תוצאות חיפוש

יום הרצל "נמשיך בפיתוח הנסיונות החדשים ונשתמש בהם; וכשם שאנו עושים ביום-העבודה של שבע שעות ניסיון לטובת כל האנושות, כך נימנה עם הראשונים בכל המועיל לבני האדם, וארצנו החדשה תהיה גם ארץ הניסיונות, ארץ לדוגמה ולמופת." (הרצל, 1895) למערכי שיעור לתיכון ל"ג בעומר אוסף קטעים, עתיקים ומודרניים, מאוצרות הארכיון, להעשרת החג. לדף ל"ג בעומר שבועות מערכי שיעור בנושא ביכורים, תוצרת הארץ, מגילת רות ועשרת הדברות, המתאימים גם לתיקון ליל שבועות ולפעילויות יצירה. השיעורים מעמיקים ביחס לזר, מעמד האישה, ערבות הדדית ואחריות חברתית. למערכי שיעור 9/5/24 - 6/6/24 אייר החודש הנוכחי הוא To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key. צה"ל בתי מדרש בתי ספר תכניות חינוכיות "תפקידנו החינוכי הוא לעשות את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו" (ברל כצנלסון) ​ אנו פועלים מתוך אמונה והבנה שחידוש התרבות יכול להיעשות רק דרך שיח חינוכי-ערכי הקושר מורשת ומסורות לשאלות החברתיות של ימינו. ​ לקראת כל פעילות חינוכית מתקיימת שיחת התאמה בין התוכן לבין צרכיו ודגשיו של הגוף המזמין. ​ בעזרת חומרים מקוריים שליקטנו מתוך ארכיון החגים הקיבוצי ומאוספים נוספים אנו מובילים סדנאות, הרצאות, סיורים ובתי מדרש. מטרת פעילותנו היא השיח היהודי-ציוני השואב משורשים עמוקים וחותר לחברת מופת. לפרטים נוספים מערכי שיעור "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות לכל המערכים מאמרים והרהורים ביום הרצל ראוי להיזכר שלמרות הקשיים העצומים איתם התמודדו הן החזון והן החוזה, הכרחי לדרוש מעצמנו גם את ברית הייעוד וגם את ברית הגורל. "מאיפה יש לו כח להיות חוזה?" | מרים הולצמן יום הרצל עצמאות אינה בדידות, וחיים עצמאיים ללא קשרים וללא תחושת שייכות הם חסרי משמעות. זה נכון בעצמאות של היחיד, ונכון גם ביחס לעצמאותה של מדינה. על הושטת יד ועצמאות - יום העצמאות תשפ"ד | יעל גרוס רוזן יום העצמאות בימים בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו, בהם האנטישמיות מאיימת על קהילות בעולם, נבקש לחזור ולהתחייב לאמונה ולתקווה, לתיקון וליצירה. לפנינו רק שביל אחד לחיים - הנקמה הבונה | יובל שפירא יום הזיכרון לשואה ולגבורה חג הפועלים נחגג בין חג החירות לחג העבודה. מיקומו בלוח השנה מזכיר שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בשוויון ערך בני האדם ועבודה מתוך חירות. חג הפועלים הבינלאומי בלוח השנה העברי | מרים הולצמן אחד במאי לכל המאמרים

לכל שירי החג חנוכה שיר וזמר / מי ימלל גבורות ישראל מילים: מנשה רבינא לחן: עממי מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹתָן מִי יִמְנֶה? הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר גּוֹאֵל הָעָם. שְׁמַע! בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה, וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל. הפסוק עליו מתבסס השיר הוא "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" (תהלים ק"ו), אבל בשיר מתחלפות גבורות השם בגבורת ישראל - בימים ההם, בזמן הזה, וכל עם ישראל יתאחד, יקום ויגאל... עוד לחג >

לכל המקורות אבלות הגות, ספרות ושירה / אל מלא רחמים מוזיקה גבוהה עדי קיסר 2016 הַיְּלָדִים חַסְרֵי הָאוֹנִים הַזְּקֵנִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לָרוּץ מַהֵר לָעוּף כְּמוֹ צִפּוֹרִים הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לָמְדוּ לְהִתְחַבֵּא לְרַמּוֹת לְשַׁמֵּן לְהַסְתִּיר שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לְהָגֵן עַל הַפָּנִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמָם. הָעֵצִים. תחומים נוספים

ארי אלון על פרשות השבוע ספר בראשית ויגש פרשת עיון בפוסטים רבים שהועלו היום ב929 ובתתקכט ממחיש עד כמה הולכים הרוב אחר הפרשנים המסורתיים, מהללים את מנהיגותו המוסרית של יהודה, ומתעלמים מהעובדה שנאום זה הוא מלאכת מחשבת של אשף אומנות ה"במרמה". ​ אומנות ה"במרמה" היא להחביא את השקרים הגדולים מתחת לערימות של אמיתות חבוטות, ויוסף שידע כי יש לו עסק עם עשרה רמאים פתולוגיים החביא את הגביע באמתחת בנימין כדי להפליל דוקא את האח שידו לא היתה במעל. ​ למה המשיך יוסף לשחק פוקר עם עשרת הרמאים? – לנקום בהם? לחנך אותם? להפריד בינם ובין בנימין בן אמו? – יכול להיות. אפשרות נוספת: הוא עשה זאת כדי להוציא מהאחים פרטים על מקומו של אביו בקונספירציה נגדו. עד לא מזמן היה משוכנע שאביו שותף למזימה לסלק אותו מהמשפחה, ועם הופעת האחים הוא החל להטיל ספק בחשד הזה. כתבתי על כך בהרחבה בשני פוסטים במהלך השבוע האחרון ואני רוצה להוסיף כאן עוד משהו. ​ עד כה הצליח יוסף לסחוט מעשרת הרמאים שמבחינת אבא הוא "איננו" (שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען. והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו (בראשית מב יג)). הקביעה "איננו" היא קביעה כללית ביותר וליוסף היה חשוב להוציא מהרמאים פרטים יותר מדויקים. ואכן, במהלך "וידויו" של יהודה מצליח יוסף להוציא ממנו עוד שני שקרים חשובים. השקר האחד: "יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת" (בראשית מד כ) - לראשונה שומע יוסף שמשמעות היותו "איננו" היא היותו מת. המדרש רגיש לשקר הזה של יהודה, ומכניס כאן את הדיאלוג הבא בין שני האחים (על פי הדר זקנים לבראשית מד כ): יוסף: ראית אותו (את יוסף) מת? יהודה: הן יוסף: עמדת על קברו? יהודה: הן השלכת עפר על עיניו? יהודה: לא. יוסף מנסה להבין דרך דברי יהודה את פשר הנרטיב של מותו, ואז עובר יהודה לשקר הבא המופיע מיד בהמשך ה"וידוי". הוא שומע את יהודה הנרגש מצטט את אבא בגוף ראשון - "אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי - ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף ולא ראיתיו עד הנה". (שם שם כז כח). בנקודה זו מתבהרת ליוסף בבת אחת כל התמונה – אבא לא שותף לשקר אודות קבורתי והעמידה על קברי. אבא לא ראה בכלל את גופתי כי הוא משוכנע שנטרפתי ולא נותרה ממני גופה ולא נותרו לי עינים לסתום אותם בעפר. יהודה "המתוודה" וכל יתר האחים הרמאים גרמו לאבא להאמין שנטרפתי, ובמשך כל השנים הללו הם גרמו לו להתאבל עליי. ​ הגילוי הזה מרגש אותו מאד ומחזיר לו בבת אחת את האהבה האבודה של אבא. תוך כדי כך ממשיך יהודה הרמאי להתחנן בפניו שלא יאלץ אותו לבוא שוב אל אבא ולומר לו שוב "איננו" על בנימין. ה"איננו" הזה יהרוג את אבא, ממשיך השקרן להתחנן - וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ: וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת (שם שם לא)... ​ יוסף מאושר מדי מכדי להתווכח שוב עם יהודה ולחשוף שוב את רמאותו. הוא מודה לאלוהיו על כך שה"איננו" הקודם של הרמאים הללו, ה"טרוף טורף" מלפני 22 שנה, לא הרג את אבא... < המאמר הבא לכל המאמרים המאמר הקודם > ויגש אליו יהודה הרמאי

לכל המקורות פורים מקורות והגות/ אלית חביב גלעד תספרי לילדים גם על ושתי ​ כל הסיפור הזה של פורים הוא סיפור פוליטי ומורכב, לא ממש סיפור לילדים. אנחנו כמחנכים וכהורים עושים קצת הפשטה, מעגלים פינות, ומשמיטים די הרבה מהסיפור, במיוחד לילדים הצעירים. למרות שהוא לא סיפור לילדים חשוב לנו לספר להם אותו. אנחנו מספרים שמרדכי ואסתר היו גיבורים והצילו את היהודים מידי המן הרשע המרושע. אחשווראש מוצג כדמות סתמית, די טיפש, רודף שררה ומאד מלא בעצמו. ויש עוד כמה דמיות שטוחות יותר ושטוחות פחות. ומה עם וושתי? למה כמעט תמיד מטשטשים את דמותה או גרוע מכך – מציגים אותה כבזויה? ​ למה אין מקום בסיפור הזה לעוד גיבורה? (אולי נדמה כי גבורתה עשויה להאפיל על גבורתה של אסתר? אולי משום שסירובה למלך נתפס עדיין כמסוכן גם בחברה המודרנית שלנו)? לדעתי יש מקום לספר את סיפורה של וושתי ולתת לה מקום של כבוד וגבורה, במיוחד לילדי הגן וביה"ס היסודי המבססים את דעתם בקביעת ה"טובים" וה"רעים". הם נוטים לעשות זאת בצורה כל כך יסודית שלחלקם לא בטוח תהיה עוד הזדמנות משמעותית לשינוי הדעה. מי יודע, אולי ציור דמותה של וושתי כאישה חזקה וחיובית תשאיר את חותמה על כמה ילדים, ובעיקר ילדות. ​ בזמן שהמלך אחשווראש חוגג במשתה מפואר וארוך ימים, גם וושתי ואורחותיה עורכות משתה נשים. אחשווראש כטוב ליבו ביין, שולח שבעה סריסים להביא אותה אליו. בעצם דורש ממנה להפסיק את כל מה שהיא עושה, לחבוש כתר מלכות ולבוא למשתה המלך כדי להציג עצמה בפני החוגגים, או אם לדייק, בפני עדת גברים שיכורים. וושתי מסרבת והסריסים חוזרים בידיים ריקות. המלך כועס וחמתו בוערת בו. וושתי הכירה את אחשווראש וכנראה יכלה לשער מה עשוי להיות גורלה אם תבחר לסרב לבקשתו, היא וודאי יכלה להעריך שהחלטה זו עלולה לגבות ממנה מחיר כבד. היא מסתכנת באובדן מעמדה הגבוה, המותרות השפע החומרי שהיו ברשותה ואולי אף מסתכנת באבדן חייה. למרות זאת היא בוחרת להיות נאמנה לעצמה, לא להיכנע לגחמותיו של המלך הנהנתן רודף השמלות. וושתי היא אישה אמיצה, היא מסרבת להיות חפץ מוצג לראווה שהמלך עושה בו כרצונו. למרות המחיר הכבד הצפוי, היא לוקחת את הזכות לומר לא ולעמוד על דעתה ומסרבת למלך. וושתי ללא ספק היא אישה חזקה. כל כך חזקה שהיא מסכנת את מעמדם של הגברים השליטים. ​ מלבד הכעס הגדול והאישי של המלך על וושתי, יועציו חוששים מן ההשלכות העשויות להיות לסירובה של וושתי: "לֹא עַל-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ, עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה: כִּי עַל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְעַל-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. כִּי-יֵצֵא דְבַר-הַמַּלְכָּה עַל-כָּל-הַנָּשִׁים, לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן: בְּאָמְרָם, הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו--וְלֹא-בָאָה". המלך, יועציו ואורחיו פוחדים מהאפשרות שוושתי תסכן את ההגמוניה הגברית כולה ע"י יצירת תקדים חמור: נשים ברחבי הממלכה כולה יגלו את האפשרות לעמוד על שלהן, לסרב לעשות דברים בניגוד לרצונן, לא להסכים להיות חפץ. וושתי מהווה סכנה של ממש. ​ וכך, (כדי למנוע מהפיכה פמיניסטית) הם גוזרים את דינה של וושתי ומייעצים למלך לסלקה ולהמליך מלכה אחרת במקומה. גורלה המדוייק אינו ידוע. האם גורשה? האם הומתה? אין לדעת. ובכל מקרה, סיפורה של וושתי מייצר תשתית להבנת המשך הסיפור, סיפור גבורתה של אסתר. ​ כולנו התחנכנו מגיל הגן להעריץ את אסתר, האישה היפה והמתוחכמת שהצילה את בני עמה. נראה לי שהגיע הזמן לפנות מקום לגיבורה נוספת, לא במקום אסתר, בנוסף לה. גיבורה אמיצה שבחרה לסרב להיות חפץ. הסיפור של וושתי מחזק את דמותה של אסתר. בזכות וושתי כולנו מבינים את גדולתה של אסתר ועם מה נדרש ממנה להתמודד. ​ אנחנו די אוהבים גיבורים מרדנים, יש לנו לא מעט כאלה בהיסטוריה היהודית, מדוע וושתי לא נכנסה לפנתיאון הגבורה? האם היא עדיין מאיימת על ההגמוניה הגברית? האם זו הסיבה שבוחרים להמשיך להצניע או אף לבזות אותה? לא עוד. אפשר בהחלט לעשות קצת מקום גם לוושתי ברשימת הגבורים והגיבורות המקראיים. זהו חלק מתפקידנו כאנשי חינוך וזה כל כך פשוט. ​ כשביתי חזרה עם חבריה מהגן שאלתי אותם מה סיפרו להם בגן על וושתי, מה שהם ידעו הוא שהמלך קרא לוושתי והיא לא רצתה לבוא אליו אז הוא גרש אותה. אמרתי להם שגם וושתי הייתה גיבורה, למה? כי היא מרדה במלך אחשווראש שהיה מלך מאד חסר התחשבות. היא לא חשבה שהיא צריכה לעשות כל מה שהמלך אומר לה, והיא לא פחדה ממנו אפילו שהוא מלך. היא הייתה פשוט אמיצה. שלושה וחצי משפטים שיכולים אולי לשנות משהו בתפיסת עולמם. עוד לחג >

יום העצמאות מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו עליה וקליטה - הסיפור של כולנו שיעור לכיתות א-ב במשך כאלפיים שנות גלות יהודים בכל העולם המשיכו להתגעגע לארץ ישראל ולהתפלל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". לא בכדי, בעם היהודי ההגירה למדינת ישראל נקראת "עלייה", ובכך היא מסומנת כתנועת שיבה חיובית הנבדלת מכל מעבר מדיני אחר. ומה איתנו? מהיכן הגיעו ועלו בני המשפחה שלנו לארץ? נשאל מה תפקידנו כחברה קולטת עלייה? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? סיפורן המרתק של אסירות ציון, אידה נודל וחרות טקלה שיעור לכיתות ג-ד נלמד על סיפורן המרתק של שתי אסירות ציון אמיצות ומופלאות, אשר בזכותן זכו יהודים רבים לעלות לישראל: חרות טקלה ואידה נודל. דרך סיפורן האישי, נחשף לסיפורם של עולים רבים, בעיקר מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. נשאל מה הכוח של עם ומה הכוח שלנו כיחידות ויחידים להוביל לשינויים גדולים? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? הנשים שחתמו על מגילת העצמאות – גולדה מאיר ורחל כהן-כגן מספרות את הסיפור של כולנו שיעור לכיתות ה-ו נלמד על פועלן של רחל כהן-כגן וגולדה מאיר, בשדה החברתי והציבורי, ובפרט למען קידומן של זכויות נשים. נשאל כיצד צריך להתבטא "שוויון זכויות חברתי" בין נשים לגברים, בנות ובנים? ונכיר ארגוני נשים ויוזמות מקומיות ששמו לעצמם כמטרה לקדם שוויון מגדרי. חירות, צדק ושלום – שיח זהות יהודי-ישראלי שיעור לכיתות ז-ט מה הייחוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? מה תפקידם של עקרונות "החירות, הצדק והשלום" ממגילת העצמאות בהגדרת הזהות שלנו? במה אנו גאים במדינה שלנו? נביט על סמל המגן-דוד כסמל שמחבר ומפגיש בין ערכים ותפיסות עולם בחברה הישראלית. ביחד השלם גדול מסך חלקיו. חזונם של נביאי ישראל ואנחנו – בין חלום למציאות? שיעור לכיתות י-יב נתחקה אחר החזון הערכי לאורו הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית; נבחן מה תפקידנו בעיצוב החזון העתידי של המדינה, תוך הסתכלות רחבה על "חזונם של נביאי ישראל" כפי שהובנו והתפרשו אצל כותבות וכותבים שונים מאז ועד היום. מערכים נוספים מסביב למדורה על אחריות הצעירים בעיצוב המדינה - שיעור לגילאי תיכון חידון לחג לפי אותיות א-ב עוד לחג >

לכל המקורות ל"ג בעומר מקורות והגות/ ​ מנהגי ל"ג בעומר לפי הא"ב ​ היום השלושים ושלושה לספירת העומר, חל בי"ח אייר. מעין מועד קטן בו מפסיקים את האבלות שבימי ספירת העומר ונוהגים לשמוח. מקור החג אינו ברור. סוברים שהוא נקבע לזכר מעשה גבורה או מפנה לטובת כוחות בר-כוכבא במרד, או לזכר הפסקת המגפה שפשטה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה חללים רבים. יש גם סברה שיום זה מציין את ראשית המרד הגדול ביהודה, בו הושאו משואות בכל רחבי הארץ להודיע על התחלת המרד. הסיבה שלא ניתן ליום שם הקשור בתוכנו מעיד, כנראה, שלא יכלו להכריז עליו ועל תכניו בפומבי מטעמי זהירות מן השלטונות העוינים. מתקופת האר"י הרב יצחק לוריא במאה ה - 16 הודגש ל"ג בעומר כיום פטירת רבי שמעון בר יוחאי והילולה לזכרו. מנהגים ומושגים לפי סדר א'-ב' אבלות בימי ספירת העומר - האבלות בימים אלה מקורה, כנראה, בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת פגיעת רוחות השרב. לאחר חורבן המקדש נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר למקדש, ולאחר כישלון מרד בר כוכבא נוסף בתקופה זו האבל על חללי המרד ועל כשלנו, עבור יהדות אשכנז נוסף האבל על רדיפה והשמדת קהילות יהודיות בזמן זה בתקופת מסעי הצלב. ביצים צבועות - מנהג המבטא ניגוד לאבלות. (קהילות אשכנז) בר יוחאי - שיר המושר בל"ג בעומר. חובר על-ידי רבי שמעון אבן לביא. השיר עוסק ברשב"י - רב שמעון בר יוחאי. הוא כתוב בשפת ה"קבלה" ועשרת הבתים של השיר נקשרים לעשרת הספירות שבקבלה. בר כוכבא - הנהיג את יהודי ארץ ישראל במרד נגד רומא בשנים 132-135 לספירה. כישרונותיו היו בעיקר בתחום הצבאי ולא הרוחני, ורבי עקיבא וחכמים אחרים ראו אותו כמשיח. יש מקורות בחז"ל שמספרים על דבר גבורתו, ויש מקורות אחרים שמכנים אותו "בר כוזבא", בגלל שהכזיב. הדלקת נרות בבית הכנסת - נהוג להדליק נרות רבים בבתי כנסת לזכר רשב"י וצדיקים אחרים. הילולא לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) במירון - לפי האר"י נפטר רשב"י בל"ג בעומר ויום פטירתו היה נחשב בעיני תלמידיו כיום שמחה, עילוי וגילוי סודות קבליים. המנהג לעלות לקבר רשב"י ביום זה חודש על-ידי האר"י ומאז נהוג בארץ ישראל לשמוח בריקודים, שירה והדלקת מדורות סמוך לקבר. בעדות מסוימות נהוג גם לשרוף בגדים וכלים במדורה , מנהג השנוי במחלוקת בין הפוסקים. הספרדים נוהגים להוליך ספר תורה בשירה וריקודים תחת חופה מצפת למירון. הר מירון - הגבוה בערי הגליל, מקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי. הרב יצחק לוריא המכונה "האר"י" היה ממגורשי ספרד בסוף המאה ה-15 והוא התיישב בצפת בגלל הקרבה לקבר רשב"י במירון. חאלקה - המנהג לעשות תספורת ראשונה לבנים בני השלוש בבוקר ל"ג בעומר בקבר רשב"י במירון. מחליקים את כל שערות ראשיהם, חוץ מה"פאות" שנשארות. נהוג לשקול את קצוות השיער בזהב ולתרום את הכסף לצדקה. חץ וקשת - מנהג בקרב יהודי אשכנז שרווח כיום בארץ לצאת לשדה עם חץ וקשת. הטעם למנהג בכתוב: "ללמד בני יהודה קשת" - ויש מפרשים שבל"ג בעומר תראה הקשת בצבע אחר והגאולה תבוא. טעם אחר מצוי באמירת חז"ל שבימי רשב"י לא נראתה קשת בשמיים כיוון שבכוחו היה להגן מפני הפורענות ולא נזקק העולם לאות הקשת. מראשית הציונות התפתחה מסורת לערוך בל"ג בעומר ימי ספורט, מחנאות וטיול . חתונות - על פי ה"שולחן ערוך" לא נהגו להתחתן בימי ספירת העומר, בגין האבלות על מותם של תלמידי רבי עקיבא. ביום ל"ג בעומר נוהגים להפסיק את האבל הנהוג בזמן ספירת העומר ולקיים חתונות, כביטוי לשמחה . יום פטירת משה - כדי להדגיש את הקשר בין משה רבנו לרשב"י, נקבע ז' באדר יום פטירת משה. זהו אותו יום בשבוע בו חל ל"ג בעומר - יום פטירת רשב"י. מדורות - מנהג שמקורו בהילולת רשב"י במירון להדליק מדורות ולהרבות באור כיוון שיום פטירת רשב"י נחשב יום מרובה אור. המנהג להדליק מדורות רווח מראשית הציונות בכל רחבי הארץ. ספר הזוהר - "הזוהר" הוא ספר היסוד של הקבלה, ומיוחס על ידי מאמינים לרבי שמעון בר יוחאי. בחלק מן החוגים החסידיים הפך ל"ג בעומר ליום "שמחת תורה" בו מסיימים את לימוד הזוהר. עומר - על פי ספר ויקרא פרק כ"ג - בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן התבואה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר, ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות. ביום השלושים ושלוש לספירת העומר חל ל"ג בעומר. רבי עקיבא - בן הדור השלישי לתנאים חכמי המשנה, חי במאות ה 1-2 לספירה. הוא תמך בבר כוכבא ובמרד שהנהיג נגד הרומאים, ואף ראה בו את המשיח. רבי שמעון בר יוחאי - תלמידו המובהק של רבי עקיבא; על פי האגדה הוא הסתתר במערה בכפר פקיעין משך 13 שנה, ובתקופת מחבואיו חיבר את ספר הזוהר. הוא נפטר בתאריך י"ח באייר, שהוא יום ל"ג בעומר, ונקבר במרומות הר מירון . תיקון - נקרא גם "סדר ל"ג בעומר". בקהילות שונות נהוג לקרוא פרקי זוהר ולשמוח כל הלילה. תספורת - נוהגים להפסיק את האבל הנהוג משך ימי ספירת העומר והתספורת היא ביטוי לכך. עוד לחג >

עליה לכתה אלף מן הארכיון ​ ​ ​ ​ עדיין אין כאן פריטים, חזרו לדף החג Heading 6 ​ תחומים נוספים

לכל המקורות אבלות הגות, ספרות ושירה / אל מלא רחמים שירים 1962-1948, הוצאת שוקן יהודה עמיחי © כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן אֶל מָלֵא רַחֲמִים, אִלְמָלֵא הָאֵל מְלֵא רַחֲמִים הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלֹא רַק בּוֹ. אֲנִי, שֶׁקָּטַפְתִּי פְּרָחִים בָּהָר וְהִסְתַּכַּלְתִּי אֶל כָּל הָעֲמָקִים, אֲנִי, שֶׁהֵבֵאתִי גְוִיּוֹת מִן הַגְּבָעוֹת, יוֹדֵעַ לְסַפֵּר שֶׁהָעוֹלָם רֵיק מֵרַחֲמִים. אֲנִי שֶׁהָיִיתִי מֶלֶךְ הַמֶּלַח לְיַד הַיָּם, שֶׁעָמַדְתִּי בְּלִי הַחְלָטָה לְיַד חַלּוֹנִי, שֶׁסָּפַרְתִּי צַעֲדֵי מַלְאָכִים, שֶׁלִּבִּי הֵרִים מִשְׁקְלוֹת כְּאֵב בַּתַּחֲרֻיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת. אֲנִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּחֵלֶק קָטָן מִן הַמִּלִּים שֶׁבַּמִּלּוֹן. אֲנִי, שֶׁמֻּכְרָח לִפְתּוֹר חִידוֹת בְּעַל כָּרְחִי יוֹדֵעַ כִּי אִלְמָלֵא הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלֹא רַק בּוֹ. תחומים נוספים

לכל המקורות ט' באב מקורות והגות/ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, ל"ד, ע"א-ל"ה, ע"ב: בכיה של חינם ובכיה לדורות ​ "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו." [במדבר, י"ד, א'*] אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום (ערב) תשעה באב היה, אמר הקב"ה הן בכו בכיה של חינם, ואני אקבע להם בכיה לדורות, ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים, וכתיב: "וכבוד ה' נראה באהל מועד". אמר רבי חיא בר אבא: מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה. עוד לחג >

שבועות מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו חג השבועות תעשה לך שיעור לכיתות א-ב זמרת הארץ לנו, הבאנו ביכורים שיעור לכיתות ג-ד ביכורים מליבך שיעור לכיתות ה-ו מגילת רות שיעור לכיתות ז-ח אני רוצה להוסיף שנים לעשרת הדברות שיעור לכיתות ט-י מערכים נוספים הכרות עם החג מערך שיעורים לכיתות א מגילת רות - מגילת החסד מערך שיעורים לכיתות ה שמות החג ומשמעותם מערך שיעור לתלמידי תיכון מתי חוגגים את החג? מערך שיעור לתלמידי תיכון זבת חלב ודבש - סמלי החג מערך שיעורים לכיתות ב סוגיות חברתיות במגילת רות מערך שיעורים לכיתות ו קריאה במגילת רות מערך שיעור לתלמידי תיכון נשים בתנ"ך חידון א-ב בנושא נשים במקרא הבאת ביכורים מערך שיעורים לכיתות ג מהי מסורת? גלגול חג השבועות משמעות היות העם הנבחר תיקון ליל שבועות חידונים לשבועות חידון א-ב לשבועות מתן תורה מערך שיעורים לכיתות ד חג מתן תורה או חג הקציר? אסופת קטעים והצעות לדיון מנהגים ומסורות בחג מערך שיעור לתלמידי תיכון עוד לחג > מי החליט שבתשרי מתחילה השנה? סרטון לימודי עם תוכן מחדש ומעניין על ראש השנה. קחו לכם כמה רגעים ותגלו דברים שלא ידעתם שיש בחג.

פעילויות מכון שיטים < הבא הקודם >