תקציר הפרשה:

• המלך פרעה מחפש פתרונות לשני חלומותיו. שר המשקים מספר לפרעה על יוסף, הנער העברי שפגש בכלא שיודע לפתור חלומות. יוסף הובא בפני פרעה, פותר את חלומותיו, וגם מציע כיצד לצבור אוכל לקראת שבע שנות הרעב. פרעה מתרשם מאד מיוסף וממנה אותו למשנה למלך.

• יש רעב בארץ כנען, ויעקב שולח את עשרת בניו למצרים להביא אוכל. את בנימין הקטן הוא מחזיק אצלו בבית. האחים מופיעים בפני יוסף, "המשביר לכל הארץ", לבקש אוכל. הוא מכיר אותם, אך הם לא מזהים אותו. יוסף מתנכר לאחיו, מצייד אותם באוכל להביא הביתה לארץ כנען, ומזהיר אותם לא לחזור אליו למצרים מבלי להביא את בנימין הצעיר.

• כאשר הרעב מתגבר וצריך ללכת שוב למצרים להשיג אוכל, יהודה משכנע את אביו יעקב למסור לאחריותו האישית את בנימין, אחרת לא יוכלו לקבל אוכל. יוסף שוב מתנכר לאחיו, ועוצר את בנימין. האחים אינם מוכנים לנטוש את אחיהם הקטן.

 

​

נושאים לדיון בכיתה ובקבוצה

• על חלומות והקשר בין המודע לתת-מודע.

• יוסף כדגם ל"יהודי החצר".

• ערך החסכון: לצבור בתקופת השובע ולחסוך ליום סגריר.

• למה מתנכר יוסף לאחיו? האם יש כאן נקמה או תכנית?

• פרשת מקץ נופלת תמיד בשבת חנוכה. האם יש קשרים  ריאליים, מדומים, או מרומזים בין הפרשה לבין חנוכה?

 

​

קטע מהפרשה – בראשית מא, א-ח

א) ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר

ב) והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו;

ג) והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר;

ד) ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה;

ה) ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות;

ו) והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן

ז) ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום;

ח) ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה;

 

​

דברי חכמים

"והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן...ותעמדנה אצל הפרות...ותאכלנה הפרות..."

הפרות הרעות מסמלות את היצר הרע. ושלוש הפעולות הן:

"עולות אחריהן", "ותעמודנה אצל", "ותאכלנה", שלשה שלבים בפעולות היצר הרע .

השלב הראשון: "עולות אחריהן", כאשר היצר סוקר את צעדיו של האדם, ועוקב אחרי פעולותיו. השלב השני, "ותעמודנה אצל", היצר מתחבר אל האדם, הולך עמו בצוותא. השלב השלישי: "ותאכלנה", הוא בולע אותו על קרבו וכרעיו.

הוא שאמרו חז"ל במסכת סוכה דף נב', שבתחילה היצר הרע נעשה אורח, ואחר כך הוא נעשה בעל הבית.

ועניין אחר: רמז יש כאן לחג החנוכה.

באכילת הפרות דקות הבשר את הפרות הבריאות, ובאכילת השיבולים הדקות את השיבולים המלאות, יש רמז לחשמונאים, כאשר נמסרו החזקים בידי החלשים, והרבים בידי המעטים.

(לפי ספר "עיטורי תורה")

 

 

מארכיון מכון החגים הקיבוצי - אליזבט, קיבוץ גניגר 1996

התעללותו של יוסף הנראית שרירותית לחלוטין, מכניסה את האחים למצבים שבהם הם נדרשים לגלות ערבות הדדית. יוסף רוצה לבדוק האם האחים מצטערים על מכירתו. יתכן שהוא עדין פוחד מהם. למרות מעמדו הרם ובטרם יגלה להם את זהותו, הוא מוודא שהם למדו משהוא ממכירתו ואובדנו. והאחים אכן עומדים בכל הניסיונות וכאשר בנימין מואשם בגניבה, אינם נוטשים אותו.

ובכך מסתיימת הפרשה.

אחי יוסף למדו את הלקח. עליהם להיות אחראיים זה לזה, למרות היחס המפלה של יעקב, אל בנימין למשל. כדאי שגם אנחנו נזכור זאת, גם בימים אלו, כשיש בינינו החורטים על דגלם את דגל הקפיטליזם וה"איש איש לצרכיו". יתכן שכוחנו דווקא בערבות ההדדית שביננו, למרות שיש לכך לפעמים מחיר יקר --- תרתי משמע.