תוצאות חיפוש

יום הרצל "נמשיך בפיתוח הנסיונות החדשים ונשתמש בהם; וכשם שאנו עושים ביום-העבודה של שבע שעות ניסיון לטובת כל האנושות, כך נימנה עם הראשונים בכל המועיל לבני האדם, וארצנו החדשה תהיה גם ארץ הניסיונות, ארץ לדוגמה ולמופת." (הרצל, 1895) למערכי שיעור לתיכון ל"ג בעומר אוסף קטעים, עתיקים ומודרניים, מאוצרות הארכיון, להעשרת החג. לדף ל"ג בעומר שבועות מערכי שיעור בנושא ביכורים, תוצרת הארץ, מגילת רות ועשרת הדברות, המתאימים גם לתיקון ליל שבועות ולפעילויות יצירה. השיעורים מעמיקים ביחס לזר, מעמד האישה, ערבות הדדית ואחריות חברתית. למערכי שיעור 9/5/24 - 6/6/24 אייר החודש הנוכחי הוא To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key. צה"ל בתי מדרש בתי ספר תכניות חינוכיות "תפקידנו החינוכי הוא לעשות את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו" (ברל כצנלסון) ​ אנו פועלים מתוך אמונה והבנה שחידוש התרבות יכול להיעשות רק דרך שיח חינוכי-ערכי הקושר מורשת ומסורות לשאלות החברתיות של ימינו. ​ לקראת כל פעילות חינוכית מתקיימת שיחת התאמה בין התוכן לבין צרכיו ודגשיו של הגוף המזמין. ​ בעזרת חומרים מקוריים שליקטנו מתוך ארכיון החגים הקיבוצי ומאוספים נוספים אנו מובילים סדנאות, הרצאות, סיורים ובתי מדרש. מטרת פעילותנו היא השיח היהודי-ציוני השואב משורשים עמוקים וחותר לחברת מופת. לפרטים נוספים מערכי שיעור "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות לכל המערכים מאמרים והרהורים ביום הרצל ראוי להיזכר שלמרות הקשיים העצומים איתם התמודדו הן החזון והן החוזה, הכרחי לדרוש מעצמנו גם את ברית הייעוד וגם את ברית הגורל. "מאיפה יש לו כח להיות חוזה?" | מרים הולצמן יום הרצל עצמאות אינה בדידות, וחיים עצמאיים ללא קשרים וללא תחושת שייכות הם חסרי משמעות. זה נכון בעצמאות של היחיד, ונכון גם ביחס לעצמאותה של מדינה. על הושטת יד ועצמאות - יום העצמאות תשפ"ד | יעל גרוס רוזן יום העצמאות בימים בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו, בהם האנטישמיות מאיימת על קהילות בעולם, נבקש לחזור ולהתחייב לאמונה ולתקווה, לתיקון וליצירה. לפנינו רק שביל אחד לחיים - הנקמה הבונה | יובל שפירא יום הזיכרון לשואה ולגבורה חג הפועלים נחגג בין חג החירות לחג העבודה. מיקומו בלוח השנה מזכיר שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בשוויון ערך בני האדם ועבודה מתוך חירות. חג הפועלים הבינלאומי בלוח השנה העברי | מרים הולצמן אחד במאי לכל המאמרים

לכל שירי החג ראש השנה שיר וזמר / אולי עוד קיץ מילים: שמרית אור לחן: קובי אושרת היום עולה והיום בא, זמן קצר, המלאכה רבה, בקושי אפשר לנשום, בקושי אפשר לחלום. כרכבות חולפות ביעף מתראים אנו בחטף עוצרים ושותים קפה, זוכרים שהיום יפה. ודאי ישנו מקום בו הכל קורה לאט, הזמן עומד מלכת אולי זה פה על יד. אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש כולנו נתרגש - זה נפלא. אולי עוד קיץ נמחה את הדמעה ואם תגיע השעה ונבקש - אולי עוד קיץ ניפגש. היום עולה והחום בא, רוח קם לו מן המדבר. בקושי אפשר לנשום, בקושי אפשר לחלום. כמסלולי הכוכבים, לפעמים אנו מצטלבים נותנים רגע יד ביד, יכול להיות נחמד. רק שרוחות המערב יביאו סוף לשרב ולליבנו - הקלה ותקווה גדולה. אולי עוד קיץ... עוד לחג >

פעילויות מכון שיטים < הבא הקודם >

לכל היצירות יום הזכרון ספרות ושירה / יהודה עמיחי אין לנו חיילים אלמונים ​ אֵין לָנוּ חַיָּלִים אַלְמוֹנִים, אֵין לָנוּ קֶבֶר הַחַיָּל הָאַלְמוֹנִי, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַנִּיחַ זֵרוֹ צָרִיךְ לְפָרֵק אֶת זֵרוֹ לְהַרְבֵּה פְּרָחִים וּלְחַלְּקָם לְעָלִים וּלְפַזְּרָם. וְכָל הַמֵּתִים שָׁבִים הַבַּיְתָה וּלְכֻלָּם שֵׁמוֹת, גַּם לְךָ, יוֹנָתָן תַּלְמִידִי, אֲשֶׁר שִׁמְךָ בְּיוֹמָן הַכִּתָּה כְּשִׁמְךָ בִּרְשִׁימַת הַמֵּתִים. תַּלְמִידִי שֶׁהָיִיתָ, בַּעַל שֵׁם שֶׁהָיִיתָ, בַּעַל שִׁמְךָ. בָּאַחֲרוֹנָה יָשַׁבְתִּי אִתְּךָ בְּאַרְגָּז מְכוֹנִית בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר לְיַד עַיִן גֶּדִי. אָבָק הִתְרוֹמֵם מֵאֲחוֹרֵינוּ וְלֹא רָאִינוּ אֶת הֶהָרִים. אָבָק הִסְתִּיר אֶת מָה שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִקְרוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן: עַכְשָׁו. אָנָּא, גַּם אֵלֶּה שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתוֹ, אֶהֱבוּ אוֹתוֹ גַּם אַחַר מוֹתוֹ, אֶהֱבוּ אוֹתוֹ: עַכְשָׁו חָלָל, מָקוֹם רֵיק שֶׁצּוּרָתוֹ – צוּרָתוֹ וּשְׁמוֹ – שְׁמוֹ. עוד לחג >

לכל המקורות יום הזכרון ליצחק רבין מקורות והגות/ אריק איינשטיין קשה לי עם הקיטוב מתוך ראיון בידיעות אחרונות, 1997 מה שקורה בארץ כלפי חוץ ומה שקורה בפנים, בינינו. אני מיואש לגמרי מהקיטוב הזה. הפירוד בין החלקים השונים בעם נראה לי לפעמים בלתי ניתן לגישור. קשה לי בארץ מתחרדת והולכת. קשה לי עם השנאה האיומה בין שני המחנות, הדתיים והלא-דתיים. המילה 'חילוני' מפריעה לי. אני לא סובל אותה כי היא מעוררת אסוציאציה של חול לעומת קודש, כאילו לדתיים יש מונופול על הקדושה. לי יש הרבה דברים שהם מקודשים לי. אני רוצה להיות חף ממליצות אבל כבוד האדם קדוש לי, וגם האהבה קדושה בעיני. עוד לחג >

לכל המקורות אבלות הגות, ספרות ושירה / יש כוכבים ​ חנה סנש ​ יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁאוֹרָם מַגִיעַ אַרְצָה, רַק כַּאֲשֶׁר הֶם עַצְמָם אָבְדוּ וְאֵינָם. יש אֲנָשִׁים שֶׁזִיו זִכְרָם מֵאִיר כַּאֲשֶׁר הֵם עַצְמָם אֵינָם עוֹד בְּתוֹכֵנוּ. אוֹרוֹת אֵלֶה הַמַּבְהִיקִים בְּחֶשְׁכַת הַלַיִל – הֵם הֵם שֶׁמַּרְאִים לָאָדָם אֶת הַדֶּרֶךְ. תחומים נוספים

לכל המקורות י"א באדר מקורות והגות/ זאב ז'בוטינסקי תל-חי נכתב ב1920 לא מתו מתי-מדבר, וגם מקום קבורתם ידוע. בין תל-חי וכפר גלעדי נקברו ששה מן הזרע ההוא! יהודים ויהודיות בחסד עליון. ואנו עומדים בתמהון לפני המחזה, המנבא מתוך דממתו: הנה גברים, שלא ידעו נסיגה, הנה צעירות נאמנות עד מוות. עוד יש כאלו בישראל. לא לבדם, כי זרועה כל הארץ ממטולה ועד מדבר סיני עצמות כאלה. ומה ההבדל בין אלה שנהרגו ונפצעו, לאלה שבמקרה עוד לא פגע בהם כדור? אותה רוח ניהלה את כולם, אותו שיר המרד של הדור הקדמון צלצל באזני כולם: "הננו ועלינו". הראש הכפוף מתוך אבל מזדקף בפני הוראה דוממת זו. עוד לא אלמן ישראל, לא יתום, לא עקר. גם טל וגם מטר עליכם, הרי הגליל העליון, תל-חי וכפר גלעדי, חמרה ומטולה! אין דבר, לנו הייתם, לנו תהיו. עוד לחג >

לכל היצירות שבת ספרות ושירה / רבי נחמן מברסלב תפילה לשלום ​ אדון השלום מלך שהשלום שלו עושה שלום ובורא הכל יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. עזרנו והושיענו כולנו שניזכה תמיד לאחוז במידת השלום, ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב בין כל בני אדם . ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום תמיד באמת ובלב שלם, ולא נחזיק במחלוקת כלל לעולם ואפילו נגד החולקים עלינו ולא נבייש שום אדם בעולם מקטן ועד גדול ונזכה לקיים באמת מצוות ואהבת לרעך כמוך בכל לב וגוף ונפש וממון, ויקויים בנו מקרא שכתוב ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם ה' שלום, ברכנו בשלום! עוד לחג >

לכל המקורות האחד במאי מקורות והגות/ דני גוטוויין תחרות חופשית היא אגדה אורבנית 2005 התחרות החופשית היא אגדה אורבנית. אין דבר כזה. הכלכלה מפוקחת וממוסדת תמיד על-ידי המדינה. השאלה היחידה היא, לטובת מי? "התחרות החופשית" היא שם הקוד לוויסות הכלכלה לטובת ההון. ואילו מדינת הרווחה היא שם הקוד לוויסות הכלכלה לטובת הציבור הרחב. עוד לחג >

יום הרצל מקורות והגות Heading 6 ר' בנימין האזכרה הראשונה בכנרת מזבורוב עד כנרת, עמ' 234 כחודש ימים עבר מאז בואך הנה, כחודש וחצי מאז באו הראשונים. אנו עומדים לפני כ' תמוז, יום האזכרה להרצל [שנפטר ב 3.7.1904]. והנה חדשה: "הגליל התחתון" החליט לערוך השנה את האזכרה בכנרת. משום מה? משום שנאה לערוך אזכרה למנהיג על אדמת הלאום. משום שזו הנקודה הישובית היחידה אשר להסתדרות הציונית. משום שכדאי לערוך טיול כללי לנקודה חדשה זו. משום ששם כנרת מושך. ראה! הנה הם נוהגים על פרדות, על חמורים, בעגלות, בקרונות, ברגל. למאות הם באים. ראשיהם עטורים מטפחות לבנות וחבל שחור מהדק אותו אל הראש. באות גם נשים. קהל גדול מישובים שונים. מביאים איתם אוכל. מבקרים את הנקודה. מטיילים על שפת ים כנרת. עוברים את הירדן. מטיילים על השטח אשר נפרד אח"כ מכנרת והיה לדגניה. חוזרים אל הנקודה, אל החדר היחידי. שותים תה. אוכלים, מסדרים בימה ועורכים אזכרה. מי מדבר? מדבר פייטלסון מיבנאל, מדבר בעיקר המורה [אשר] ארליך מכפר תבור. הוא בייחוד במצב רוח טוב, אופטימיסט הוא. הוא רואה בנקודה זו התחלה טובה. ראשית התגשמותו של חלום הרצל. איך שהוא, והושרתה רוח חגיגית. האזכרה הראשונה בכנרת התגובות לפטירת הרצל יום הרצל במסגד אומייד בדמשק כ' בתמוז בגדוד נהגי הפרדות בגליפולי כ' בתמוז בכנרת - הפועל הצעיר כ' בתמוז בכנרת - חיים צימרמן כ' בתמוז בכנרת - יעקב ויתקין כ' בתמוז בכנרת - נעמי שפירא עוד לחג >

ארי אלון על פרשות השבוע ספר במדבר שלח פרשת מחכה למרגלים בעמדת תצפית - בין הקו הירוק והקו הסגול – מהעבר הנכסף של הירדן. צופה מבעד למשקפת צבאית משוכללת על פני כל הנקודות שמותר לראות ואסור לגעת, ורואה אלפי נרות שבת בערבות מואב על פני יריחו. מחפש מרגלים במשקפת – שירדו מערבות מואב, יחצו את הנהר, יעברו בין המוקשים, יחתכו את התיל, ירחפו על ציר הטשטוש, יטפסו במדבר, יתפזרו בהר - ויאספו אותי בדרכם חזרה אל האיש הענו מכל אדם שעדיין הולך לארץ ישראל. בן דור המדבר ההפוך אני - נולד בארץ ישראל והולך לתעות במדבר לפחות ארבעים שנה. בן דור נכסף אני - שתול בחול, במוצבים, כל הזמן דרוך, כל הזמן נזהר שלא להוציא דיבה, כל הזמן צופה במשקפות. ממילואים למילואים משכלל את משקפותיו. ממילואים למילואים מחכה למרגלים שיבואו לקחת אותו אל האיש הענו מכל אדם שיודע לראות את הארץ הזאת מרחוק. בלי משקפת. (משקפת מפרקת לגורמים את הארץ הכי נכספת) האיש שיודע לראות את הארץ הזאת מרחוק ילמד אותי לעמוד מנגד. וילמד אותי לגעת בעיניים בכל נרות השבת. וכל יום בטרם תדעך השמש - בטרם תחל שנתנו המאה עשרים ואחת - ניתן יד ונעצום עיניים - נמות מיתת נשיקה. פסיון ארבעים שנה חלפו מאז כתבתי את השיר הזה, בקיץ 1975, בעמדת תצפית על הירדן. עכשיו אני שב אליו על רקע פרשת המרגלים המתוארת בדף היומי של "מחלנים 929". בימים הרחוקים ההם העברתי יחד עם רוב בני דורי את השירות הצבאי שלנו במדבר סיני הרחוק. מדי כמה שנים התמזל מזלי וזכיתי לעבור שנה שלמה ללא שירות צבאי במדבר סיני. באחת השנים הללו שירתי ארבעים יום כמפקדו של מוצב "פסיון" החולש על הירדן דרומית מזרחית ליריחו. פיסת הירדן הנחלשת על ידי מוצב "פסיון" היא עמוקה וקמאית. דרכה חצו אליהו ואלישע את המים לקראת עלייתו של אליהו בסערה השמיימה. גם ישוע ירד אליה מירושלים על מנת להיטבל בה על ידי יוחנן המטביל. בני יעקב ספדו שם לאביהם שבעה ימים ושבעה לילות, ובני ישראל חנו שם החל מאמצע ספר במדבר עד סוף ספר דברים. אחר כך, בתחילת ספר יהושע, החלו בני ישראל לכבוש את הארץ דרך גזרת מוצב פסיון. לפני כן שלח יהושע שני מרגלי חרש לסרוק בחשאי את הציר שלמרגלות המוצב שהייתי מפקדו בקיץ 1975. בימים הרחוקים ההם עוד לא נולדו המחבלים המתאבדים החודרים לתחומי הקו הירוק של מדינת ישראל דרך שטח A. המחבלים של הימים ההם נאלצו לחדור לערי ישראל דרך שדות המוקשים של נהר הירדן. המשימה המוטלת עלי כמפקד מוצב "פסיון" הייתה לעקוב אחר כל תנועה חשודה באזור, ולרשום אותה ביומני התצפית של המודיעין. תוך כדי כתיבת היומנים חיכיתי למחבלים בכיליון עיניים, ובמהלך הכתיבה הם התחלפו לי פעמים רבות במרגלים מן התורה החוצים את שדות המוקשים שלאורך נהר הירדן. כשכתבתי את השיר הזה לא הייתי מודע לעובדה שהמרגלים המתוארים בו הם קולאז` של המרגלים של משה (מהפרק שלנו) עם המרגלים של יהושע. המרגלים של משה נשלחו על ידי יהוה ממדבר פארן[1] , ואילו המרגלים של יהושע נשלחו מערבות מואב אל עבר הירדן המערבי[2] . ארבעים שנות דור מפרידות בין שתי משלחות המרגלים. המרגלים של משה נשלחו בשנה הראשונה ליציאת בני ישראל ממצרים, והם מייצגים את דור העבדים שטרם עבר את סדרת החישול המדברית. המרגלים של יהושע נשלחו אחרי מות משה - ארבעים שנה לאחר צאת בני ישראל ממצרים. המרגלים של משה הם נציגיו של דור המדבר הראשון - דור עבדי מצרים, ואילו המרגלים של יהושע הם נציגיו של דור המדבר השני - דור כובשי הארץ. גם עכשיו, ארבעים שנה אחרי, אני ממשיך לשמור שתיקה ונזהר מאד שלא להוציא את דיבת הארץ רעה. רק בחשאי, ביני לבין עצמי, אני מרשה לעצמי לשבור שתיקה ולשאול את עצמי לאיזה מרגלים נותר לילדים שלי לחכות במוצבים עליהם הם מופקדים בארץ חסרת הגבולות הזאת? איזה מרגלים יעזרו לילדים שלי לחצות את הקוים הירוקים והסגולים והאדומים, ולנווט את דרכם אל האיש שיודע לראות את הארץ הזאת מרחוק ויודע לעמוד מנגד? (המשך, כפי הנראה, יופיע מחר או מחרתיים) [1] וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן... וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהֹוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה (במדבר יג א-ב) [2] יהושע פרק ב < המאמר הבא לכל המאמרים המאמר הקודם > לא שובר שתיקה ולא מוציא דיבת הארץ רעה

לעוד טקסים סוכות טקסים וקבלות חג / מסכת לחג סוכות קבוצת בוסתן תשס"ח, קיבוץ משעול חג סוכות מזמן אותנו לישיבה יחדיו בסוכה, חברים, משפחות, מבוגרים, ילדים ותינוקות, לשמוח במה שיש לנו ולפתוח את שגרת החיים של השנה שמתחילה בהוקרה, באהבה, ובשמחה גדולה. "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים..." (שמות, כ"ג) כשבני ישראל יצאו ממצריים הם הלכו במדבר ימים ולילות רבים לפני שהגיעו לארץ ישראל. באותם ימים לא היו להם כלי רכב ורק רגליהם החזקות, ולפעמים גם חמורים, גמלים וסוסים עזרו להם במסע הארוך לארץ ישראל. כשהם עצרו לחניה ומנוחה של כמה ימים הם בנו סוכות - כמו זו שאנחנו יושבים בה עכשיו, בסוכה הם הכינו אוכל, אכלו וישנו. גם כשהגיעו לארץ ישראל הם גרו בסוכות ואוהלים. בתקופות שונות (עד ממש לא מזמן) אנשים באו לארץ ישראל וגרו בסוכות או באוהלים והסתדרו ושמחו במעט שהיה להם. אנחנו חוגגים את חג סוכות כדי להיזכר כל שנה מחדש שאפשר להסתדר עם מעט מאד דברים ולהעריך את מה שהטבע נותן (ענפים למחסה ופירות למאכל) פטיש, מסמר פטיש, מסמר ניקח מהר. סוכה לבנות, בנים ובנות. קרשים ניקח וענפים לסכך קשט הגג לכבוד החג. מהר, מהר, פן נאחר, אין פנאי חכות, מחר סוכות. סוכת שלום הסוכה קרוייה גם "סוכת שלום", היא מסמלת את הכמיהה לשלום האנושות כולה. "וכיתתו חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות ולא ילמדון עוד מלחמה" בעת שלום בני האדם יהפכו את כלי המלחמה שלהם לכלי עבודה כיוון שלא יהיה בכלי המלחמה צורך. גם אנחנו כמהים ומייחלים לשלום בין מדינות ובין בני אדם שלומית בונה סוכת שלום / נעמי שמר שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה מוּאֶרֶת וִירֻקָּה, עַל כֵּן הִיא עֲסוּקָה הַיּוֹם. וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה -מוּאֶרֶת וִיִרֻקָּה שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם הִיא לֹא תִּשְׁכַּח לָשִׂים לוּלָב וַהֲדַסִים עָנָף שֶׁל עֲרָבָה יָרֹק רִמּוֹן בְּתוֹךְ עָלָיו וְכָל פֵּרוֹת הַסְּתָו עִם רֵיחַ בֻּסְתָּנִים רָחוֹק. וּכְשֶׁשְּׁלוֹמִית תֹּאמַר הַבִּיטוּ, זֶה נִגְמַר! יִקְרֶה דָּבָר נִפְלָא פִּתְאוֹם: יָבוֹאוּ הַשְּׁכֵנִים כֻּלָּם בַּהֲמוֹנִים !וּלְכֻלָּם יִהְיֶה מָקוֹם וְאָז מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ יָצִיץ לוֹ וְיִזְרַח כּוֹכָב בָּהִיר כְּיַהֲלוֹם: שָׁלוֹם, סֻכַּת פְּלָאִים, מַה טוֹב וּמַה נָעִים שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם בימי חג הסוכות נוהגים להתארח ולארח. מתכנסים יחד חברים, משפחה ומכרים בסוכות שונות ומקיימים את המנהג החשוב של הכנסת אורחים. *ספרו סיפור קצר על מקום שהתארחתם בו או על אורחים שבאו לבקר אתכם. אורח / נעמי שמר אם בשער יש אורח שנחת מעבר ים מה נציע לאורח בבואו משם? טנא ירוק, פרח לבן יין אדום, פת במלח זה מה שיש שב איתנו כאן. שב איתנו, זה הבית תריס פתוח למדבר שב איתנו כבן בית לא כהלך זר. טנא ירוק... והלב הזה הפתי שאף פעם לא יחכים שוב נדלק ושוב הריע אל המרחקים. טנא ירוק... האורחים הולכים הביתה תריס פתוח שוב נסגר השולחן נעור וריק וזה מה שנשאר. טנא ירוק... חידון: אילו חגים היו לפני סוכות (ראש השנה ויום כיפור) (לקטנטים) מה בונים בחג סוכות (סוכה) במה מקשטים את הסוכה (כפות תמרים, פירות, צמחים ועוד..) מה אפשר לראות דרך הסכך (תקרת הסוכה) (שמים, ירח וכוכבים) איך קוראים למי שמתארח בסוכה? (אושפיזין) ושמחת בחגיך והיית אך שמח (לקרוא בקול דרמטי ומצחיק..) והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותישבחות... מצוה, להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ, וכל מי שירצה-- אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה, הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ושמחין במקדש בימי חג הסוכות; אבל כל העם, האנשים והנשים: כולן באין לראות, ולשמוע: שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא; וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להיפרע ממנו, שנאמר "תחת, אשר לא עבדת את ה' אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב" . וכל המגיס דעתו, וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו במקומות אלו: חוטא, ושוטה... (הלכות לולב פרק ח) סוכתי הסוכה / יעקב אורלנד סוכתי, הסוכה, נהדרת, ירוקה. לי, לי, לי - רק, רק, רק לי רק מחכה. סבא יש לי, יש לי סב, וזקן לו צח, רחב. הוא אותי אוהב כל כך, סוכתי יכס בסכך. מן הבוקר עד הליל היא עומדת לה בצל. לבושה היא עד הגג, מקושטת ליום חג. סוכתי, הסוכה... שמיני עצרת בשמיני עצרת – היום השמיני של סוכות מסיימים לקרוא את התורה כולה ומתחילים מיד לקרוא מבראשית סמל לכך שמיום זה השנה והשגרה מתחילים. בשמיני עצרת נוהגים להתפלל שירדו גשמי ברכה וישקו לרוויה את האדמה, העצים, הצמחים ואותנו ​ חידון: באיזו עונה חוגגים את חג סוכות (סתיו) איזה צמח מסמל את בואו של הסתיו (חצב) איזו ציפור? (נחליאלי) איזה שם נוסף יש לחג סוכות? (חג אסיף) (לקטנים) איך קוראים לטיפות המים שיורדות מהשמים (גשם) איך קוראים לגשם הראשון בשנה שיורד בדרך כלל קצת לפני או אחרי סוכות (יורה ארבעת המינים (להעביר למשש ולהריח, הקראה: שני אנשים לסירוגין) ארבעה מינים, ארבעה סוגים של צמחי ארץ ישראל: אתרוג, לולב, הדס, וערבה. - מה אתרוג זה? יש בו טעם ויש בו ריח- - כך ישראל יש בהם אלו שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. - כפות תמרים אלו ישראל, מה התמרה הזו? יש בו טעם ואין בו ריח. - כך הם ישראל יש בהם אלו שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. - ענף עץ עבות אלו ישראל, מה הדס זה? יש בו ריח ואין בו טעם. - כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. - ערבי נחל אלו ישראל, מה ערבה זו? אין בה טעם ואין בה ריח . - כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. - יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו..." (ויקרא רבה, ל, יב) - כך הם בני ישראל. על אף שהינם שונים זה מזה, הם אגודים יחדיו וערבים זה לזה. נסיים בשירת קנון: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. עוד לחג >