לך לך
 שבת/פרשת השבוע/

ש

לך לך

בעריכת בנימין יוגב (בוג'ה)

תקציר הפרשה
פרשת לך-לך נפתחת במאורע המכריע בחיי אברהם. בפקודת ה' עוזב אברם את ארצו ומולדתו ועולה לארץ כנען. באלון מורה בונה אברם מזבח לה', שמבטיח לו שלזרעו יתן את הארץ.
בגלל הרעב הנכבד בארץ הוא יורד מצרימה, והוא מחלק את הארץ בינו לבין לוט בן אחיו, כי צר המקום לעדרי שניהם. לוט מדרים לככר הירדן ואברם נשאר בין בית-אל והעי. פעם שניה אומר האל לאברם כי כל הארץ תנתן לזרעו "צפונה ונגבה וקדמה וימה" וזרעו יהיה רב כעפר הארץ.
הפרשה מספרת לנו על מלחמת ארבעה מלכי ארם נהריים וחמשה מלכי ככר הירדן. במלחמה זו נשבה לוט ואברהם מתערב במלחמה ומשחרר את בן אחיו. הוא אינו לוקח מן השלל.
כאן מוזכר לראשונה מלכי-צדק מלך שלם, כהן לאל עליון המקדם את אברם בלחם ויין ומברכו.
בהמשך הפרשה שואל אברם את ה' כיצד יירש את הארץ והוא ערירי, ואומר הכתוב: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו: כה יהיה זרעך. והאמן בה' ויחשבה לו צדקה." (בראשית טו: ה'-ו')


בברית בין הבתרים חוזרת ההבטחה, מפורטים גבולות הארץ ומוזכר השעבוד שעתידים צאצאיו להשתעבד בארץ זרה, ועל הגאולה שיגאלם ה'.שרי אשת אברם נותנת לו את הגר שפחתה לאישה. אולם בקנאתה מציקה הגבירה לשפחתה והיא בורחת. מלאך ה' מתגלה אליה ומודיע לה על הולדת בנה, ישמעאל.
ה' משנה את שמו של אברם לאברהם ומצווהו על ברית המילה. הוא מבטיח בן לשרי ויקרא שמו יצחק והוא משנה את שמה לשרה. אברהם מקיים מצוות מילה לעצמו, לישמעאל בן יג' שנה ולכל אנשי ביתו.

 

נושאים לדיון בכיתה ובקבוצה
•    אברהם – אב המונותיאיזם (אמונה באל אחד)
•    תחילת היישוב העברי בארץ כנען
•    אברהם: אב האומה או אב המון גוים?
•    "לך-לך": משמעויות שונות מאברהם ועד היום
•    מידותיו של אברהם
•    דמותה המוסרית המורכבת של שרה אימנו
•    ברית בין הבתרים
•    יחס המקרא לישמעאל
•    ברית מילה

 

קטע מהפרשה - בראשית י"ב: א'-ו'
ויאמר ה' אל אברם: לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך, והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כול משפחות האדמה. וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט, ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן-אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן, ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען. ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ.

דברי מדרש
וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט." (בראשית יב: ד)

 

אמר ר' לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלוואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת! וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקים בנכוש בשעת הנכוש, בעדור בשעת העדור, אמר: הלוואי יהא חלקי בארץ הזאת! אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לזרעך אתן את הארץ הזאת".

ויגד לאברם העברי", ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן --- ר' יהודה אומר": כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד; ר' נחמיה אמר: שהוא מבני בניו של עבר; ורבנן אמרי: שהוא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי.


נקודות לדיון
•    האם המדרשים הנ"ל רואים את אברהם כאב האומה העברית בלבד, או "אב המון גוים"?
•    מה הפירושים השונים למקור המילה "עברי"? נסו לחשוב על פירושים אחרים.
•    מה ההיבטים השונים שעולים במדרשים האלו ביחס לארץ ישראל וייחודה?
•    למה המדרש הראשון מדביק את תכניו דוקא לפסוק זה (בראשית יב:ד)?

 

מהספרות העברית - א. עלי
ואברהם זקן, יושב בחנות
אותה ירש מתרח אביו ואותה
יוריש לבנו. על המדפים מסביב ---
הפסילים, פניהם התפלים כמו צוחקים בלעג
"לך-לך"...
כן, היטב הוא זוכר. עד יום מותו
תצרוב הקריאה בלבו.
"לך-לך".
כבר אבד לו מנין השנים מאז.
את הדלת סגר. חשב על הילדים
אשר יאבדו בתלאות הדרך, על הרעב
בינתים אמתין" חשב. וכעבור שנים"
"אלו הייתי יותר צעיר"...
ועכשיו זקן אברהם. יושב בחנות
בין הפסילים, נדון לגיהנום נצחי
בו נצלים אתה הנעולים בביתם
עם זעקת "לך-לך" בלבם.

ועוד משהו: אברהם ושרה/ איציק מאנגר (בתרגום מאידיש)
"אברמל, מתי יהיה לנו בן?
הן אנו זוג בא-בימים.
כל אשה בגילי כבר הרתה לפחות
שמונה-עשרה פעמים."
אברהם אבינו מחיך ושותק
ומוצץ מקטרתו בכל-פה:
"בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים,
אפילו מטאטא יורה."
"אברמל, כל לילה שומעת אני ---
בשרי מתיפח מרה.
והגר הן אינה אלא אמתך
ואני אשתך הכשרה.
עתים לי נדמה, הכוכב בשמשה
הוא נשמת ילדנו. כל ליל
היא נעה ונדה באין מנוחה
תוך רוח וגשם וצל."
אברהם אבינו מחיך ושותק
ומוצץ מקטרתו בכל פה:
"בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים,
אפילו מטאטא יורה."
"בראותי לפעמים איך בשמש, בחול,
משחק לו בנה של הגר,
ואני מלטפת ראשו הקטן,
ידי --- בה יגון כה מוזר.
ועת הילד אקח בחיקי,
ונבון חיוכו ונלבב,
אחוש בעיני לחלוחית משונה
ודמי יעגם וידאב.
אברמל, מתי יהיה לנו בן?
הן אנו זוג בא-בימים.
כל אשה בגילי כבר הרתה לפחות
שמונה-עשרה פעמים."
אברהם אבינו מחיך ושותק
ומוצץ מקטרתו בכל פה:
"בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים,
אפילו מטאטא יורה."

 

מארכיון החגים הקיבוצי – מיכאל, כפר בלום, 1995
הפרשה פותחת בהוראה מוזרה ביותר: "לך לך מארצך, ממולדתך, מבית אביך אל הארץ אשר אראך". מה קדם להוראה הזאת? מתי "נפגשו" לפני כן? כל זה נסתר. החשוב --- "וילך אברם כאשר דיבר אליו האלוהים". אין כל אומר ודברים: שאלות, תהיות, בקשת מפת דרך, מקום הארץ? כלום! האם אברם, טיפוס כה נאיבי שהולך בלי לשאול דבר?! בימינו ודאי היו מדביקים לו את התואר "פרייער". לא כן התורה והמורשת עד ימינו. הרעיון הממוקד בהוראה --- בחינת מידת נאמנותו להבנתו של האיש --- אברם, לאידיאה אליה נצמד, אותה נדרש לקיים.
גם אנחנו, חניכי תנועות הנוער החלוציות-ציוניות (בגולה), שמענו את אותו קול ששמע אברהם אבינו, ואף אנחנו הלכנו על פי אותו צו לארץ "אשר אראך". ואנחנו כאן כמוהו. זה היה גם המבחן האנושי העמוק שלנו עד היום הזה.

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle