ויקרא
בעריכת מורדי שטיין
ספר ויקרא נקרא בלשון חכמים "תורת כוהנים", כי רוב עיסוקו בפעילות שבמשכן, ענייני טומאה וטהרה, ותחומים אחרים ששייכים לכוהנים. יחד עם זאת, החלק האחרון של הספר עוסק בדברים שבקדושה, והם נחלתם של כל ישראל, ואולי אף של כל בני אנוש.
נביא קודם מבט כללי לספר ויקרא.
ספר ויקרא - מבט כללי
א. מערכת הקורבנות
פרשת ויקרא
א - הקדמה; קרבן עולה
ב - קרבן מנחה
ג - קרבן שלמים
ד - קרבן חטאת
ה - חטאת ואשם
פרשת צו
ו,ז - עוד פרטי קורבנות
ב. חנוכת המשכן והכוהנים
ח - חנוכת המשכן והכוהנים
פרשת שמיני
ט - הכוהנים מתחילים בעבודתם
י - חטא נדב ואביהוא בני אהרון; חוקים לכוהנים
ג. טומאה וטהרה
יא - הבהמות הטהורות והטמאות
פרשת תזריע
יב - טומאת לידה
יג - טומאת צרעת
פרשת מצורע
יד - טומאת המצורע
טו - טומאת הזבה
פרשת אחרי-מות
טז - טומאת האומה ויום הכיפורים
יד. קדושה
יז - שחיטה למאכל
יח - חוקי קדושה נוספים
פרשת קדושים
י"ט, כ - תחת הכותרת "קדושים תהיו
פרשת אמור
כא,כב - פסילת כוהנים וקורבנות
כג - לוח החגים
כד - חוקים שונים
פרשת בהר
כה - שמיטה ויובל
פרשת בחוקותי
כו - התוכחה, קללה על אי קיום מצוות התורה
כז - פדיון מתנות למקדש
נושאים לדיון בכיתה ובקבוצה
-
אפשר לשחק עם השורש ק-ר-ב , חוץ מהקונטקסט של קורבנות כדרך של פולחן שהיום כבר איננו (קרוב, קרבה, להתקרב, להקריב, קרובים, מקורבים, קרב, הקרבה וכו')
-
מה המשמעויות החברתיות, האנושיות, והלאומיות של "להקריב קרבן" בימינו?
-
קרבן חטאת: בפרק ד' מופיעה סדרה של מקרים שבהם בעלי תפקידים מסוימים צריכים להביא קרבן חטאת. הרשימה פותחת: "אם הכהן המשיח יחטא...", אחרי זה: "ואם כל עדת ישראל ישגו...", אחר כך: "אשר נשיא יחטא...",ובסוף: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה...", האם יש חשיבות לסדר של הדברים?
קטע מהפרשה – ויקרא א, 1-2
ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם, אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם.
קטע מדברי חכמים
אמר רבי אסי מפני מה מתחילין לתנוקות בתורת כהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא שהתנוקות טהורין והקרבנות טהורין יבואו טהורין ויתעסקו בטהורים.
מדרש ויקרא רבה פרשה ז , 3
תנא דבי רב - קרי לברייתא קמייתא ששנויה בתורת כהנים דמקרי ספרא
דבי רב לפי שהיה שגור בבית המדרש בפי כולם.
ובתרגום חפשי: למדו בבית רב שאת התורה מתחילים ללמוד מתורת כהנים, ושספר זה נקרא בסתמיות "ספרו של בית רב", מפני שספר זה היה שגור בפיהם של כל באי בית המדרש.
(רש"י מסכת חולין דף סו עמוד א)
שאלה מתודית על המתודיקה החינוכית
האם ייתכן שהתחילו ללמוד תורה מספר ויקרא? הרי ברור לנו היום שאת התורה מתחילים בגיל צעיר ללמוד מספר בראשית, שהוא הרי ההתחלה!
מסתבר שרק במהלך המאה העשרים התחילו ללמד תורה מספר בראשית, אבל לדורות רבים התחילו ללמד תינוקות של בין רבן דווקא מספר ויקרא.
הסבר אחד ניתן על ידי הרב דוד צבי הופמן, מראשי תנועת "תורה עם דרך ארץ" וממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19. בעוד ששאר הכנסיות, אשר גם הם שאבו את הכרתם הדתית מן התנ"ך העברי, בוחרות לנושא לימודיהם מבין חמשת חומשי התורה בעיקר את ספר בראשית, נתפשט בבתי-הספר היהודיים מקדמת דנא המנהג ללמוד בראשונה בספר ויקרא...
בעיני היהודי היה תמיד חשוב יותר לדעת מה מחויב הוא לעשות ולקיים ומה לא לעשות, מאשר המחקר על התהוות התבל ועל תולדות בראשית.
מתוך ארכיון מכון החגים - קיבוץ דגניה ב', תשנ"ט, 1999
פרשת ויקרא פותחת את ספר "ויקרא" כ"תורת כהנים" ועיקרו חוקים ודינים. אחד מהם עוסק בהתנהגותו של מנהיג: "אשר נשיא יחטא", פרק ד, 22, יש גישות שונות לפרשנות:
האם פני הדור כפני מנהיגיו, או פני המנהיג כפני הדור? ואחרים אומרים: לכל עם המנהיגות שהוא ראוי לה. וכמובן שיש לבעיה משמעות חברתית-פוליטית עצומה: האם יש לתלות את קלקלת הדור במנהיגות? או שמא נאמר שפרצופה של המנהיגות הוא כזה משום שהעם הוא כזה?
במקרה הראשון אפשר לתקן את המצב על ידי החלפת המנהיגות, אבל העם אינו ניתן להחלפה, ולכן התיקון תלוי בזה שכל אדם יתקן את עצמו.
עוד לחג >
