תרומה
 שבת/פרשת השבוע/

ש

תרומה

בעריכת מורדי שטיין

עיקרי הפרשה 
הפרשה עוסקת בהוראות לבנית המשכן שנתן ה' למשה על הר סיני. האל מורה למשה לקחת תרומה מבני ישראל "דבר אל בני ישראל "ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי שמות כ"ה, ב'. עבור המשכן לא גובים מס כפוי מלמעלה אלא: "כל איש אשר ידבנו ליבו".

ההוראות לבניית המשכן כוללות את החומרים שמהם יבנה המשכן: זהב וכסף וארגמן, עורות אילים מאדמים, עצי שיטים, אבנים לאפוד ולחושן ועוד. כן ניתנות הוראות מדוייקות לבניית המשכן עצמו, גודלו והחומרים שמהם יבנה, וכן לבניית הכלים בתוכו: הארון, השולחן, המנורה והמזבח. כל ההוראות הללו ניתנות בפרטי פרטים מדוייקים להפליא המתארים כיצד צריך להיות בנוי המשכן המיועד.

 

נושאים לדיון בכתה ובקבוצה:

  • מה משמעות של דברי האל : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כ"ה, ח'? מדוע לא כתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו", מה ההבדל במשמעות בין שני הניסוחים?

  • מדוע חשוב לה' לתת למשה הוראות כל כך מדוייקות לבניית המשכן.

  • "ויקחו לי תרומה, כל איש אשר ידבנו ליבו" - כ"ה, ב'. כל אחד תורם לפי יכולתו, לעומת חצי השקל שאותו כולם נותנים בשווה - העני והעשיר (פרשת כי תשא, ל' י"ג).

  • מה ההבדל בין שתי דרכי הנתינה למשכן ומה החשיבות לנתינה בשתי הדרכים ?

  • שני שמות למשכן: משכן, אוהל-מועד, מה תורם כל שם להבנת תפקידו של המשכן? יש לציין כי יש הטוענים שמדובר בשני מבנים בעלי פונקציות שונות ולא מבנה אחד עם שני שמות.

קטע מהפרשה – שמות כ"ה, ח-ט, מ
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו, כן תעשו ... וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר.

 
מן המדרש
המדרשים רואים את המשכן כהשתקפות של הבריאה, של העולם ושל האדם ומעשיו. יוצגו כאן כמה "השתקפויות" כאלו והשאלה היא: מדוע קיים הצורך שלנו לדרוש את המשכן כמשל ?

המדרש בבמדבר רבה. פרשה י"ב, סימן י"ג משווה בין בניית המשכן לבין בריאת העולם.
 

 

בריאת העולם, בראשית א' ב' / הקמת המשכן שמות כ"ה, במדבר ז'

המשכן שקול כנגד העולם שקרוי אוהל כשם שמשכן קרוי אוהל.

כתוב – "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" בראשית א' א' וכתוב "נוטה שמים כיריעה" תהלים ק"ד / ובמשכן כתוב "ועשית יריעות עזים לאוהל על המשכן " שמות כ"ו, ז'.

כתוב "ביום השני יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים" בראשית א' ו' / ובמשכן כתוב "והבדילה הפרוכת לכם בין קודש לקודש" שמות כ"ו, ל"ג.

כתוב ביום השלישי "יקוו המים מתחת השמים" / ובמשכן "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה... ונתת שמה מים" שמות ל' י"ח.

ביום הרביעי כתוב "יהי מאורות ברקיע השמים" / ובמשכן "ועשית מנורת זהב טהור".

בחמישי כתוב "ועוף יעופף על הארץ" / ובמשכן "והיו הכרובים פורשי כנפים".

בששי "נברא אדם" / ובמשכן "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך".

כתוב בשביעי "ויכולו השמים וכל צבאם" בראשית ב', א' / ובמשכן "ותכל כל עבודת משכן".

בבריאת עולם כתוב "ויברך אלהים, ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" / ובמשכן "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה .. ויברך אותם משה" שמות ל"ט, מ"ג, במדבר ז', א'.

בשביעי "ויקדש אותו" / ובמשכן "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן .... ויקדש אותו" במדבר ז' א'.

 

יוסף בן מתתיהו 
סוף המאה הראשונה לספירה 
כל דבר - מן המשכן - נעשה לשם חיקויו של העולם כולו ומתכונתו:
כי בזה שחילק את האוהל ... לשלושה חלקים ומסר לרשותם של 
הכהנים שני חלקים כמקום ... פתוח לכל, הרי ציין את הארץ ואת הים 
ששכן הללו פתוחים למעבר לכל הבריות. ואילו את החלק השלישי- 
הדביר - תחם לאלוהים לבדו, שכן גם השמים אינם פתוחים לבני 
האדם לעלות שמה. ובזה שהניח על השולחן שתים עשרה חלות ציין 
את השנה שמחולקת היא לשנים עשר חודשים... והשטיחים הטוויים 
מארבעה מינים מציינים את טבעם של היסודות. כי נראה שהבוץ מציין 
את הארץ, שכן ממנה צומחת הפשתה, *והארגמן מציין את 
הים (החלזונות) בתכלת היה ברצונו לציין את האוויר והאודם יכול 
להיות ראיה לאש. גם כותנתו של הכהן הגדול שהיא של בד מציינת 
את האדמה, ואילו התכלת מסמנת את כיפת השמיים.

קדמוניות היהודים, ח' ט'

*צבע הארגמן הופק מחלזונות מיוחדים שהוצאו מהים. את הציצית
היו צובעים בצבע שהופק מן החלזונות ובעיבוד מיוחד קיבל את גוון התכלת.


רבי משה הדרשן - צרפת המאה ה - 11

בשעה שאמר הקב"ה למשה: "ועשו לי מקדש".
אמר – משה - היאך אני יודע לעשותו.
אמר לו הקב"ה:
אל תיבהל, כשם שבראתי העולם וגופך ,
כך אתה עושה את המשכן.

ומנין שכן הוא?
את מוצא במשכן שהיו קרשים קבועים בתוך האדנים-
כן ההרים קבועים ביסודי ארץ. 
את מוצא במשכן שהיו הקרשים מצופי זהב-
ובגוף - הצלעות מצופות בשר וגידין נמתחין ומעמידין האדם.
ובעולם אילנות ועשבים נמתחין בארץ.

במשכן היו היריעות מכסות את מעלה שלו ומכסות את שני צדדיו,
ובגוף עור של אדם מכסה אבריו וצלעותיו משני צדדיו.
ובעולם השמים מכסים את הארץ משני צדדיה.

במשכן היה הפרוכת מבדיל בין הקודש לבין קהילת הקודש
ובגוף הסרעפת מבדלת בין הלב ובין הבטן
ובעולם הרקיע שהוא מבדיל בין המים העליונים למים התחתונים
שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים.


הרלב"ג 1344 -רבי לוי בן גרשום. צרפת 
מבאר את המשכן וכליו כרמז לחברה האנושית שבה, ארבע כיתות 
ומדרגות בני אדם המיוצגים בארבעה מיני החומרים שמהם נעשו המשכן וכליו.

 

נחמה ליבוביץ ישראל, תש"מ

אומרת על שאלה זו כי "שומה על האדם להידמות לבוראו בדרכיו 
ובמידותיו והוטל עליו להיות שותף עמו במעשה בראשית".

עיונים בפרשת השבוע לספר שמות, עמ' 352

האם הסברה של נחמה ליבוביץ ל"משכן כמשל" נראה לך ?או שיש, לדעתך, הסברים אחרים לכך, 

מתוך ארכיון מכון החגים

בפרשת "תרומה" פותחת התורה בנושא חדש, הקמת המשכן וכל 
כליו. לנושא זה מייחדת התורה חמש פרשיות מפרשת "תרומה" עד 
פרשת "פקודי" המסיימת את ספר שמות.
המשכן אשר ליווה את בני ישראל בכל שנות המדבר ולאחר מכן 
גם בארץ ישראל עד בניית בית המקדש בימי שלמה המלך, היווה 
את המקום המרכזי לעבודת ה' במשך דורות רבים.
שאלו חכמי ישראל, למה נסמכה פרשיות "משפטים" ו"תרומה"? שלא 
יאמר אדם: "די לי לנהוג עם הבריות כחוק וכמשפט ולא לגרום נזק 
לזולת". מסתבר שלא די במצוות "לא תעשה", הימנעות מעשיית רע .
אלא, יש צורך במצוות "עשה" של עזרה לנצרכים גם לפנים משורת 
הדין. כלומר, לעשות טוב.

נח, קיבוץ משאבי שדה, תשנ"ט 1999

עוד לחג >

מעוניינ/ת בחומרים נוספים ועדכונים?
בואו נשמור על קשר:

מכון שיטים ארכיון החגים הקיבוצי

טל: 04-6536344

מייל : machon@chagim.org.il

קיבוץ בית השיטה 1080100

ע"ר מס 58-0459212

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle