השקת התערוכה הניידת החדשה של מכון שיטים: 'ירושלים – חיבורים סביב לה', במסגרת כנס מקו"ם - מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בגבעת התחמושת. התערוכה מזמינה מבט רחב ורב־קולי על ירושלים בתרבות ובמורשת הקיבוצית. דרך קטעי ארכיון וממצאים חזותיים היא עוסקת ביחס הסמלי לירושלים וליום ירושלים, ברגעי זיכרון וקטעי עלייה אליה, וגם בשאלות שהתעוררו סביבה לאורך השנים – ירושלים של קודש ושל יומיום, של מרכז ושל שוליים, של עבר, הווה וחזון.

ירושלים תמיד היתה סמל מורכב שמתחים הם חלק ממהותו. בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, בין מגוון הציבורים שחיים בה, ובין אוהביה. דווקא בשנים שעברו לאחר איחודה במלחמת ששת הימים – המתחים שמרכיבים אותה, הפכו לגורם מרחיק ואף מנתק עבור חלקים שונים באוכלוסיה. כתוצאה מכך, גם היחס ליום ירושלים בציבור הרחב הלך והצטמצם עד שהפך ליום מזוהה מגזרית וזר לאחרים.

השאלה כיצד יש לחגוג את יום ירושלים' ירדה עם השנים מעל סדר היום, וחלקים גדולים בחברה הפסיקו לציינו. אל מול 'ריקוד הדגלים' בעיר העתיקה הכולל גילויי גזענות ואלימות כלפי פלסטינים תושבי העיר, רבים בציבור הישראלי מתקשים לציין יום זה כיום חג. בקבלת שבת שנערכה בקיבוץ כפר עזה בראשית יוני 1972, במלאת 5 שנים למלחמת ששת הימים, מופיעה הצעה מעניינת לציון החג באופן שאינו ממעיט מן הגאווה הלאומית וההישג הצבאי אך גם מבטא כמיהה לשלום, הכרה בחשיבות ההיבטים של מוסר ורוח ומודעות לגבולות הכוח. קבל

כאשר אנחנו מבקשים ומקוות "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" - זו אינה רק ציפייה אלא תביעה למעשה. בואו נבנה 'ירושלים' שראוי לחיות בה. את העתיד שאנחנו שואפים ושואפות אליו, בכל מקום. כי אחרת… כמאמר מאיר אריאל: "למה באנו הלום?"

איחוד ירושלים בשנת 1967 שם את ירושלים במרכז המפה וסימל את מעבר מרכזי השלטון של ישראל לירושלים. כבר יותר משנה שירושלים נמצאת במוקד של מאבק...

ירושלים הפכה עבורי לפצע כואב. חלום ושברו. מצד אחד - עומק אדיר של היסטוריה לאומית, תרבותית, רוחנית ואישית, שחודרת מבעד לאבנים. מגנט רוחני...

במסגרת אירועי יום ירושלים, אנו מציינים את יום הזכרון לכ-4,000 נשים, גברים וטף מקרב יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לציון. חלומם של ביתא ישראל,...