התנועה הציונית ביקשה לשים דגש על המעשה האנושי וחזרה לעסוק בסיפורי המכבים שנשכחו והורחקו, תוך הדגשת הגבורה (בקרב), ההנהגה הלאומית (היכולת לאחד חלקים רבים בעם ולחזק את הבסיס התרבותי והזהותי המשותף) והתבונה המדינית-צבאית (יכולות אסטרטגיות והיכרות עמוקה עם תנאי השטח). היחס הזה מגולם במיוחד בשיר המוכר "מי ימלל"