
המערכים החדשים שלנו
על תרבות של שיחה כמפתח לחיים משותפים
שיעור לכיתות ג-ד
נעמיק בדרכים שונות למימוש חופש הביטוי באופן המקדם תקשורת ושיחה פוריים, כבסיס לחברה מכילה ורגישה. נפתח במדרש תמונה הממחיש את חשיבות שפת הגוף, נמשיך בסיפורים על כוחה של מתינות בדיבור ובלב, ונסיים בניתוח איורים המדגימים תקשורת בין-אישית חיובית או מפרקת במעגלי חיים שלנו.
על חוקים, כללים ותנאים לחיים משותפים
שיעור לכיתות ה-ו
נדון בתפקידם של חוקים באמצעות קריאת שירים וכותרות עיתונים המציגים דוגמאות של שמירה או הפרת חוקים. נמשיך בלימוד מקרים בהיסטוריה היהודית בהם הפרת כללים הובילה לאלימות, ונבקש להציע כללים המאפשרים חיים משותפים על אף חילוקי דעות. נסיים בהתנסות בהמצאת כללים בתחומי חיים הקשורים לחיי התלמידים.
על השאיפה המתמדת לשלום כערך וכמטרה
שיעור לכיתות ז-ח
נפתח בהגדרה מילונית למילה "שלום", ונעזר במקורות כדי לשאול מהו השלום שאנו מחפשים וכיצד נשיגו. נמשיך ללימוד מקורות הפורשים חזונות מגוונים לשלום הנשאף, ונסיים במשימת כתיבת הרכיבים החיוניים לקיום השלום בעיני התלמידים. תוספת למעוניינים - שיעור המשך הקושר בין חזון השלום של התלמידים לבין הסכמי השלום של ישראל עם שכנותיה.
לקחים, אחריות והתקווה לתקן
שיעור לכיתות ט-י
נפתח בשירו של נתן יונתן 'הסתיו בלעדיו', שיפתח פתח לנושא השיעור - זכרון ותקווה. נמשיך ללימוד מקורות העוסקים בחברה הישראלית לאחר הרצח, בדגש על שלושת שלבי התשובה - הכרה בחטא, חרטה וקבלה לעתיד. ננחה את התלמידים לאסוף ציטוטים הפורשים רעיונות של זכרון ותקווה ונוסיף אותם ללוח למידה פעיל. בסיום, נבקש להציג את הסוגיה שנלמדה והיכן היא פוגשת את חייהם שלהם.
על זיכרון הרצח, ממלכתיות והחברה הישראלית
שיעור לכיתות יא-יב
נפתח בהיכרות עם חוק יום הזכרון לרצח, ומשמעויותיו בחברה הישראלית כיום. נמשיך בלימוד מקורות, שתכליתו העלאת שאלות על אופי יום הזכרון - תכלית, תוכן, מועד ואופני הזכרון, וכן, על מי מוטלת חובת הזכרון. נסיים ביצירת תוצר ללימוד - כתיבת מחודשת של חוק יום הזכרון לרצח רבין, העונה על שאלות שעלו בלימוד, ואתגרי החברה כיום.








