תוצאות חיפוש

לעוד טקסים חנוכה טקסים וקבלות חג / ברכות להדלקת נרות החג נוסח קיבוץ יגור נר ראשון הוא אור המכבים. לכבוד עמידת מעטים מול רבים לכבוד הניסים, ועל כל הגבורות. לכבוד השלהבת ואש המדורות. זהו אור הנישא עם מרוץ הלפיד משדות מודיעין ועד ימי העתיד. נר שני הוא אור ראשונים. לכבוד החלוצים שהפריחו גנים, זרעו בדמעה וקצרו בשדות היכו שורשים ונטעו יסודות. זהו אור ההולך כעמוד הענן מוביל את הדרך, יודע לאן. נר שלישי הוא אור ילדינו. לכבודו של הדור הגדל מול עינינו לכבוד ממשיכים מעשי האבות נושאים בליבם חלומות ותקוות. זהו אור הנותן אמונה להגשים אגדה ישנה בכוחות חדשים. נר רביעי הוא אור העולים. לכבוד הגוברים על הרבה מכשולים לכבוד שערים וידיים פתוחות לקיבוץ גלויות מכל ארבע רוחות. זהו אור המגיע מקצוות הנכר מקביל ומבטיח את פני המחר. נר חמישי. הוא אור היצירה לכבוד הפסל וכותב השירה לכבוד איש הזמר, אמן המחול לכבוד השולחים את ידם במכחול. זהו אור הצובע את פני הזמנים בקשת יפה של צלילים וגוונים. נר שישי הוא אורו של הבית. על חן המקום שבנו הכפיים לכבוד שייכות וקירבת הלבבות ושבת גם יחד בנים ובנות. זהו אור הלוקח אותך ואותי ביחד, אל תוך מעגל אמיתי. נר שביעי אור חירות האדם לכבוד המצפון שקולו לא נדם לכבוד זכות החופש לדעת, לחשוב לבחור, להבין, להיות, לאהוב. זהו אור השומר שלעד לא ייתם החול, הים ותפילת האדם. הנר השמיני זהו אור השלום. האור שיפציע מתוך החלום לכבוד היונים על צריחי החומה לכבוד השירים של אחרי המלחמה. זהו אור הדולק לנו לילה ויום כמה, נכסף, מיחל לשלום. עוד לחג >

לכל היצירות פסח ספרות ושירה / רחל שירי אביב ​ אָבִיב הֲשָׁכַחְתִּי תְרִיסִים לְהַבְרִיחַ, אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כַּדִּין? – הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ, וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין. מַה בֵּינִי – הַשְּׁקֵטָה – וּבֵינֶךָ, אַדְמוֹנִי, מְבֻשָּׂם, וְנִלְהָב? אֵיךְ אֵדַע לְהָנִיס מִפָּנֶיךָ אֶת אֲשֶׁר לִי אָגַרְתִּי בַּסְּתָו? הַאֶרְגַּז? הַאֶגְעַר בָּךְ בְּזַעַם? הַאַרְחִיק מִגְּבוּלִי? אוֹ אוּלַי... אוֹ אוּלַי אֶתְרַצֶּה אַךְ הַפַּעַם, רַק הַפַּעַם... הַפַּעַם וְדַי! אָבִיב וְהִנֵּהוּ שׁוּב לְפָנַי – מִתְחַטֵּא, מְשַׁדֵּל, מְפַיֵּס וּמַדְלִיק בְּלִבִּי מְדוּרָה כִּבְחַג שֶׁל בַּעַל הַנֵּס. עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְּרִיתִי, לִי רֵעִים בְּסֵתֶר הַיָּם, וְשִׂיחַת אִילָנוֹת אָבִין כִּשְׁלֹמֹה הַנָּבוֹן בָּאָדָם. לְקוֹלוֹת הַלַּיְלָה בִּי נִיב, לְחֶדְוַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם – הַאֲנִי אַכְלִים אֶת הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת לִי לְשָׁלוֹם? אָבִיב כָּזֶה מֵעוֹדוֹ: מִתְגַּלֶה בְּמַפְתִּיע וּמֵשִׂיחַ, מֵשִׂיחַ לַלֵּב, בְּלִי אֹמֶר – רַק רֶמֶז, רַק זִיע. אֶל גָּדֵר דְחוּיָה, אֲפֹרַת פָּנִים, רַבַּת הַכְנָעָה לַגּוֹרָל, קַבְּצָנִים עַלִּיזִים – סַבְיוֹן וְחַרְדָּל – נִדְחַקִים בַּסָּךְ. צִיץ הַגִּנָּה – וַאֲנִי. עוֹף הַשָּׁמַיִם – וַאֲנִי. שֶׁהִגִּיעַנִי לְחַג הָאָבִיב – יְבֹרָךְ! עוד לחג >

לכל שירי החג פסח שיר וזמר / חד גדיא - כספי מילים: בנימין כספי לחן: משה ביק הַאֲזִינוּ חֶבְרַיָּא מַעֲשֶׂה בְּחַד גַּדְיָא הַסִּפּוּר אִישׁ לֹא בָּדָה כָּךְ כָּתוּב בַּהַגָּדָה! חַד גַּדְיָא... אַבָּא אֶל הַשּׁוּק הָלַךְ וְקָנָה גְּדִי צַח וָרַךְ זֶה הַגְּדִי, גְּדִי עִזִּים הוּא קָנָה בִּשְׁנֵי זוּזִים. חַד גַּדְיָא... הֶחָתוּל אֲרֹךְ שָׂפָם מַחְשָׁבָה רָעָה זָמַם אֶת הַגְּדִי תָּפַס בַּכַּף וְטָרוֹף אוֹתוֹ טָרַף! חַד גַּדְיָא... זֹאת רָאָה וְהִתְמַרְמֵר הַכְּלַבְלַב שֶׁבֶּחָצֵר לַזּוֹלֵל הוּא לֹא סָלַח וְנָשׁוֹךְ אוֹתוֹ נָשַׁךְ! חַד גַּדְיָא... מִן הַחוּץ זִנֵּק מַקֵּל עַל הַכֶּלֶב הִתְנַפֵּל וּבְשֶׁצֶף רַב חָבַט וְהִכָּה בּוֹ מִכָּל צַד! חַד גַּדְיָא... הִשְׁתּוֹלֵל אָז שְׁבִיב הָאֵשׁ בַּמַּקֵּל לִנְקֹם בִּקֵּשׁ הִתְלַקֵּחַ פִּיף וּפָּף הַמַּקֵּל כָּלִיל נִשְׂרַף! חַד גַּדְיָא... שֶׁטֶף מַיִם, מַיִם גַּל עַל הָאֵשׁ קָפַץ חִישׁ קַל הִשְׂתָּרֵעַ רֶגַע קָט וְהָאֵשׁ כָּבְתָה מִיָּד! חַד גַּדְיָא... בָּא הַשּׁוֹר אֶל הָאֲגַם כָּל הַמַּיִם הוּא לָגַם כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בּוֹ הוּא הִכְנִיס אֶל תּוֹךְ קִרְבּוֹ! חַד גַּדְיָא... הַטַּבָּח בָּחַר קָרְבָּן אֶת הַשּׁוֹר הַגַּרְגְּרָן הוּא הִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין אֲרוּחַת בָּשָׂר הֵכִין! חַד גַּדְיָא... מִשָּׁמַיִם בָּא מַלְאָךְ וְהִפִּיל אֶת הַטַּבָּח שֶׁמֵּאֵן רוּחוֹ עָצוֹר וְשָׁחַט אָז אֶת הַשּׁוֹר! חַד גַּדְיָא... בַּשָּׁמַיִם קוֹל יִקְרָא: "קֵץ לָרֶשַׁע קֵץ לָרַע מִן הָאָרֶץ שֹׁד יִתַּם וְשָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם"! חַד גַּדְיָא… עוד לחג >

לכל היצירות יום העצמאות ספרות ושירה / רבי נחמן מברסלב תפילה לשלום ​ אדון השלום מלך שהשלום שלו עושה שלום ובורא הכל יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. עזרנו והושיענו כולנו שניזכה תמיד לאחוז במידת השלום, ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב בין כל בני אדם . ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום תמיד באמת ובלב שלם, ולא נחזיק במחלוקת כלל לעולם ואפילו נגד החולקים עלינו ולא נבייש שום אדם בעולם מקטן ועד גדול ונזכה לקיים באמת מצוות ואהבת לרעך כמוך בכל לב וגוף ונפש וממון, ויקויים בנו מקרא שכתוב ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם ה' שלום, ברכנו בשלום! עוד לחג >

לכל המקורות עשרה בטבת מקורות והגות/ ג'ונתן ספרן פוייר חוש הזיכרון הכל מואר (תרגום: אסף גברון, הוצאת כנרת זמורה ביתן) ליהודים יש שישה חושים מישוש, טעם, ראייה, ריח, שמיעה... זיכרון. בעוד שהגויים חווים ומעבדים את העולם באמצעות החושים המסורתיים, ומשתמשים בזיכרון רק כאמצעי נחות להסביר אירועים, עבור היהודים, הזיכרון הוא לא פחות בסיסי מדקירת מחט, או נצנוצה הכסוף, או טעם הדם שהיא שולפת מן האצבע. היהודי נדקר על-ידי סיכה ונזכר בסיכות אחרות. רק בכך שדקירת הסיכה מחזירה אותו אחורה אל דקירות סיכה קודמות - כשאמו ניסתה לתקן את שרוול חולצתו כשזרועו עוד הייתה בפנים, כשאצבעותיו של סבו נרדמו מרוב שליטפו את מצחה הלח של אם-סבו, כשאברהם בחן את חוד הסכין כדי להיות בטוח שיצחק לא יחוש כאב - היהודי יכול להבין למה זה כואב. כשיהודי נתקל בסיכה, הוא שואל: כמו מה זה נזכר? עוד לחג >

פסח מקורות והגות https://www.chagim.org.il/STUDY/ אנחנו-אחראים ברל כצנלסון אנחנו אחראים כתבי ברל כצנלסון, תש"י אם קָצרה ידנוּ מהציל לקוּחים למות – אנחנו, המוּצלים, אחראים לשארית ישראל. אין כתפים אחרות להטיל עליהן. אין גב להתחבא מאחוריו. העובדה כי אותנו, הניצבים כאן, העלה גורל ישראל אל החוף – מחייבת. אי אפשר שלא תחייב. בגולה היה אדם מישראל מכװן פניו לקראת ציוֹן, בציוֹן חייב אדם מישראל לכוון פניו לסוכת-ישראל הנופלת, הנופלת בכל מקום ובכל הדרכים. בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כמי שמכריע את הכף: ליציאת מצרים או להארכת הגלות. יהיו כל מעשינו מכוונים לקריעת הים ולקבלת שבים. אנחנו אחראים אתה ההולך ורואה את הנגב בוּמהרה / אוסטריה בכל דור ודור דברים לקראת חג הפסח דור דור וקושיותיו דור המדבר הוא דור החרות האם יש שמחה בפסח? הביתה / רוסיה הבן הרשע כמורד במציאות ההגדה - לשם מה ולמען מי היא באה החירות הפנימית / פולין הכנות לליל הסדר בקיבוצים - שנות העשרים הלל / סיביר הסדר הראשון בקיבוץ הפרחים האדומים השירים היפים ביותר / אלז'יר וחלילה שתישפך טיפה זכר ליציאת מצרים חג האביב חירות של אמת חלב על המצח / מרוקו ים סוף של חמיצה / טרנסילבניה יציאת מצרים בחודש כשר כל בן ילוד היאורה תשליכוהו כנגד ארבעה דברים באה גאולת ישראל ממצרים להעניש / מרוקו ליל הפסח החילוני והפסח הדתי ליל סדר בראשות אהרון דוד גורדון לעקור את החמץ / מזרח אירופה לקראת הפסח / פולין מבוא להגדת סדר פסח יגור 'מה נשתנה' / מדרשים 'מה נשתנה' / מלחה"ע ה-2 מוציא מצה / איטליה מושגים ומנהגים מכתב מבנימין גל להוריו מסכת פסחים מצה בסתר נאום דוד בן-גוריון בפני ועדת החקירה של האו"ם סדר פסח של פועלי העבודות הציבוריות בכנרת סדר של בעל תשובה עבודת פרך - בזמן הזה על האקטואליה בהגדה הקיבוצית על חודש ניסן ערב פסח בדגניה ערבי פסחים פולין פיליטון ארבעת הבנים פסח ומעגל החגים והעונות קול הפסח קטע מהגדת פסח קטעים מתוך הגדת "קבוצת החוגים" קערת הסדר עברה מראש לראש / מרוקו שביתת רעב בליל הסדר וספינת ההעפלה שמא אפרוץ בבכי / פולין שמים חדשים וארץ חדשה / מרוקו תרבחו ותסעדו / מרוקו עוד לחג >

לכל שירי החג שבועות שיר וזמר / סלינו מילים: לוין קיפניס לחן: ידידיה אדמון סלינו על כתפינו ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים. מיהודה, מיהודה משומרון, מן העמק מן העמק והגליל, פנו דרך לנו ביכורים אתנו, הך, הך בתוף חלל בחליל. עוד לחג >

מה נשתנה: פעילויות חגים בחג טמונה הזדמנות כפולה: הזדמנות חינוכית לשיח ערכי, והזדמנות לפעילות תרבותית מגבשת ומרעננת. אנו מציעים סל פעילויות חג המציעות נקודת מבט חדשה על החגים, בדגש על חיבור החג לרוח צה"ל ולמשימה הצבאית. הפעילות משלבת סיורים, הרצאות, סדנאות וערבי חג. אוכלוסיית יעד: קצינים בדרג משתנה בין ימי העיון. מיקום: משתנה בין המתווים וביחס לצרכי היחידה. משך: יום אחד. פעילויות החגים הקיימות: ​ • לחגוג את הארץ – פעילות ט"ו בשבט. • 'הוא קרא לדרור' – פעילות ל"ג בעומר. • מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה' – פעילות שבועות. • מחורבן לאחדות – פעילות ט' באב. ​ מודל פעילות ט"ו בשבט לדוגמה ​ טיול: אהבת הארץ והשיבה הציונית אל הארץ במסלול קצר לפי האזור הג"ג המתאים ליחידה: מערת אצבע בכרמל / נחל חווארים ושדה בוקר / טיול שקדיות בפארק איילון. סדנה: אהבת הארץ בשירות בצה"ל היום. חגיגת סדר ט"ו בשבט: בין כוס יין לטעימת פירות נלמד על מסורת החג המיוחדת, על הביטויים שקיבל החג בתקופות שונות ונשמע סיפורים על טבע, ארץ וציונות (כולל ליווי מוזיקלי). ​ "" היה יום מעשיר מאד, הוא הכניס הרבה מחשבה לאיך אפשר לציין את החג ביחידה בצורה מקורית וערכית. סדר ט"ו בשבט הפתיע והיה מעניין ומגבש!" (אורטל, קצינת חינוך בפיקוד מרכז) machon@chagim.org.il 04-6536344 להזמנת פעילות צרו איתנו קשר!

חזון למועד - סוכות בחזרה לדף החג

לכל שירי החג ט"ו בשבט שיר וזמר / בחמישה עשר בשבט מילים: ש. שלום ​ בחמישה עשר בשבט, בבוא אביב אלינו יורד מלאך, פנקס ביד, ורושם כל ציץ, כל עץ, כל בד וכל נטעי גנינו. מעיר אל עיר, מכפר אל כפר נישא הוא קל כנפים, חוקר בגיא, בודק בהר, עובר ביעף את המדבר ושב אל השמים. וכשהפנקס יהיה מלא עץ וציץ ושיח. כשהמדבר יהפך שדה כל ארצנו גן רווה, יופיע המשיח. עוד לחג >

עליה לכתה אלף הגות ספרות ושירה אצלנו בכפר טודרא מילים: יהושוע סובול, לחן : שלמה בר ​ ​ אצלנו בכפר טודרא שבלב הרי האטלס, היו לוקחים את הילד שהגיע לגיל חמש; כתר פרחים עושים לו, אצלנו בכפר טודרא, כתר בראש מלבישים לו, שהגיע לגיל חמש. כל הילדים ברחוב חגיגה גדולה עורכים לו, שהגיע לגיל חמש, אצלנו בכפר טודרא. ואז את חתן השמחה שהגיע לגיל חמש, אצלנו בכפר טודרא, מכניסים לבית הכנסת וכותבים על לוח של עץ בדבש מאלף ועד תו את כל האותיות בדבש ואומרים לו: חביבי לקק! והיתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש, אצלנו בכפר טודרא שבלב הרי האטלס". Heading 6 אצלנו בכפר טודרא בואי אמא הוא היה המורה הראשון הללויה חמש שנים על מיכאל ילדותי השניה עודני ילד עידו מתעורר פתחו את השער ראש ילדותי שלום כיתה אלף תחומים נוספים

לכל המקורות ראש השנה מקורות והגות/ ​ התפילין של הקב"ה ​ נודע לרבים איך הרב הקדוש מבארדיטשוב פעם אחת במליצותיו הטובות בעד אחינו בני ישראל, כדרכו בקודש, אמר בזו הלשון: "ריבונו של עולם, מוכרח אתה למחול עוונותיהם של ישראל. ואם תשא חטאתם - הרי טוב. ואם לאו, חס וחלילה – אגלה הסוד שאתה הולך, כביכול, בתפילין פסולים, חס וחלילה. דאיתה בגמרה: ​ "מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין: שנאמר: 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו'' ובתפילין דמריה עלמא מה כתיב בהו? 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' ואם לא תמחול עוונותיהם, חס וחלילה, לא יהיו נקראים 'גוי אחד', ואם כן, כביכול מניח תפילין שאינם כשרים". עוד לחג >