מארכיון החגים - איך מעצבים טקס קבלת שבת שהוא "כל כולו הוא שלכם"?
- מכון שיטים
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
מסע משדות ים אל נחל עוז
לאורך השנים קבלות השבת בקיבוצים רבים היוו מסורת מקומית משמעותית מאוד, ויחד עם זאת הציבו אתגר מיוחד לרכזי/ות התרבות. לצד הניסיון לבסס מסורת מקומית עם מאפיינים קבועים, נדרשו אנשי ונשות התרבות למאמץ מתמשך לייצר גיוון, עניין והתאמה למרחב הגיאוגרפי, למקום ולקהילה, לאירועי האקטואליה ולחילופי העונות, מאחר והשבת חוזרת 52 פעמים כל שנה.
בהקשר זה, אמר איש התרבות ומייסד ארכיון החגים, אריה בן גוריון:
[...] אם אני גר באילות, אל מול הר מואב, אני רוצה לבטא את השמש השוקעת עכשיו שם. אם אני בקיסריה-שדות ים, ניצב מול הים התיכון, מול מקום שרבי עקיבא נפח בו את נשמתו, אז אני רוצה להגיד "...שלא יגמר לעולם, החול והים." חנה סנש בת קיסריה, שם המוזיאון שלה. מה היא אמרה בשיר הזה? שיש כוחות נצח. יש ים ושמיים ורשרוש של המים, ויש אותי, חנה סנש, נקודה זמנית חולפת ביקום. יופי! הייתי אצלם [בשדות ים] בקבלת שבת. לא עלה על דעתי שזה לא השיר הפותח את קבלת השבת. אמרתי, איך אתם לא מתביישים? מה חסר לכם? ושם השיר 'תפילה'! מה חסר לכם לאמץ את זה? אין הרי מקום אורגני כמוכם, שהתקע בשקע, שהזרימה של השיר, שההיסטוריה שלו, שהביוגרפיה שלו, שהחן שלו, שכל כולו הוא שלכם. איך אתם מתחילים את זה ב"לכה דודי"?
(מתוך שיחה עם חברי קיבוץ אשבל, 1997)
קבלות השבת של נחל עוז המצויות בארכיון החגים, ממחישות את החיבור שהתבצע מידי שבוע, בין הזמן והמקום, בין הקבוע והמשתנה, בין המסורת לחידוש. כך למשל, בקבלת השבת מחורף 1974, משובצת לצד הטקס הקבוע של הדלקת נרות השבת ושירת "הללויה", פינה המתייחסת ללוח השנה לטבע ולמקום: 'פרח החודש' – הכלנית הפורחת בתקופה זו באדום בוהק בסביבות הקיבוץ:
כלנית כלנית נחמדה וביישנית! פני אש אדמו פנייך, פני אודם - עלעליך.
קהילת נחל עוז הקפידה להמשיך במסורת קבלות השבת גם בזמן המלחמה והפינוי, וערכה קבלות שבת מדי שבוע בכיכר החטופים, עד לחזרתו של עמרי מירן, חבר הקיבוץ החטוף האחרון, לביתו.
נאחל ונייחל לחברי ולחברות הקהילה, אותם/ן אנו מלווים במסגרת מיזם 'צומחת שוב', אדום של פריחה והתכנסויות שבת של שמחה.
תגובות