עמוד השער של עלון כפר רופין מחודש מאי 1974 מזמין אותנו לפתור חידה. במבט ראשון זו יצירה מאוירת אחת, אבל ככל שמעמיקים, נחשפים רבדים נוספים.
במבט ראשון מזוהה הדמות שבמרכז כהרצל, אך הסגנון, שמהדהד את עבודותיו של אפרים משה ליליין, מעורר מחשבות על דמויות מקראיות ובמיוחד האופן שבו חיבר האומן בין דמותו של הרצל לדמותו של משה. קו האופק ברקע יכול להיות מדבר סיני אך עשוי לרמוז לרכס הרי הגלעד הנשקף מכפר רופין. הדמות אוחזת בחרב ובשיבולי חיטה, ובכך מצביעה על השילוב החלוצי בין הגנה לעבודה ח
כשנתכנס השנה סביב המדורות, נזכור שהאש האמיתית אינה זו שבוערת בערימות העצים, ובוודאי שלא זו שמפלגת ומכלה. האש היחידה שעלינו ללבות היא האש המשותפת שבוערת בליבנו – אש של אחריות, ערבות ונכונות לפעול יחד בשותפות מלאה.
