תוצאות חיפוש

יום הרצל "נמשיך בפיתוח הנסיונות החדשים ונשתמש בהם; וכשם שאנו עושים ביום-העבודה של שבע שעות ניסיון לטובת כל האנושות, כך נימנה עם הראשונים בכל המועיל לבני האדם, וארצנו החדשה תהיה גם ארץ הניסיונות, ארץ לדוגמה ולמופת." (הרצל, 1895) למערכי שיעור לתיכון ל"ג בעומר אוסף קטעים, עתיקים ומודרניים, מאוצרות הארכיון, להעשרת החג. לדף ל"ג בעומר שבועות מערכי שיעור בנושא ביכורים, תוצרת הארץ, מגילת רות ועשרת הדברות, המתאימים גם לתיקון ליל שבועות ולפעילויות יצירה. השיעורים מעמיקים ביחס לזר, מעמד האישה, ערבות הדדית ואחריות חברתית. למערכי שיעור 9/5/24 - 6/6/24 אייר החודש הנוכחי הוא To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key. צה"ל בתי מדרש בתי ספר תכניות חינוכיות "תפקידנו החינוכי הוא לעשות את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו" (ברל כצנלסון) ​ אנו פועלים מתוך אמונה והבנה שחידוש התרבות יכול להיעשות רק דרך שיח חינוכי-ערכי הקושר מורשת ומסורות לשאלות החברתיות של ימינו. ​ לקראת כל פעילות חינוכית מתקיימת שיחת התאמה בין התוכן לבין צרכיו ודגשיו של הגוף המזמין. ​ בעזרת חומרים מקוריים שליקטנו מתוך ארכיון החגים הקיבוצי ומאוספים נוספים אנו מובילים סדנאות, הרצאות, סיורים ובתי מדרש. מטרת פעילותנו היא השיח היהודי-ציוני השואב משורשים עמוקים וחותר לחברת מופת. לפרטים נוספים מערכי שיעור "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות לכל המערכים מאמרים והרהורים ביום הרצל ראוי להיזכר שלמרות הקשיים העצומים איתם התמודדו הן החזון והן החוזה, הכרחי לדרוש מעצמנו גם את ברית הייעוד וגם את ברית הגורל. "מאיפה יש לו כח להיות חוזה?" | מרים הולצמן יום הרצל עצמאות אינה בדידות, וחיים עצמאיים ללא קשרים וללא תחושת שייכות הם חסרי משמעות. זה נכון בעצמאות של היחיד, ונכון גם ביחס לעצמאותה של מדינה. על הושטת יד ועצמאות - יום העצמאות תשפ"ד | יעל גרוס רוזן יום העצמאות בימים בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו, בהם האנטישמיות מאיימת על קהילות בעולם, נבקש לחזור ולהתחייב לאמונה ולתקווה, לתיקון וליצירה. לפנינו רק שביל אחד לחיים - הנקמה הבונה | יובל שפירא יום הזיכרון לשואה ולגבורה חג הפועלים נחגג בין חג החירות לחג העבודה. מיקומו בלוח השנה מזכיר שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בשוויון ערך בני האדם ועבודה מתוך חירות. חג הפועלים הבינלאומי בלוח השנה העברי | מרים הולצמן אחד במאי לכל המאמרים

לכל המקורות אבלות הגות, ספרות ושירה / הנה תמו יום קרב וערבו עיר היונה, הקיבוץ המאוחד נתן אלתרמן 1978 הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה, עֵת הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ וְגִלְבֹּעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה. וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם, לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ, וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם מְבַשְׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחֱרָץ. הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ. בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹם אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָמוֹ. את רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה־קְרָב. וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי – מִנִּי דֶמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו. וַיְסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, – אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ. אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס. אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין. אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת, כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת. כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד. וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד. תחומים נוספים

לכל המקורות פסח מקורות והגות/ משנה, סדר מועד מסכת פסחים מסכת פסחים פרק י' א עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה, לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב. וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי: ב מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיָּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם: ג הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, מִצְוָה. וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁל פָּסַח: ד מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו, וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי, שָׁלוּק, וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים. וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל בֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ: עוד לחג >

לכל המקורות ט"ו באב מקורות והגות/ ​ ט"ו באב במשנה משנה מסכת תענית ד:ח אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה. "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי ל"א, ל'). ואומר: "תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה", וכן הוא אומר: 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" - שיר השירים ג'. ביום חתונתו, זו מתן תורה; וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן. עוד לחג >

לכל המערכים פורים מערכי שיעור ופעילויות/ שמחת פורים משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים Button מה בשיעור? שיעור לכיתות ג-ד מה הקשר בין מנהגי משלוחי המנות והמתנות לאביונים, לבין פיתוח סולידאריות ואחריות חברתית? שיח ולימוד בחברותא על חווית הנתינה והקבלה בהקשר למנהגי החג. בסיום השיעור נזמין את התלמידים/ות ליזום משלוח מנות כיתתי בקהילה. להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All תרגיל פתיחה - איורי שליחים (נספח א) Read All מקורות ללימוד בחברותא (נספח ב) Read All הצעות ליוזמות כיתתיות (נספח ג) Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

יום השואה מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו להיות ילדים בשואה שיעור לכיתות א-ג השיעור מרחיב את המבט על חוויות הילדות של ילדים בשואה. נתייחס לצורך ולמאמץ לשחק ולדמיין, ונשאל כיצד ניתן לשמר חיוניות ותקווה גם בתנאים קשים. נתמקד בצורך האנושי לראות יופי ולייצר איים של אנושיות באמצעות בילוי משותף, רגע של פנאי ואומנות. ילדות בצל מלחמה שיעור לכיתות ד-ו השיעור מרחיב את המבט על השואה מבעד לעיני ילדים. כיצד מצאו דרך לפעול במציאות הבלתי נסבלת של השואה? כיצד כוחות פנימיים של תקווה, אופטימיות ודמיון עזרו להתמודד עם הקושי? אילו סכנות עמדו בפניהם ואילו כוחות גילו? מה הלקחים לחיינו היום? במסגרת השיעור מתוארים מעשים יומיומיים המדגישים עזרה הדדית, הפגנת יצירתיות ונועזות. כמו כן, מוזכרים מעשי חסד של המעטים שהושיטו עזרה, ולאורם הלקח ביחס לכוחו של כל אדם לעשות טוב. "ומצעדינו עוד ירעים: אנחנו פה!" שיעור לכיתות ז-ט השיעור מתמקד במושג המרד. נתבונן על שורדי השואה היחידים, והקבוצות, שעשו כל שביכולתם כדי לשרוד. מלחמת הקיום וההישרדות, לצד המאבק המזויין, הם גבורה של לוחמים ושורדים. נשאל מה הופך הישרדות לגבורה ולניצחון רוח האדם? אילו תנאים עודדו התארגנות לפעול ולהתנגד? מה הלקחים לדורנו? "יזכור החי את מתיו... עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם" שיעור לכיתות י-יב השיעור מושתת על נוסחי "יזכור" ונוסחי מעמדי ההתייחדות שפתחו את טקסי יום השואה בקהילות ובקיבוצים. מקורות אלו יסייעו לשאול מה ואיך אנו זוכרים? האם אנו זוכרים את הנספים והשורדים או גם את החיים שחיו שלפני כן? האם מוקד הזיכרון הוא בפרטי הזוועה או בלקחים לעתיד? האם הזיכרון הוא חובה אישית, חברתית או דתית? האם הזיכרון הוא גורם מכליל או מפריד בחברה הישראלית? מערכים נוספים כיצד נציין את יום השואה? שיעור לתלמידי תיכון חסידי אומות עולם הפעלה לתלמידי ח-ט עוד לחג >

לכל המקורות פורים מקורות והגות/ דניאל בן נחום מגילת אסתר כסיפור הגלות בית זרע ...מגילת אסתר היא ספר קלאסי של הגלות היהודית. יש כאן מודל מפליא של המציאות הגלותית על ארעיותה, מצוקותיה וסכנותיה, ושל המנטליות הגלותית, הנקלעת בין שני קטבים: התכחשות עצמית (מרדכי מצווה על אסתר לא להגיד את עמה ומולדתה) וזקיפות קומה (מרדכי מסרב להשתחוות לפני המן). ויש כאן גם מודל של שנאת יהודים לדורותיה, בעצם – המן מנמק את מדיניותו כאחד האנטישמיים המאוחרים. אף התחבולות הנקוטות בידי היהודים הן תחבולות גלותיות מודעות היטב - ובראשונה - שתדלנות. העיקר הוא למצוא אוזן קשבת בחלונות הגבוהים. לצד אווירת הגלות האופפת את המגילה, לדעת רבים, ואולי ביתר דיוק - בניגוד לה, מתרחש בסופה דבר מדהים ממש: היהודים קמים על שונאיהם ועושים בהם שפטים! יהודים יושבי-גולה נוטלים כוח פיזי לידיהם ומנחיתים מהלומה ניצחת על הגויים! דבר כזה לא קרה מעולם בהיסטוריה של גלות ישראל, והוא דבר אוטופי לגמרי: יתרון כוח יהודי בארץ נוכריה הוא סיטואציה אוטופית, שלעולם לא תתממש. הלקח הוא מר ונורא: אין קיום ליהודים בגלותם, בשום גלות, גם לא בצילה של מלכות עשירה ונאורה. לא יעמוד להם שום תיפקוד חיוני בכלכלת המדינה, שום קירבה אל עמדות השלטון, שום השפעה בזירה התרבותית. אפשר שכל כוונת מחברה של המגילה היתה למתוח את המציאות הגלותית עד קצה האבסורד - עד למצב המנוגד לשכל הישר ולניסיון ההיסטורי. כאילו ביקש לומר: רצונכם בחיי גלות? ניחא, אבל דרכה של גלות שהיא מצמיחה במוקדם או במאוחר את המן הרשע, הזומם להשמיד, להרוג ולאבד. כדי שיובטח קיומכם הגלותי בכל הנסיבות, ללא צל של ספק, עליכם להיות חזקים יותר מהמן וכל משרתיו וקלגסיו. ומי פתי ויאמין שזה אפשרי מחוץ לתחום הבדיון והדמיון הספרותי?! מרדכי הוא אמנם רק בן דור רביעי לגולה, אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה. אבל כל הפרובלמטיקה הטראגית של מאה דורות גלות יהודית כבר צרורה ומקופלת בסיפור זה, גלות על כל טעמיה וסממניה ועל כל בני ליוויתה. עוד לחג >

לכל המקורות עליה לכתה אלף הגות, ספרות ושירה / עודני ילד ​ מילים: עדנה פלג, לחן: נמרוד טנא ​ בשמיים יפה התכלת, ואני מצייר עננים אז אומרים ההורים: "נו, ילד, גם אנחנו היינו קטנים." הגדולים שואלים: "נו, ילד, מה תרצה לעשות כשתגדל?" שאלה שכזאת מבלבלת ואני לא יודע בכלל. איך אדע? ועודני ילד זו חידה ותשובה לי אין כשאדע, לא אהיה כבר ילד בינתיים לי שיר מתנגן, מתנגן. ​ במילים, בצלילים האלה, אשחק מאושר בשירים. ואומרים ההורים: " נו, ילד" ואומרים וחוזרים ואומרים אז אני מתבייש כאילו, וחושב לעצמי מחשבות ואני לא עונה אפילו, כשאגדל אז יהיו לי תשובות. איך אדע... תחומים נוספים

לכל המקורות כלולות מן הארכיון / כתובה - פלמ"ח צובה ​ קיבוץ פלמ"ח צובה ​ היום, ה' אלפים ושבע מאות שנה ליצירה למדינת ישראל אנו; מתחייבים, על אהבה ורעות בבואנו בברית בנישואין, להקים משפחה חדשה בישראל. ומתברך עימנו ביתנו - קיבוץ פלמ"ח - צובה כי בד חדש צומח לאילן אשר שורשיו בסלע הרי יהודה וירושלים וצמרתו באויר פסגות. כמותם איתן הוא ורענן. עלהו לא יבול ופריו יתן בעיתו וככל אשר ירבה - נצליח. וימלא ביתנו גילה ורינה דיצה וחדוה וששון ושמחה - בשמוח חתן עם עלה. ונזכה לראות בנים ובנות עוסקים בתורה ובעבודה ובונים ביתם באהבה. ועדים כל חברינו השמחים עמנו בזה כי נקשרים אנו זה בזה כדין בני אנוש וכדת משפחות האדמה- לחיים טובים, לחברות טובה, לשלום ולאחווה - בביתנו ובחברתנו. אמן, כן יהי רצון! תחומים נוספים

לכל המערכים ט"ו בשבט מערכי שיעור ופעילויות/ העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת דיון בעקבות התנדבות בנות ובני נוער בחקלאות בימי מלחמה (תשפ"ד) Button מה בשיעור? שיעור לכיתות י-יב העבודה החקלאית מזמנת התנסות בעבודה פיזית והיכרות ישירה עם תהליכי הייצור הממשיים. בנוסף לממד החוויתי, ניתן להוסיף להתנסות החינוכית ממד ערכי ורעיוני, שיקבל ביטוי דרך לימוד ושיח כיתתי. בדפים הבאים מגוון מקורות טקסטואליים שמטרתם להניח תשתית לדיון על עבודה חקלאית. המקורות עוסקים בשני נושאים: א. העבודה כערך וכחוויה לעובד.ת, ב. העבודה בחקלאות כיוצרת קשר לארץ. להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All מקורות נושא א' - העבודה כערך וכחוויה לעובד.ת Read All מקורות חלק ב' - העבודה בחקלאות כיוצרת קשר לארץ Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

לכל המקורות שבת מקורות והגות/ ​ ברכת החלה מן הסידור ​ ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ. עוד לחג >

לכל המקורות יום השואה מקורות והגות/ יצחק צוקרמן על מרד גטו וארשה ​ נשקנו היה: אקדחים – אקדח לכל אדם, רובים מעטים, אקדח אוטומטי, מוקשים שהוטמנו בחמישה-שישה מקומות, פצצות מתוצרת עצמית, בעלות כוח נפץ גדול, בקבוקי הצתה, רימונים פולנים וגרמניים, להגנה ולהתקפה. נוסף לכך היה לנו עוד נשק אחד: אידיאה גדולה, נכונות ומסירות נפש. ראינו את אידיאת המרד כאידיאה מרכזית בחיינו. לא ראינו היתר לעצמנו לחיות עלי אדמות ולהתהלך, אחרי חיסולם של חמישים ריבוא יהודים בוורשה ושל מאות אלפי יהודים במקומות אחרים, אלא רק אם נחיה בשם המרד. ואת הכל, את הטוב ואת הרע, כל צעד, כל מחשבה, כל מעשה, בחנו מנקודה זו: מרד או לא מרד. הייתה רוח כזו בתנועה החלוצית ובתנועות הנוער שאמרה: מרד! מחשבה – מרד, חיים – מרד. הכל מכוון למרד. ידענו שישראל קיים ויתקיים, ויש שהמוות נותן טעם לתוכן החיים הנותרים, ידענו : למען החיים ולמען אלה שמעבר לים, למענם ולמעננו, לכבודם ולכבודנו, ולהמשך אשר יבוא, לדורות הבאים – מרד! עוד לחג >