כי תשא
 שבת/פרשת השבוע/

ש

כי תשא

בעריכת ענת הדר

תקציר הפרשה

המשך ההנחיות לבניית המשכן :

ציווי למתן תרומה אחידה לאהל מועד - מחצית השקל לכל הפקודים בבני ישראל .

ציווי לבניית כיור לרחצת הכהנים לפני כניסתם לאהל מועד או למזבח.

הנחיות להכנת שמן משחת הקודש וקטורת לאהל מועד.

הענקת ההשראה האלוהית לבניית המשכן לבצלאל בן אורי ולאהליאב בן אחיסמך.

ציווי אלוהי לשמירת השבת.

סיפור עגל הזהב ולוחות הברית.

איסוף הזהב ובניית עגל הזהב בהנהגת אהרון.

ה' כועס על העם ומשה מתחנן למענו.

משה יורד מן ההר ומשבר את לוחות הברית ושורף את העגל.

בני לוי יוצאים במצוות משה להרוג את החוטאים בעם.

משה עולה לה' לכפר על חטאת העם – ה' יורד אל העם בעמוד הענן.

התגלות ה' אל משה בנקרת הצור.

משה יוצר לוחות שניים ועולה בשנית לקבל את התורה.

איזכור המצוות העקריות שמצווה ה' את העם.

משה כותב את הלוחות השניים ויורד מן ההר.

 

נושאים לדיון בכתה ובקבוצה

  • מדוע מוטל על העם מס אחיד ולא מס מדורג ? האם וכיצד באה גישה זו לידי ביטוי כלכלי בזמננו, האם ישנן גישות אחרות?

  • עגל הזהב - מה הצורך מאחורי בניית עגל הזהב, מהו עגל הזהב בזמננו?

  • בני לוי הורגים בישראל, האם זהו מעשה מוסרי?

  • מהם היחסים המיוחדים בין משה לה'? (בסמוך לפורים אפשר להשוות את ביטויי השיח בין משה לה' לביטויי השיח של אסתר עם אחשוורוש...)

  • "כי לא יראני האדם וחי" - משמעויות ופירושים שונים.

  • "כי קרן עור פני משה" - מהי קרינת עור פני משה, מה היא מבטאת , מה היא מסמלת? האם היא תוצאה של תהליך שעבר?

 

קטע מהפרשה – שמואל ל"ב, א-ו

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אחרים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו: ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי: ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן: ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים: וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר: וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.

 

מדרש - קהלת רבה ט'

רב יודן בשם רב אסי אמר: אין לך דור ודור שלא נטל אונקיא אחת של מעשה העגל.

מהו "עגל הזהב" בזמנים שונים ובזמננו שלנו? פרשת עגל הזהב נקשרת לציווי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", מה משמעותו בזמנים שונים ובזמננו?

עגל הזהב נקשר לסגידה לשפע חומרי ולתרבות הצריכה המבקשת גאולה באמצעים חומריים. עגל הזהב מבטא צורך במענה, תשובה, הסח דעת מיידיים ("אינסטנט") וחוסר הסבלנות להווית תהליך המאפיין כל-כך את התקופה בה אנו חיים.

עגל הזהב מבטא צורך האמין ולהאחז בגשמי, או, להפוך רעיון אידאולוגיה או שיטה רוחנית למעיין "עגל"...

 

אמרי דבי רבי ינאי: כך אמר משה לפני הקדוש-ברוך הוא :

בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די - הוא גרם שעשו את העגל.

אמרי דבי רבי ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר.

(בבלי, ברכות, ל"ב ע"א)

 

תלמידי הרבי מקוצק שוחחו ביניהם מפני מה כתוב :

השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם"

ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך ה' אלהיך "

ולא נאמר: "אשר אסר עליך ה' אלהיך"

הצדיק, ששמע את דבריהם, נתערב בשיחתם. "התורה מזהירה

אותנו", אמר, "שלא לעשות מאיזה דבר שציווה עלינו אלהינו

מין פסל של אליל "

(דברי רבי מנחם מנדל מקוצק - מתוך "האור הגנוז"/ מרטין בובר, עמ ' 435)

 

המורה הבודהיסטי הטיבטי צוגיום טרונגפה רינפוצ'ה מדבר על "מטריליזם רוחני", ואולי מאיר את דברי הרבי מקוצ'ק:

כל ההבטחות ששמענו הן פיתוי טהור. אנו מצפים מן הלימוד - התורה - לפתור את כל בעיותינו, אנו מצפים להצטייד באמצעי קסם כדי להתמודד עם הדיכאון שלנו, עם האגרסיות שלנו, עם התסכול המיני שלנו. אך להפתעתנו, אנו מתחילים להבין שזה לא עומד לקרות. מאוד מאכזב להבין שעלינו לעבוד על עצמנו ועל סבלנו, במקום להתלות במושיע או בכוח הקסם של טכניקות

יוגה. מאכזב להבין שעלינו לוותר על ציפיותינו, במקום להסתמך על הפרה קונספציות שלנו.

The Myth of Freedom & the Way of Meditation/ Chogyam Trungpa, p -5

 

ומדברי ישעיהו ליבוביץ:

דבר זה הדגים לפנינו משה רבנו, כאשר שבר את הלוחות בו ברגע שנוכח לראות שהעם עבר על הצו 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה': וזאת עלינו להביןכי הביטוי 'פסל וכל תמונה' אינו חל דווקא על עגל הזהב שעשו ישראל, אלא על כל נתון בטבע כגון: עם, ארץ, מולדת, דגל, צבא, רעיון, אדם מסוים וכיוצא בהם, כאשר מעלים אותם לדרגת קדושה.

(מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, י. ליבוביץ, עמ' 401)

 

מתוך אוסף ארכיון החגים – אלי מלכיור, קיבוץ אורים, 2000:

העם מחכה למשה שירד מההר ונשבר בטרם חזרתו של משה בונה העם עגל זהב... משה ירד מההר לאחר המפגש עם הקב"ה וביקש להעלות את העם אל הקב"ה, מוצא אותם בתחתית ההר ובתחתית המוסר. הוא מפחד שגם אם ייתן לעם את הלוחות, יצר האדם המחפש להאחז במוחשי, יהפוך את האבן לאליל ולא יתייחס לתוכן החקוק עליה... בשבירת הלוחות מורה להם משה שלמוחשי אין שום ערך. הערך הוא מה שחקוק עליהם. על כך אמרו פרשנים: "נשברו הלוחות בתחתית ההר, וניצל החרות עליהם לנצח".

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle