חברה הבנויה על אמת, משפט ושלום יכולה להפוך את ימי האבל והצום לימי ששון ושמחה. בתשעה באב השנה, נבקש לקיחת אחריות על הבית שאנו בונים, ולא רק געגוע למה שחרב.

מחלוקת פוליטית עמוקה מפלגת את העם. המחלוקת מסכנת את יכולת הקיום של העם בארצו. חשוב לפעול למיתון המחלוקת, דיאלוג וקביעת כללי משחק מוסכמים.

בתשעת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה עסקנו בהשלכותיה בזירות רבות. כעת אנו מבקשים להציע חידוש גם לצום העתיק של י"ז בתמוז.

דמיינו לעצמכם.ן, אומר זכריה הנביא, חברה בה רוחשים צדק ואמת בין אדם לאדם. חברה ששונאת שקר, ועורכת משפט שלום. חברה שאפילו בתוך ליבו של אדם,...

חמישה דברים אירעו ביז' בתמוז (הצום הרביעי) שהובילו להכרזת הצום: 1. נשתברו הלוחות – כאשר משה ירד מהר סיני ונחשף לעגל הזהב. 2. ...

"וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר. בֶּן-אָדָם כתוב לְךָ אֶת-שֵׁם...

זה לא סוד שתשעה באב לא מוצא את מקומו במפעל התקומה הציוני. חוסר נוחות מתמיד מלווה את התאריך הזה בלוח השנה. מפגש קשה בין שאפתנות ציונית, הפורצת קדימה את תקרת הזכוכית של ההיסטוריה היהודית, לבין מועד המבקש להתגעגע לעבר מעורפל, מועד שכולו גלות וזיכרון. הזרות שלנו לתשעה באב, היא גם הניצחון שלנו. להם היה מועד שכולו שבר, לנו יש את יום ירושלים שכולו גבורה ורוח. שבנו לארצנו, ניתן לארוז את פולחני הגלות.

אם תשאל 'מדוע מתמשכת הבנייה של טקלה זמן כה רב?' יענו התושבים, מבלי שיחדלו לרגע מלהרים דליים, לשלשל חוטי-אנך, ולהניע מעלה-מטה מברשות...

מי שמבקשים לחדש את עבודת הקרבנות על חורבותיהם של שני בתי המקדש הקודמים ומבנה דת מוסלמי מבקשים לבנות אותו על חורבות הבית שבנתה הציונות. בשביעי באוקטובר 1973, כשמשה דיין דאג להפיץ למי שצריך להפיץ את הידיעה על כך שהתריע ש"הבית השלישי בסכנה", לכל אדם בישראל, וגם לכל מי ששמע על הסיפור מאז, היה ברור על מה הוא מדבר. היה ברור למרות שעל הר הבית עמדו עדיין מסגדי עומר ואל-אקצא. היה ברור כי מנקודת המבט הציונית, הבית השלישי הלך והוקם במהלך שהחל במחצית השניה של המאה ה-19 והולך ונמשך עד ימ