מיד עם החלטת עצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ ישראל, והכרזת המדינה ב- 14.5.1948, פרצו קרבות מלחמת העצמאות. שמחת העצמאות הייתה מהולה בתוגת הזיכרון. כבר בשני ימי העצמאות הראשונים צויין זיכרון הנופלים במהלך חגיגות העצמאות. בכל זאת, נתבקש מועד מתאים ליום מיוחד לזיכרון, נפרד מיום העצמאות. היו הצעות רבות בהן י"א באדר – יום הזיכרון לתל-חי, ול"ג בעומר – יום הקשור למרד בר-כוכבא. בשנת 1951 הוחלט, לא מעט בהשפעתו של דוד בן-גוריון, לקבוע את יום הזיכרון ל-ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, מערב עד ערב, על מנת להמחיש את תרומת הנופלים לתקומת ישראל.