"אני לא רוצה שיהיה חג ופתאום יתחילו להפגיז"

בחוברות 'ראש השנה מקראי חג' שהוציאה ועדת החגים הבין קיבוצית באמצע שנות ה-70, מצאנו לקט בקשות לראש השנה שנאספו מילדי בית הספר היסודי בקיבוץ אשדות יעקב (עורכי החוברת לא ציינו האם מדובר באיחוד או במאוחד…).

הבקשות מביעות תקווה להצלחה בחקלאות ובקיבוץ ולשלום, ומעל הכל בולט בהן הקושי הביטחוני מההפגזות, שאפיינו את השגרה שממנה סבלו יישובי עמק הירדן לאורך שנים רבות. לצערנו, האיום הביטחוני על יישובי הגבול בישראל עדיין מלווה אותנו, והשלום הוא עדיין חלק מהתקווה לשנה הבאה ולא מציאות החיים.

ממרחק יובל שנים, גם לקראת שנת תשפ"ו נבקש

"שתתני להורים שקט ושלווה, לילדים הגדולים שנת לימודים טובה, ולקטנים משחקים ואהבה, למשק עצמו נוף יפה, ולמורים שנת הוראה פוריה."