תוצאות חיפוש

לעוד טקסים יום הזכרון טקסים וקבלות חג / נזכור את חללי השבת השחורה מכון שיטים יִזְכּוֹר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה וְהַשָּׁלוֹם, קָרְבְּנוֹת טֶבַח הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה תשפ"ד. נִזְכֹּר אֶת הַנִּרְצָחוֹת וְהַנִּרְצָחִים בַּבַּיִת, בַּשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ, בְּשִׁטְחֵי הַנֶּגֶב הַמַּעֲרָבִי, שֶׁנִּפְרְצוּ וְנִכְבְּשׁוּ בִּידֵי אוֹיֵב אַכְזָר וַחֲסַר רַחֲמִים. אֶת הָאֵם הָאוֹחֶזֶת בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתֶיהָ בְּיָדִית דֶּלֶת הַבַּרְזֶל לְגוֹנֵן עַל מִשְׁפַּחְתָּהּ מִפְּנֵי הַמֵּזִיד שֶׁמִּנֶּגֶד. אֶת הָאָב הַמַּשְׁלִיךְ יְלָדָיו מֵחַלּוֹן בֵּיתָם הַבּוֹעֵר וּמְזַנֵּק אַחֲרֵיהֶם וְסוֹפֵג בְּגוּפוֹ אֶת קְלִיעֵי הָעוֹפֶרֶת. אֶת הָרֵעִים הָרוֹקְדִים לְאוֹר הַשַּׁחַר וְהִנֵּה הֵם נִּמְלָטִים בַּשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַמְּרַצְּחִים וּמִפְלָט אַיִן. נִזְכֹּר אֶת אַמִּיצֵי הַלֵּב שֶׁנֶּחְלְצוּ לַהֲגָנָה. אֶת הַלּוֹחֲמוֹת וְהַלּוֹחֲמִים בְּכִתּוֹת הַכּוֹנְנוּת, שֶׁקִּדְּמוּ פְּנֵי אוֹיֵב בְּנִשְׁקָם הַדַּל וְהִשְׁלִיכוּ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד. אֶת הַחֲיָלוֹת וְהַחַיָּלִים בְּמֻצְּבֵי הַגָּדֵר, שֶׁלָּחֲמוּ בְּעֹז, מְעַטִּים מוּל רַבִּים, וְנָפְלוּ חָלָל. אֶת אַנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן וְהַהַצָּלָה וְאֶת הָאֶזְרָחִים, שֶׁחָשׁוּ מֵרַחֲבֵי הָאָרֶץ לְעֶזְרַת אֲחֵיהֶם הַמֻּתְקָפִים וְכָרְעוּ בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל. נִזְכֹּר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הַסְפָר, אֶת הָאֶזְרָח וְהַחַיָּל, אֶת הַגֵּר וְהַתּוֹשָׁב וְהָאוֹרֵחַ, שֶׁבְּגוּפָם הָיוּ לָנוּ לִגְבוּל, וְאַל דֹּמִי לָנוּ עֲדֵי יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּלוֹתָיו בְּבִטְחָה וּבְשָׁלוֹם. יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמוֹתֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת של חַלְלֵי הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה ויִצְרֹר אותן בִּצְרוֹר הַחַיִּים ויִהְיוּ חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לְדוֹר דּוֹר. עוד לחג >

יום הזכרון טקסים וקבלות חג Heading 6 יום הזכרון לבתי"ס על יסודיים ​ מטרות הטקס 1. חיזוק ההכרה בזכותנו ובחובתנו להגן על מדינת ישראל ועל כל האזרחים והאזרחיות החיים בה. 2. הצבת הציווי "עֲדֵי יִהְיוּ חַיֵּינוּ רְאוּיִים לְזִכְרָם" (אבא קובנר) – יצירת חברה טובה וצודקת יותר, כזו שתצדיק את המחירים שאנו משלמים על קיומנו כמדינה. 3. חיזוק החוסן האישי והקהילתי על ידי הענקת משמעות ותקווה בתוך התקופה הקשה בה אנו מצויים. >> קישור לטקס בתצורת PDF דגש למורה מקור קטעי הקריאה שנבחרו לטקס ('יזכור', 'מגש הכסף', 'בהתקדש') בימי ראשית המדינה. מטרתם להזכיר את האמונה בצדקת הדרך, המטרות והערכים העומדים מאחורי המאבק ארוך השנים על הריבונות היהודית בארץ ישראל. השירים שנבחרו קשורים בהווי המלחמה הנוכחית - 'מלחמת חרבות ברזל'. השזירה בין ההיבט ההיסטורי (קטעי הקריאה) - תפיסת עצמנו כחוליה בשרשרת הגבורה והלוחמה היהודית והישראלית, לבין ההיבט האקטואלי (השירים) - תיאור מציאות חיינו כיום, נועדה להעניק פשר, משמעות, תחושת שייכות, ונרטיב משותף. מהלך הטקס פרק פתיחה (הנחיה) נפתח את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תשפ"ד בהורדת הדגל לחצי התורן וקריאת 'יזכור'. הקהל מתבקש לעמוד. (הורדת הדגל לחצי התורן) (קטע קריאה) יזכור יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְאַנְשֵׁי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר. יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה. יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר. (הנחיה) הקהל מתבקש לשבת. (הנחיה) בשנת 2008 ביצעה להקת 'כנסיית השכל' את השיר 'שום דבר לא יפגע בי', שכתב סגן ארז שטרק, מחללי אסון המסוקים. השיר פורסם כחלק ממיזם ההנצחה "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל. עמית מן, פרמדיקית מד"א, בת 22 מנתיבות, טיפלה בפצועים במרפאה בקיבוץ בארי עד לרגעיה האחרונים. עמית נרצחה יחד עם הפצועים בהם טיפלה, בעת חדירת מחבלים שחדרו לקיבוץ. לאחר הירצחה, פורסם סרטון שעמית העלתה למדיה החברתית בו היא שרה את השיר 'שום דבר לא יפגע בי'. הסרטון הגיע לידי להקת 'כנסיית השכל', וכמחווה לגבורתה הם בחרו לחדש את השיר בשילוב שירתה של עמית. (>>לצפיה בסרטון ) (שיר) שום דבר לא יפגע בי / כנסיית השכל מילים: סגן ארז שטרק ז"ל שנפל באסון המסוקים לחן: יורם חזן שום דבר לא יפגע בי, שום דבר לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים ובכיתי בלילות ודאגתי בימים כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים אם יקרה לך משהו אין לי טעם לחיים אין לי טעם למחר אין לי טעם לחיים אין לי טעם למחר אם אתם עומדים כאן מעלי כנראה שלא עמדתי בהבטחתי מצטער, בחיי מצטער, בחיי מצטער, בחיי אם יקרה לך משהו... שום דבר לא יפגע בי שום דבר לא אישה לא כדור מחבלים שום דבר -------------- פרק שרשרת הגבורה (הנחיה) מעל שבעה חודשים מאז השבת הנוראה של השבעה באוקטובר. הכאב והשכול הטרי מתערבבים בחשבון הדמים הארוך שאותו אנחנו משלמים זה עשורים רבים, בכל מערכות ישראל, על עצמאותנו ועל זכותנו לחיות בארצנו. לנגד עינינו ניצבים קורבנות מסע ההרג וההתעללות, במהלכו עברו אויבינו מבית לבית, חטפו, שרפו, רצחו ובזזו. עודנו שומעים את זעקות חוגגי וחוגגות שלום ואהבה שנרדפו ונטבחו בשדות. לא נשכח את הגיבורים והגיבורות, מכוחות הביטחון וההצלה כמו גם אזרחים ואזרחיות, שנחלצו להגן על קשישים, גברים, נשים וטף, ושילמו על כך את המחיר היקר ביותר. נזכור ונזכיר את חיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל, שנפלו במהלך כל החודשים האחרונים בקרבות הקשים שהתחוללו, בדרום ובצפון, בהגנה על העם והארץ. עלינו להבטיח שהמחיר היקר שאנו משלמים על חיינו כאן יניע אותנו ליצור חברה טובה ומלוכדת יותר - חברה היודעת לפעול יחדיו גם בתוך אתגרים ואי הסכמות, לפלס דרך משותפת ולהמשיך לבנות בארץ הזו בית מיטיב לכל החיים בו. (קטע קריאה) מגש הכסף / נתן אלתרמן …וְהָאָרֶץ תִּשְׁקֹט. עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים. וְאֻמָּה תַעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת… – לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי… הִיא לַטֶּקֶס תִּכּוֹן. הִיא תָקוּם לְמוּל סַהַר וְעָמְדָה, טֶרֶם־יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה. – – אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ נַעֲרָה וָנַעַר וְאַט־אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה. לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם, בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם הָלוֹךְ וְהַחְרֵשׁ. לֹא הֶחְלִיפוּ בִגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם אֶת עִקְּבוֹת יוֹם־הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו־הָאֵשׁ. עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגּוֹעַ, וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים – – דֹּם הַשְּׁנַיִם יִגְּשׁוּ, וְעָמְדוּ לִבְלִי־נוֹעַ. וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים. אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע־וָקֶסֶם. וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם, שׁוֹקְטִים, יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו לָךְ נִתְּנָה מְדִינַת־הַיְּהוּדִים. כָּךְ יֹאמְרוּ. וְנָפְלוּ לְרַגְלָהּ עוֹטְפֵי־צֵל. וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. דגש למורה >> 'מגש הכסף' בביצוע יהורם גאון ניתן להתאים קטע תנועה/מחול: >>כוריאוגרפיה להשראה -------------- פרק שמות וסיפורי נופלים ונופלות דגש למורה בחלק זה נקריא את שמות חללי בית הספר, נתאר את קורות חייהם ונסיבות נפילתם/ן. אפשר להזמין את בני ובנות המשפחה של החללים, בוגרי ובוגרות בית הספר או מי מקהילת בית הספר, להקריא את השמות. כדאי להציג ברקע את תמונת הנופל/ת ולהוסיף פרטים על אופן נפילתם/ן ו/או חייהם/ן. שימו לב לניקוד השם ולהגייה נכונה של השמות בעת ההקראה. ניתן לערב את התלמידים/ות בתהליך חקר מקדים (>>ראו תכנית "מהכיתה לטקס" ). (הנחיה) קהילת בית הספר שכלה [מספר] חללים מאז הקמתו. כל אחד ואחת מהנופלים והנופלות הוא חוליה בשרשרת הגבורה והשכול. נקרא את שמותיהם ונספר את סיפור חייהם ונפילתם. (הקראת שמות וסיפורי הנופלים והנופלות) דגש למורה מצורפות דוגמאות לסיפורי נופלים ונופלות. עאמר אבו סבילה עאמר, תושב הפזורה הבדואית, בן 25, אב לשניים. בבוקרו של השבעה באוקטובר, כאשר החלו ההתרעות בשדרות, החל עאמר בנסיעה לעבר ביתו. בדרכו ראה את אודיה סוויסה לבדה עם שתי בנותיה, לאחר שמחבלים ירו בבעלה. עאמר ניסה לחלץ את המשפחה ולקח אותן למשטרת שדרות. הוא ואם הילדות נרצחו על ידי המחבלים שהיו במקום. הילדות, בנות שלוש ושש, ניצלו על ידי שוטרי שדרות. כשהשוטרים הגיעו לחלץ את הבנות הן שאלו: "אתם של ישראל?". סמ"ר עדן אלון לוי עדן שירתה כמ"כית טירונים בבא"ח זיקים. עדן שמרה בעמדת הש"ג כשהחלה המתקפה, כשלצידה טירון, אותו היא שלחה להזהיר את חבריו. עדן הייתה חלק מכוח של אנשי סגל שהגנו בגופם על הטירונים, והצליחו להדוף את המחבלים במשך כמעט שעה. בכך הצילו את כל הטירונים בבסיס, מלבד אחד שנפל גם הוא בקרב. שלמה רון "שלמה ישב בסלון. דרך החלון ראו איש זקן בדירה ריקה, יושב לו לבד בכורסא. חשבו שהוא בודד וערירי. הם ירו בו צרור והוא נשאר לשבת. כיוון שראו שיש שם מישהו מת, לא נכנסו והמשיכו הלאה. ככה הוא הציל אותנו, ואני בטוחה שהוא עשה את זה במודעות מלאה. מילותיו האחרונות: "חנל'ה תסתתרי, אני שומר עליך". ניסינו לקרוא לו שיכנס איתנו לממ"ד אך הוא התעקש להישאר בסלון". כך הציל שלמה רון, ממקימי קיבוץ נחל עוז, בן 85 בהירצחו, את חנה אהובתו, את בנותיו, את נכדו ואת המטפלת שהייתה לצידו. (שיר) כאב של לוחמים / עידן עמדי ערב ראשון של לבד, יושב וכותב לך מכתב על כל הדברים שהיו כל מה שקרה בדיוק אותיות מופיעות על הקיר אני הפחד נעים להכיר הדמויות אוהבות לשחק זזות כאן בבית הריק, הריק ואת, את לא יודעת כמה ממך ניסיתי להסתיר את כל הסיוטים בלילה צרחות ודם על המדים את לא מבינה כבר למה אני מזמן כבר לא אני תמונות רצות מאותו לילה דמעות, כאב של לוחמים זה ערב ראשון שאת שם, שוכב וחושב, לא נרדם השקט לאט מתנגן מקדיש לך עכשיו שיר בלי שם שיר בלי שם אפשרות נוספת >> אבות ובנים / אביתר בנאי -------------- פרק התקווה (הנחיה) תפקידו של יום הזיכרון אינו מתוחם רק לשימור זכר הנופלים והנופלות. הצמדתו ליום העצמאות מזכירה לנו בין השאר כי עלינו לכונן כאן מדינה וחברה הראויות למחירים אותם אנו משלמים על עצם קיומנו בארצנו. נישא איתנו מסר זה בדרכנו אל יום העצמאות, שיחל בעוד כמה שעות, ואל כל הימים שאחריו. (קטע קריאה) בהתקדש / חיים גורי לחיות עם הצער. עם פני רעים הנשמרים בנעורי-הנצח של התמונות. עם פני בנים ונכדים ונינים הממשיכים להילחם בארץ הזאת [...] לחיות עם הבדידות המרה, עם השנאה השוצפת, עם דרשות הסתה, עם הטרור הנמשך, עם העצמים החשודים, עם סכנת הצבאות המתעצמים מעבר. [...] לחיות ולבנות את הארץ הזאת, לחיות ולעלות, לחיות ולהעלות. לחיות עם סבלנותה של אומה בת אלפי שנים, עם התלהבותה הקנאית של אומה צעירה הנוצרת על האבנים, לחיות למרות הכול, לחיות ולבנות את גשרי השלום. לחיות ולכונן בארץ ישראל את החברה החדשה, את חברת הצדק ועילוי האדם. ליצור תרבות עברית, לקדש את אוצרותיה, לקרוע את כל החלונות אל כל הטוב והיפה בתרבות האדם. לנשוך שפתיים ולחיות. לקוות ולהיות. לעבוד קשה ולהחיות. לתקן מעוות ולחיות. [...] לחיות עם הצער, לחיות עם האמונה. (שיר) הביתה / ירדנה ארזי מילים: אהוד מנור לחן: יאיר קלינגר עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה, עשבים שוטים עלו בשביל ובגן. רוח נאנח את התריס פתח ומכה בקיר הישן, כמו קורא: הביתה, הביתה, באה עת לחזור, מן ההרים משדות זרים. היום דועך ואין סימן. הביתה, הביתה טרם רדת אור. לילות קרים, לילות מרים, קרבים עכשיו לכאן. עד עלות השחר מתפללת לשלומך, שבויה באזיקי פחדים אני שומעת צעדים. הביתה, הביתה, כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. >> לביצוע של משפחות החטופים אפשרויות נוספת >> זריחה שחורה / אביב גפן (קליפ) >> מי שחלם / דידי מנוסי (קטע קריאה) ספר עמוס, פרק ט' הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם. (הנחיה) לשירת התקווה, הקהל מתבקש לעמוד (שירת ההמנון) התקווה / נפתלי הרץ אימבר כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. (הנחיה) תם הטקס. יום הזכרון לבתי"ס על יסודיים נזכור את חללי השבת השחורה עוד לחג >

מערכי שיעור ליום הזכרון מערכי שיעור הכוללים הצעה לטקס ורעיונות להוראה ולציון יום הזיכרון, כולל: פרח דם המכבים ומלחמה מנקודת מבט של ילדים/ות; הכרח המלחמה והתקווה לשלום; הצימוד בין יום הזיכרון ליום העצמאות; כאב השכול והאובדן, ומשמעות הזיכרון וההנצחה. למערכי השיעור לקראת טקסי יום הזכרון טקס לבתי"ס על יסודיים, שבמרכזו: חיזוק ההכרה בזכות ובחובה להגן על המדינה ועל אזרחיה; יצירת חברה טובה יותר; חיזוק החוסן ע"י הענקת משמעות ותקווה. בנוסף, הצעה לשילוב 'יזכור' לנרצחי/ות השבת השחורה, כקישור למציאות חיינו, לצד 'יזכור' לחללי מע' ישראל וחללי פעולות האיבה. להצעות לטקס יום העצמאות מערכי שיעור לקראת היום העצמאות לשכבות א-יב, שבמרכזם לימוד מגילת העצמאות כמצע לסיפור משותף: חירות, צדק ושלום, מדינה יהודית ודמוקרטית. למערכי השיעור מ - עד חודש החודש הנוכחי הוא To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key. צה"ל בתי מדרש בתי ספר תכניות חינוכיות "תפקידנו החינוכי הוא לעשות את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו" (ברל כצנלסון) ​ אנו פועלים מתוך אמונה והבנה שחידוש התרבות יכול להיעשות רק דרך שיח חינוכי-ערכי הקושר מורשת ומסורות לשאלות החברתיות של ימינו. ​ לקראת כל פעילות חינוכית מתקיימת שיחת התאמה בין התוכן לבין צרכיו ודגשיו של הגוף המזמין. ​ בעזרת חומרים מקוריים שליקטנו מתוך ארכיון החגים הקיבוצי ומאוספים נוספים אנו מובילים סדנאות, הרצאות, סיורים ובתי מדרש. מטרת פעילותנו היא השיח היהודי-ציוני השואב משורשים עמוקים וחותר לחברת מופת. לפרטים נוספים מערכי שיעור "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות לכל המערכים מאמרים והרהורים בימים בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו, בהם האנטישמיות מאיימת על קהילות בעולם, נבקש לחזור ולהתחייב לאמונה ולתקווה, לתיקון וליצירה. לפנינו רק שביל אחד לחיים - הנקמה הבונה | יובל שפירא יום הזיכרון לשואה ולגבורה חג הפועלים נחגג בין חג החירות לחג העבודה. מיקומו בלוח השנה מזכיר שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בשוויון ערך בני האדם ועבודה מתוך חירות. חג הפועלים הבינלאומי בלוח השנה העברי | מרים הולצמן אחד במאי לאחר הטבח בקיבוץ בארי, חשוב לחזור אל נוסח ההגדה שיצרו לעצמם חברי וחברות הקיבוץ לכבוד הפסח הראשון בנקודת הקבע אליה עלו ב-1951. תיקון ההגדה הוא סמל לתיקון של עם ששקע בגלות | ערן ירקוני פסח 6 הצעות לתוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח לעת הזו (לאחר 7 באוקטובר ובזמן מלחמה). תוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח | ימי מלחמת חרבות ברזל פסח לכל המאמרים

פעילות מכון שיטים בבתי הספר לפרטים מנהלים/ות ומורים/ות - הצטרפו אלינו! להיכרות עם תוכניות ומענים במסגרת מערכת גפ"ן תשפ"ד !הצטרפו מורות ומורים - הצטרפו לקבוצות הווטצאפ שלנו! לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים המפגשים מבוססים על מקצועות המורשת והרוח ומותאמים לרוח ולצרכי בית הספר והקהילה. ההשתלמויות כוללות העשרה והרחבת הידע, הכשרה לבניית מערכי שיעור, מודלי הוראה וכלים לבניית חגים וטקסים. השתלמויות 30 שעות אקדמיות: בית ודרך I שיח מחנכים.ות נוכח האתגר החברתי בעת הזו (המתח בין אחדות למחלוקת) באמצעות לימוד מגוון סוגיות מאוצרות התרבות היהודית-ישראלית נבחן את המציאות הישראלית, את תרבות השיח והמחלוקת, ונרכוש כלים פדגוגיים להובלת שיח ערכי בכיתה. מדרש מגילת העצמאות בית מדרש סדנאי בסוגיות יסוד של החברה הישראלית תרבות הזיכרון היהודית-ישראלית מסע בעקבות הזיכרון היהודי והישראלי, במבט על מועדי הזיכרון, החירות והתקומה הלאומית פיתוח והעמקת מיומנויות הוראת מקצועות ההומניסטיקה העשרת הידע, הפדגוגיה, הכלים וחוויית הוראת מקצועות ההומניסטיקה בית ספר לחגים עיצוב תפיסה פדגוגית ביחס לתפקיד החגים בביה"ס ורכישת כלים ומתודולוגיות לציון החגים השתלמויות 10 שעות אקדמיות: למידה חוץ כיתתית במקצועות ההומאניים עיצוב פדגוגיה שבמרכזה המפגש בין תלמיד/ה, טקסט וטבע עיצוב תוכנית בית-ספרית לחגיגת תחילת הלימוד בתורה לפיכך נתכנסנו! על יסודות החירות, הצדק והשלום - חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות עמיות יהודית בכיתה ישראלית הכרות עם דילמות, אתגרים וחידושים בקהילות יהודיות בעולם כי מציון תצא שירה לימוד יצירות ספרותיות עבריות ושיח על חינוך לזהות יהודית-ציונית-ישראלית השתלמויות למורות ולמנהלות "וכשם שעבודת האדמה כיום הזה, שאנו קודחים בארות ונוקבים בסלע, עד להגיענו למי התהום הזכים, כך מצווים אנחנו לחתור ולחדור אל מקור חגינו ולהעלותם מתהומות חיי העם היהודי בעבר את "מי התהום" הזכים ביותר של תרבותנו העתיקה כדי לשוב ולהזרימם בצינורות ההשפעה שנסתתמו במשך השנים של תקופת הגולה." יצחק מיכאלי, עין חרוד, שבועות תרפ"ו, 1926 הרצאות וסדנאות מוסיקליות לימוד סדנאי וחווייתי המחולל שיח זהות ערכי ופלורליסטי. המפגשים יפתחו פתח לשיח חינוכי ופדגוגי שבמרכזו יסודות התרבות היהודית-ישראלית: החגים והמסורת, ארון הספרים היהודי והתרבות הציונית. לפרטים נוספים סיורים לצוותי הוראה העשרה רוחנית וחוויית לימוד בלתי פורמלית דרך העמקת ההיכרות עם חבלי ונופי הארץ. הסיורים נועדו לחיזוק תחושת השייכות והזיקה על הארץ, התרבות והמורשת הארצישראלית, תוך הבנת התפקיד הערכי-זהותי העמוק של התרבות והארץ בחיינו, כאזרחים/ות וכמחנכים/ות. לפרטים נוספים פעילויות העשרה והשראה לצוותי הוראה ליווי בהקמת בית מדרש, כולל הכשרת מנחים, תהליך התאמת מטרות ותכנים, פיתוח חומרי ואופני הלימוד. דוגמאות לתכניות בתי מדרש: ​ >להיות עם חופשי - האם עודנו מחוייבים להקמת חברת מופת בארץ ישראל? >דור מחדש ויוצר - החג המשפחתי והקהילתי כהזדמנות לחשבון נפש חברתי. > שירת החול - זהות יהודית שורשית כאתגר ציוני אקטואלי. לפרטים נוספים בית מדרש למורים, לתלמידים ולקהילת בית הספר הזמנת פעילות לבית הספר שכבת גיל אשמח לקבל עידכונים במייל שלח/י משהו לא תקין, אנא נסו שנית. תודה שפנית אלינו, ניצור אתך קשר בהקדם!

לכל המערכים פורים מערכי שיעור ופעילויות/ שמחת פורים משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים Button מה בשיעור? שיעור לכיתות ג-ד מה הקשר בין מנהגי משלוחי המנות והמתנות לאביונים, לבין פיתוח סולידאריות ואחריות חברתית? שיח ולימוד בחברותא על חווית הנתינה והקבלה בהקשר למנהגי החג. בסיום השיעור נזמין את התלמידים/ות ליזום משלוח מנות כיתתי בקהילה. להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All תרגיל פתיחה - איורי שליחים (נספח א) Read All מקורות ללימוד בחברותא (נספח ב) Read All הצעות ליוזמות כיתתיות (נספח ג) Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

יום הזכרון ליצחק רבין מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו על ריבוי קולות כערך שיעור לכיתות א-ב כיצד נִשָּׁמַע כשכל אחד יתרום את שלו? מתי אנו מוסיפים זה על זו ומתי אנו מפריעים? נחווה את רעיון 'ריבוי קולות' בתנועה, בצליל ובצבע, כדי שכל תלמיד והתלמידה ידעו כיצד להשמיע את קולם, להקשיב לאחרים וליצור פסיפס רב גוני שהוא יותר מסך חלקיו. על תרבות של שיחה כמפתח לחיים משותפים שיעור לכיתות ג-ד נעמיק בדרכים שונות למימוש חופש הביטוי באופן המקדם תקשורת ושיחה פוריים, כבסיס לחברה מכילה ורגישה. נפתח במדרש תמונה הממחיש את חשיבות שפת הגוף, נמשיך בסיפורים על כוחה של מתינות בדיבור ובלב, ונסיים בניתוח איורים המדגימים תקשורת בין-אישית חיובית או מפרקת במעגלי חיים שלנו. על חוקים, כללים ותנאים לחיים משותפים שיעור לכיתות ה-ו נדון בתפקידם של חוקים באמצעות קריאת שירים וכותרות עיתונים המציגים דוגמאות של שמירה או הפרת חוקים. נמשיך בלימוד מקרים בהיסטוריה היהודית בהם הפרת כללים הובילה לאלימות, ונבקש להציע כללים המאפשרים חיים משותפים על אף חילוקי דעות. נסיים בהתנסות בהמצאת כללים בתחומי חיים הקשורים לחיי התלמידים. על השאיפה המתמדת לשלום כערך וכמטרה שיעור לכיתות ז-ח נפתח בהגדרה מילונית למילה "שלום", ונעזר במקורות כדי לשאול מהו השלום שאנו מחפשים וכיצד נשיגו. נמשיך ללימוד מקורות הפורשים חזונות מגוונים לשלום הנשאף, ונסיים במשימת כתיבת הרכיבים החיוניים לקיום השלום בעיני התלמידים. תוספת למעוניינים - שיעור המשך הקושר בין חזון השלום של התלמידים לבין הסכמי השלום של ישראל עם שכנותיה. לקחים, אחריות והתקווה לתקן שיעור לכיתות ט-י נפתח בשירו של נתן יונתן 'הסתיו בלעדיו', שיפתח פתח לנושא השיעור - זכרון ותקווה. נמשיך ללימוד מקורות העוסקים בחברה הישראלית לאחר הרצח, בדגש על שלושת שלבי התשובה - הכרה בחטא, חרטה וקבלה לעתיד. ננחה את התלמידים לאסוף ציטוטים הפורשים רעיונות של זכרון ותקווה ונוסיף אותם ללוח למידה פעיל. בסיום, נבקש להציג את הסוגיה שנלמדה והיכן היא פוגשת את חייהם שלהם. על זיכרון הרצח, ממלכתיות והחברה הישראלית שיעור לכיתות יא-יב נפתח בהיכרות עם חוק יום הזכרון לרצח, ומשמעויותיו בחברה הישראלית כיום. נמשיך בלימוד מקורות, שתכליתו העלאת שאלות על אופי יום הזכרון - תכלית, תוכן, מועד ואופני הזכרון, וכן, על מי מוטלת חובת הזכרון. נסיים ביצירת תוצר ללימוד - כתיבת מחודשת של חוק יום הזכרון לרצח רבין, העונה על שאלות שעלו בלימוד, ואתגרי החברה כיום. מערכים נוספים אחדות ומחלוקות אחדות, מחלוקת וגבולות הדמוקרטיה מלחמת אחים המדרון החלקלק למלחמת אחים התנצחות ישראלית דף מקורות ללימוד על מאבקים והתנצחויות בהיסטוריה היהודית חופש הביטוי הסתה או מחאה - חטיבת ביניים ותיכון עוד לחג >

לכל המערכים יום השואה מערכי שיעור ופעילויות/ "יזכור החי את מתיו... עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם" על זיכרון העבר בהווה ולקחים לעתיד Button מה בשיעור? שיעור לכיתות י-יב השיעור מושתת על נוסחי "יזכור" ונוסחי מעמדי ההתייחדות שפתחו את טקסי יום השואה בקהילות ובקיבוצים. מקורות אלו יסייעו לשאול מה ואיך אנו זוכרים? האם אנו זוכרים את הנספים והשורדים או גם את החיים שחיו שלפני כן? האם מוקד הזיכרון הוא בפרטי הזוועה או בלקחים לעתיד? האם הזיכרון הוא חובה אישית, חברתית או דתית? האם הזיכרון הוא גורם מכליל או מפריד בחברה הישראלית? להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All יחידת המקורות - מובאות מטקסי יום השואה בקהילות ובקיבוצים (נספח א) Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

לכל המערכים פסח מערכי שיעור ופעילויות/ בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו יציאת מצרים – הסיפור שלנו Button מה בשיעור? שיעור לכיתות ה-ו סיפור יציאת מצרים הוא הסיפור המכונן של הפיכתנו לעם. הרעיונות, הערכים וגם השפה והסמלים הפכו לחלק משמעותי ומוכר בתרבות שלנו. במסגרת השיעור נלמד כיצד היבטים שונים של סיפור החג חוזרים על עצמם, החל מהמקרא וההגדה, דרך התרבות הישראלית טרום המדינה, ועד ימינו. להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All תרגיל פתיחה (נספח א) Read All מקורות לימוד - חג הפסח (נספח ב) Read All מקורות לימוד - חג האביב (נספח ג) Read All מקורות לימוד - חג החירות (נספח ד) Read All מקורות לימוד - חג המצות (נספח ה) Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

לכל המערכים יום הזכרון ליצחק רבין מערכי שיעור ופעילויות/ על ריבוי קולות כערך "על כל אלה" Button מה בשיעור? שיעור לכיתות א-ב כיצד נִשָּׁמַע כשכל אחד יתרום את שלו? מתי אנו מוסיפים זה על זו ומתי אנו מפריעים? נחווה את רעיון 'ריבוי קולות' בתנועה, בצליל ובצבע, כדי שכל תלמיד והתלמידה ידעו כיצד להשמיע את קולם, להקשיב לאחרים וליצור פסיפס רב גוני שהוא יותר מסך חלקיו. להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All מקורות ללימוד (נספח א) Read All שאלון להאזנה (נספח ב) Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

יום העצמאות מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו עליה וקליטה - הסיפור של כולנו שיעור לכיתות א-ב במשך כאלפיים שנות גלות יהודים בכל העולם המשיכו להתגעגע לארץ ישראל ולהתפלל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". לא בכדי, בעם היהודי ההגירה למדינת ישראל נקראת "עלייה", ובכך היא מסומנת כתנועת שיבה חיובית הנבדלת מכל מעבר מדיני אחר. ומה איתנו? מהיכן הגיעו ועלו בני המשפחה שלנו לארץ? נשאל מה תפקידנו כחברה קולטת עלייה? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? סיפורן המרתק של אסירות ציון, אידה נודל וחרות טקלה שיעור לכיתות ג-ד נלמד על סיפורן המרתק של שתי אסירות ציון אמיצות ומופלאות, אשר בזכותן זכו יהודים רבים לעלות לישראל: חרות טקלה ואידה נודל. דרך סיפורן האישי, נחשף לסיפורם של עולים רבים, בעיקר מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. נשאל מה הכוח של עם ומה הכוח שלנו כיחידות ויחידים להוביל לשינויים גדולים? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? הנשים שחתמו על מגילת העצמאות – גולדה מאיר ורחל כהן-כגן מספרות את הסיפור של כולנו שיעור לכיתות ה-ו נלמד על פועלן של רחל כהן-כגן וגולדה מאיר, בשדה החברתי והציבורי, ובפרט למען קידומן של זכויות נשים. נשאל כיצד צריך להתבטא "שוויון זכויות חברתי" בין נשים לגברים, בנות ובנים? ונכיר ארגוני נשים ויוזמות מקומיות ששמו לעצמם כמטרה לקדם שוויון מגדרי. חירות, צדק ושלום – שיח זהות יהודי-ישראלי שיעור לכיתות ז-ט מה הייחוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? מה תפקידם של עקרונות "החירות, הצדק והשלום" ממגילת העצמאות בהגדרת הזהות שלנו? במה אנו גאים במדינה שלנו? נביט על סמל המגן-דוד כסמל שמחבר ומפגיש בין ערכים ותפיסות עולם בחברה הישראלית. ביחד השלם גדול מסך חלקיו. חזונם של נביאי ישראל ואנחנו – בין חלום למציאות? שיעור לכיתות י-יב נתחקה אחר החזון הערכי לאורו הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית; נבחן מה תפקידנו בעיצוב החזון העתידי של המדינה, תוך הסתכלות רחבה על "חזונם של נביאי ישראל" כפי שהובנו והתפרשו אצל כותבות וכותבים שונים מאז ועד היום. מערכים נוספים מסביב למדורה על אחריות הצעירים בעיצוב המדינה - שיעור לגילאי תיכון חידון לחג לפי אותיות א-ב עוד לחג >

לכל המערכים ט"ו בשבט מערכי שיעור ופעילויות/ העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת דיון בעקבות התנדבות בנות ובני נוער בחקלאות בימי מלחמה (תשפ"ד) Button מה בשיעור? שיעור לכיתות י-יב העבודה החקלאית מזמנת התנסות בעבודה פיזית והיכרות ישירה עם תהליכי הייצור הממשיים. בנוסף לממד החוויתי, ניתן להוסיף להתנסות החינוכית ממד ערכי ורעיוני, שיקבל ביטוי דרך לימוד ושיח כיתתי. בדפים הבאים מגוון מקורות טקסטואליים שמטרתם להניח תשתית לדיון על עבודה חקלאית. המקורות עוסקים בשני נושאים: א. העבודה כערך וכחוויה לעובד.ת, ב. העבודה בחקלאות כיוצרת קשר לארץ. להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All מקורות נושא א' - העבודה כערך וכחוויה לעובד.ת Read All מקורות חלק ב' - העבודה בחקלאות כיוצרת קשר לארץ Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >

לכל המערכים יום העצמאות מערכי שיעור ופעילויות/ עליה וקליטה - הסיפור של כולנו "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה" Button מה בשיעור? שיעור לכיתות א-ב במשך כאלפיים שנות גלות יהודים בכל העולם המשיכו להתגעגע לארץ ישראל ולהתפלל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". לא בכדי, בעם היהודי ההגירה למדינת ישראל נקראת "עלייה", ובכך היא מסומנת כתנועת שיבה חיובית הנבדלת מכל מעבר מדיני אחר. ומה איתנו? מהיכן הגיעו ועלו בני המשפחה שלנו לארץ? נשאל מה תפקידנו כחברה קולטת עלייה? ואיך כל זה קשור למגילת העצמאות? להורדה ולהדפסה מערך שיעור כולל עזרים Read All פאזל "קיבוץ גלויות" (נספח א) Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All ​ Read All !הצטרפו אלינו בוואטסאפ לקבלת מערכי שיעור וחומרי למידה שימושיים ומקוריים אולי יעניין אותך גם עוד לחג >