תצוה
 שבת/פרשת השבוע/

ש

תצוה

בעריכת ענת הדר ובארי צימרמן

תקציר הפרשה

המשך ההכנות להקמת המשכן והכשרת הכהנים:

הכנת נר התמיד.

מינוי הכהנים וההוראות להכנת פרטי הלבוש שלהם.

הנחיות להכנה של אפוד הכהנים .

הנחיות להכנת חושן משפט ואורים ותומים - לבוש מיוחד לאהרון הכהן.

הנחיות לטקס הקדשת הכהנים: הקרבת קרבנות, לבישת בגדי הכהונה

ומשיחה בשמן, שימוש בדם הקרבנות ובבשרם לטקס המשיחה .

הנחיות להכנת המזבח והקטורת.

 

יחודה של פרשתנו

פרשת "תצווה" נקראת בשבת שלפני פורים, והיא השנייה מבין ארבע פרשות השבוע - שתים לפני פורים ושתים אחריו - שמוסיפים להן, בהתאמה, ארבע פרשיות אחרות מן התורה: "שקלים" / שמות, ל', 11-16; "זכור" / דברים, כ"ה, 17-19; "פרה" / במדבר, י"ט, 1-22; "החודש" / שמות, י"ב, 1-20. סמיכות מועדה של פרשתנו לפורים - ולא תוכנה של הפרשה עצמה - היא שהכתיבה

הסמכתה אל פסוקי "זכור את אשר עשה לך עמלק" שבספר דברים, שכן המגילה עצמה היא המבהירה לנו במפורש כי מרדכי הוא מצאצאי קיש אבי שאול וכי המן הוא מצאצאי אגג מלך עמלק, ולכן גם קבעה מסורתנו העתיקה כי ה"הפטרה" לפרשתנו היא סיפור מלחמתו של שאול בעמלק / שמ"א, ט"ו.

 

נושאים לדיון בכתה ובקבוצה

  • כיצד ניתן להסביר את הציווי שמצוּוֶה אהרן לשאת על עצמו את שמות שבטי ישראל?

  • מדוע טורח הכתוב בפירוט כה מדוקדק של תהליך הכשרת הכהנים לתפקידם?

 

קטע מהפרשה – שמות כ"ח, 9-12

ולקחתָּ את שתי אבני שׁהַם ופִּתחתָּ עליהם שמוֹת בני ישראל. שִׁשָּׁה מִשְּׁמתָם על האבן האֶחת ואת שמות הששָּה הנותרים על האבן השֵּׁנית כתולְדתָם. מעשה חָרַשׁ אבן פתוחֵי חתם תְפַתַּח את שתי האבנים על שְׁמת בני ישראל מֻסַבּת משבצות זהב תעשה אתָם. ושמְתָּ את שתי האבנים על כִּתְפת האֵפד אבני זכָּרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותָם לפני ה' על שתי כתפיו לזכָּרן .

 

הערות על הפרשה

מסימני האל כהופעתו בטקסטים המקראיים - לעתים הוא "שוכח" את הנצרך לו או את הקשור בו בברית. "שכחה" עשויה להבטל בשל אות מוכן-מראש: והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני" וביניכם" - ברא', ט', בשל השלמת פרק הזמן הקבוע מראש: "ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה" - ברא', ח' 1, או בשל היזכרותם של בני האדם באל ובמצוותיו, המביאה ל"היזכרותו" של האל בהם: "אז יכנע לבם הערל ואז ירצו את עוונם וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור" - ויקר', כ"ו 41-42. ההנחה כי האל עלול "לשכוח" היא, כמובן, פרדוכסלית, ומיטיבה לעשות שימוש בדימוי המלך, שכה הרבה עניינים בתחום אחריותו עד שיש ועניין מסוים נשמט ממנו ויש צורך להזכירו לפניו.

אהרן הכהן הוא כעין "מזכיר תמידי" לאל אודות עמו ישראל, ואגב כך גם מכריז על עצמו כמי שאינו חשוב בזכות עצמו אלא בזכות העם אותו הוא מייצג בפני מלך מלכי המלכים.

 

מן הספרות העברית החדשה

הזיכרון הוא יסוד לכל תרבות ולכל חברה. כשם שצווינו ביציאת מצרים "זכור את היום הזה", כך גם בגלותנו מארצנו שימרנו את זהותנו המיוחדת מתוך הזיכרון החי: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" (תהלים, קל"ו, 6).

על זיכרון זה כתב יהודה עמיחי בספרו "פתוח סגור פתוח", האחרון שהופיע בימי חייו:

כְּמִיהָה לִירוּשָׁלַיִם, לְיַלְדוּת בִּירּושָׁלַיִם, בִּזְמַן רָחוֹק, אַחֵר:

כְּמִיהָה שֶׁל יַלְדֵי הַלְּוִיִּים, לְעֵת זִקְנָתָם בַּגּוֹלָה

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל וַעֲדַיִן הֵם זוֹכְרִים אֶת זִמְרָתָם

בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּקוֹלוֹת שְׁבוּרִים.

וּבַלַּיְלָה הֵם מַזְכִּירִים זֶה לַּזֶּה אֶת הַיַּלְדוּת:

אַתֶּם זוֹכְרִים שֶׁשִּׂחַקְנוּ מַחֲבוֹאִים

מֵאֲחוֹרֵי קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, בֵּין כַּדֵּי לְבוֹנָה

וּלְיַד תְּעָלוֹת הַמִּזְבַּחַ וּבְצֵל

הַפָּרכֶת הָרְקוּמָה, בֵּין הַכְּרוּבִים?

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle