוע/

ש

ויקהל-פקודי

בעריכת בארי צימרמן

ייחודה של שבת זאת

שבת זו היא "שבת החודש". אחרונה היא לפני ראש חודש ניסן, ועל כן מוסיפים בה על קריאת הפרשה הרגילה את שמות י"ב 1-20, המכונה "פרשת החודש" ופותח בפסוקים: "ויאמר ה' אל  משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר: החדש הזה לכם ראש

חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

פרשת "פקודי" מצורפת השנה אל פרשת "ויקהל" כדי לעמוד בקצב השנתי של חמישים וארבע פרשיות. בשנה מעוברת, הפרשיות נקראות בנפרד.

 

תוכן הפרשות

לאחר שבפרשות הקודמות שורטטו המשכן ועבודת הלויים והכהנים בו במסגרת פקודה מפורטת של האל למשה, מגיע בפרשת "ויקהל " תורו של משה להעביר אל העם כולו את דברי האל. לצורך כך מקהיל משה "את כל עדת בני ישראל" וחוזר על מצוות ה' באזניהם, בנושאי התרומה לבנין המשכן וליצירת כליו. ואכן, העם תורם: "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה' למלאכת אוהל מועד ולכל עבודתו ולבגדי הקודש", שמות ל"ה, 21-22. חומרי הגלם שהובאו משמשים את בצלאל ועוזריו לבניין המשכן על-פי ההוראות שחילק משה על-פי מצוות אלהים.

פרשת "פקודי" מתחילה בסיכום מספרי --- "פקודי המשכן": מנויי, סְפורי המשכן --- של חומרי הגלם וההוצאות הכספיות ששימשו בהקמת המשכן, כולל תיאור מפורט של אבני האפוד לשמותן וצורתן, וכן הכותנות והמצנפות והנזר. אחר כך מצווה אלהים על חנוכת המשכן בראש חודש ניסן והפרשה מסתיימת --- ויחד עמה מסתיים ספר שמות כולו --- בתיאור חנוכתו בפועל של המשכן.

 

 

שאלות לעיון ודיון

  • מדוע חוזרת התורה על מצוות השבת בפתיחת פרשת "ויקהל"?

  • מדוע טורחת התורה לתאר לנו בפרוטרוט את דמותו של המשכן פ ע מ י י ם, גם בדברי אלהים למשה וגם בסיפור הקמתו בפועל?

  • מדוע נותנת התורה דין וחשבון מספרי, בפרשת פקודי על הוצאות הקמת המשכן?

 

קטע מהפרשה – סיום ספר שמות

ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה. ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את המשכן. ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם. ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלותו. כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו, לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם.

 

 

מהמדרש

כיון שהיו ישראל חונין היה עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה, ונקפל נוקפן ומחפה את האהל מבפנים וממלא את המשכן מבחוץ, שנאמר "ויכס הענן את אהל מועד". וזה אחד מענני כבוד ששמשו את ישראל במדבר ארבעים שנה, אחד בימינם ואחד בשמאלם, אחד מלפניהם ואחד מאחריהם ואחד למעלה מהם, וענן שכינה ביניהם, ועמוד ענן נוסע לפניהם, משפיל לפניהם את הגבוה ומגביה להם את השפל, והורג נחשים ועקרבים ושורף קוצים וברקנים, ומדריכם בדרך ישרה, וענן שכינה שוכן באהל.

 

מתוך ארכיון מכון החגים – טלי, קיבוץ גזית תשנ"ז, 1997

בפרשות "תרומה" ו"תצוה" הסביר האל למשה, והסביר משה לנבחרי העם ולבצלאל, איך ומה צריך לעשות בהקמת המשכן וכליו. באה פרשה זו ועל ידי הביטוי "כן עשו" המופיע בה שמונים ושבע פעמים, מלמדת אותנו שתוכניות --- יפות ונהדרות ככל שתהינה --- אין בהן ערך אלא ביישומן הלכה למעשה. וכך כתוב "ויכל משה את המלאכה", בדיוק כמו שכתוב על האל עצמו לאחר שברא את העולם.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle