וישב
 שבת/פרשת השבוע/

ש

וישב

בעריכת מיריק גרזי

נושאי הפרשה

  • יוסף ואחיו. פרק ל"ז: יעקב מעניק כתונת פסים ליוסף

  • חלומות יוסף                             

  • מכירת יוסף למדיינים                            

  • יהודה ותמר אשת ער. פרק ל"ח.

  • יוסף מורד מצרימה. פרק ל"ט : יוסף בבית פוטיפר סריס פרעה

  • יוסף ואשת פוטיפר                                         

  • יוסף נשלח לכלא                                         

  • חלומות שר האופים ושר המשקים                                          .

 

 

נושאים לדיון בכיתה, בקבוצה ובמשפחה

  • התנהגותו של יוסף כלפי האחים, מה הם מניעיה ?

  • קנאת האחים ונקמת האחים האם מוצדקת, האם אפשרית דרך אחרת?

  • אם הייתם פסיכולוגים – מה הייתם אומרים ליעקב – האבא?

  • הכר נא הכתונת בנך היא? איך נשמר הסוד הנורא כל השנים?

  • יהודה ותמר - מה דעתך על מעשיה של תמר?

  • דוד המלך הוא מצאצאי זיווגם הבעייתי של יהודה ותמר, מה תורם, או גורע? ה"ייחוס" המשפחתי לדמותו?

  • במפגש בין יוסף לאשת פוטיפר מודגש כי יוסף היה "יפה תואר ויפה מראה", מה מוסיף היופי לדמותו של יוסף?

  • מדוע מוציא פרעה להורג את שר האופים ומחזיר למשרתו את שר המשקים?

  • חשיבותו ומשמעותו של חלום.

  • "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו", מדוע? מדוע כתובגם "ולא זכר" וגם "וישכחהו"?   

 

קטע מהפרשה – בראשית ל"ז, י"ג-ל"ג

ויאמר ישראל אל יוסף:

"הלוא אחיך רועים בשכם,

לכה ואשלחך אליהם!"

ויאמר לו: "הנני"

ויאמר לו :

"לך-נא ראה את שלום אחיך

ואת שלום הצאן והשיבני דבר"

וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ...

ויראו אותו מרחוק...

ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו לו להמיתו.

ויאמרו איש אל אחיו :

"הנה בעל החלומות הלזה בא

ועתה לכו ונהרגהו

ונשליכהו באחד הבורות

ואמרנו חיה רעה אכלתהו

ונראה מה יהיו חלומותיו!?"

ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו

ויפשיטו את יוסף את כותנתו,

את כתונת הפסים אשר עליו .

ויקחוהו וישליכו אותו הבורה

והבור ריק אין בו מים.

וישבו לאכול לחם...

ויקחו את כתונת יוסף

וישחטו שעיר עיזים

ויטבלו את הכותונת בדם

וישלחו את כתונת הפסים

ויביאו אל אביהם

ויאמרו :

"זאת מצאנו, הכר נא

הכתונת בנך היא אם לא?

ויכירה ויאמר :

"כתונת בני

חיה רעה אכלתהו

טרוף טורף יוסף...

 

מן הספרות העברית – עוזי שביט

וכשהגיע לשדה

ויקיפוהו עשרה

הוא לא שיווע ולא מרר

ולא זעק מרה

ולא נשא קולו בבכי

כשפשטו את כותנתו

ולא פתח פיו בתחינה

כשלבור זרקו אותו-

רק תהה: מה מוזרים

דרכי האלהים

כמה בודד יכול להיות

אדם

בין עשרה אחים.

 

מאגדות חז"ל

אפשר יוסף בן שבע-עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק? אלא מלמד, שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד, כדי שיתמלאו רחמים - ולא נתמלאו, זהו שנאמר: "אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו" - בראשית מ"ב, כ"א.

(בראשית רבה צ"א, ח')

 

 

מארכיון החגים הקיבוצי – על פי צבי שוע "פרשת השבוע במבט אישי" מחזור שני, געש, תשמ"ה

"והבור ריק אין בו מים - מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו"

בראשית רבה פ"ד ט"ז

במדרש זה הסתייע רבי ישראל משקלוב שעלה בשנת 1809 לארץ ישראל והשתקע בצפת. בשנת 1813 פרצה מגפה קשה בישובי הגליל ורוב בני קהילתו ומשפחתו מתו. במכתב תשובה לרבי חיים מוולוז'ין שהציע לו לבוא לוולוז'ין ולכהן כמשנה לראש הישיבה הוא סרב והסתייע במדרש הנזכר

כדי להסביר את סירובו:

בפרשת "וישב" תמוה הדבר שלהצעת ראובן להשליך את יוסף לבור המלא נחשים ועקרבים קוראת התורה מעשה הצלה, ככתוב שם "וישמע ראובן ויצילהו מידם", ואילו להצעת יהודה למכור אותו לישמעאלים שהורידוהו מצרימה וברבות הימים נעשה שם משנה למלך מצרים, אין התורה קוראת הצלה!

וזה ההסבר:

הבור שלתוכו הושלך יוסף, על פי הצעת ראובן, היה בארץ ישראל, ואילו עלייתו לגדולה של יוסף, כתוצאה מהצעת יהודה, אירעה בחוץ-לארץ. נמצאנו למדים מכאן, שבור המלא נחשים ועקרבים

בארץ-ישראל הוא בבחינת הצלה, ואילו תפקיד של משנה למלך בחוץ לארץ אינו בבחינת הצלה.

וכך נשאר ר' ישראל בצפת ובארץ ישראל למרות מצוקת הזמנים הקשה.

 

מן הספרות הכללית – תומאס מאן

רבות ושונות התרחשו בנפשו של יוסף למן הרגע הבלתי צפוי...

כפלצות, כשהתגוללו עליו אחיו כעדת זאבים אלוהי עולם! האחים! לאן הביא אותם? כי כבר תפש שהוא הביא אותם עד למרחק כזה. על ידי עבירות רבות וחמורות שעבר על יסוד ההנחה שהכל אוהבים אותו יותר משהם אוהבים את עצמם ...

אותה הנחה ... היא שהביאה אותו, זאת הכיר בפירוש ובבירור, אל מעמקי הבור. בפרצופיהם המיוזעים והמעוותים של האחים הוא קרא ברורות שהיתה זו הנחה... אותה הטיל על נפשותיהם כמעמסה שממעל לכוחותיהם וגרם להם על ידי כך סבל רב, עד שבסופו של דבר גמל הסבל ועשה פירות כה איומים בשבילו, ובלי ספק גם בשבילם. האחים האומללים! מה היה עליהם לסבול עד שהגיעו לידי יאוש כזה...

(מתוך "יוסף ואחיו". מאת תומס מאן. עברית: מרדכי אבי-שאול. חלק ב' עמ' 380-381)

 

שאלות

  • האם מקובלת עליכם עמדתו של תומס מאן שהקורבן הוא האשם בתוקפנות שהופנתה נגדו?

  • האם עמדה בפני האחים דרך אחרת?   

  • יעקב שולח את יוסף לרגל, פעם נוספת אחרי אחיו: "לך-נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר" - ל"ז, י"ד. כיצד ניתן להסביר את מעשהו זה? האם היה אטום לרחשי לב האחים אל יוסף?

  • כיצד יוסף מרגיש עם השליחות הזו? מדוע מסכים לבצע אותה ?

  • הצגנו בפניכם רשמים ותגובות של יוצרים שונים לסיפור השלכת יוסף לבור. מה אנחנו  יכולים להוסיף משלנו?

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle