חיי שרה
בעריכת ענת הדר
תקציר הפרשה
-
מות שרה ואבלו של אברהם.
-
אברהם קונה את מערת המכפלה וקובר את שרה.
-
אברהם שולח את עבדו לארם נהריים לחפש אשה ליצחק בנו.
-
עבד אברהם מגיע אל עירו של נחור ופוגש ברבקה ליד הבאר, מקבל מן .
-
המשפחה את רבקה להיות אשה ליצחק ושב עמה לארץ כנען.
-
פגישת רבקה ויצחק.
-
אברהם לוקח לאשה את קטורה - שושלת צאצאי קטורה.
-
אברהם נותן את כל אשר לו ליצחק ומשלח במתנות את בני פלגשיו.
-
מות אברהם.
-
תולדות ישמעאל בן אברהם.
נושאים לדיון בכיתה ובקבוצה
-
מות שרה - ישנם מדרשים הקושרים את מות שרה לאחר פרשת העקדה (בפרשה וירא) לעקדת יצחק. מדוע קולה של שרה לא נשמע בעקדה?
-
מה הרגישה, חשבה, אמרה שרה?
-
מה המשמעות של קניית חלקת הקבר והקבורה הראשונה של בני משפחת האבות בארץ, איזה פן יש לקבורה בקשר לארץ?
-
למה התעקש אברהם לשלם על חלקת הקבר, ולא לקבלה כמתנה מעפרון?
-
מדוע אברהם משביע את יצחק לקחת לו אשה מבנות ארצו ולא מבנות הכנעני?
-
ומדוע, עם זאת, משביע את עבדו שבנו לא יחזור בעקבות האשה לארם נהריים?
-
אילו תכונות מתגלות באישיותה של רבקה בפרשה זו? (לעומת תכונות נוספות שלה שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפרשות )?
-
מה קורה לרבקה כשהיא נופלת מן הגמל ? האם זו "אהבה ממבט ראשון"?
-
האם קיימת אהבה כזו ומהי מהותה ?
-
מה משמעות המעשה בו מביא יצחק את שרה לאוהל אמו וכך ניחם על מות אימו?
-
אילו דינמיקות פסיכולוגיות מתרחשות כאן ? איזו סמליות יש במעשה הזה?
-
מה דעתכם על בחירתו של אברהם לתת את כל אשר לו לבנו יצחק ולשלח.
-
את בני הפילגשים, אילו בעיות יכולות להיווצר במקרה כזה, מה משמעותו?
קטע מהפרשה - בראשית כ"ד פסוקים ס"א - ס"ו
"ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי
האיש ויקח העבד את רבקה וילך: ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים: ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל: ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס: ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה: ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו".
המפגש בין רבקה ליצחק מתואר באופן ציורי וסמלי :
מה עושה יצחק בשדה ?
מדוע נופלת רבקה מן הגמל ?
מדוע מתכסה בצעיף ?
מהי המשמעות של הבאת רבקה לאוהל שרה ?
כדאי להתבונן בטקסט המקראי בראייה "נקייה", לפני שניגשים
לקרוא את המדרשים...
קטעי מדרש
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב - אין שיחה אלא תפילה שנאמר (תהילים קב, א'): 'תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך 'שיחו' וכן הוא אומר: 'ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי.
(בראשית רבה פרשה ס', סימן י"ד)
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק - אמר ר' הונא: צפת שידו שטוחה בתפילה - אמרה: ודאי אדם גדול הוא, לכך שאלה עליו .ותפל מעל הגמל - איתרכינת (נרכנה - התכופפה...)
(בראשית רבה, פרשה ס', סימן ט"ו)
ויבאה יצחק האהלה שרה אמו - כל ימים שהיתה שרה קימת, היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן: כל ימים שהיתה שרה קימת, היו דלתות פתוחות לרווחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאה רבקה חזרה אותה הרוחה: כל ימים שהיתה שרה קימת, היתה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, וכיון שבאת רבקה חזרה: כל ימים שהיתה שרה קימת, היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר.
וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו: קוצה חלתה בטהרה, וקוצה עיסתה בטהרה, מיד: 'ויבאה יצחק האהלה שרה אמו'.
(בראשית רבה, פרשה ס',סימן ט"ז)
וספר הזוהר מוסיף ודורש
"בזמן שאדם הוא בביתו, עיקר הבית הוא אשתו, משום שהשכינה אינה סרה מן הבית בגלל אשתו. כמו ששנינו, שכתוב: 'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו', שהנר נדלק. מה הטעם ? משום שהשכינה באה לבית."
(זהר ח"א נ' - ע"א. בתרגום ע"פ תשבי, "משנת הזוהר" , עמ' תרמ"ג)
מארכיון החגים הקיבוצי – א., קיבוץ גניגר, 1993.
"ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו." האהבה לאשתו החדשה מנחמת את יצחק על אובדן אמו (פרויד לא המציא את תסביך אדיפוס!)