עקרון התקווה שעל פיו יוצא המחנך לדרכו אינו מטשטש את המודעות לתנאים האקוסטיים שבעבודתו. [..] המחנך פועל גם בעת משבר כלכלי, בעת מלחמה או שלום, הוא פועל בתנאים תרבותיים נתונים וחשוף לחסימות תרבותיות הנובעות מאימת הזר, מפחד מפני עתיד לא ידוע וממנהגים בלתי מובנים העוברים מדור אל דור. [..] המגוון החברתי שמכונס בכיתה ובבית הספר, צריך להיות מוקד של יצירת קהילה [...] כוחו של המחנך נובע משבועתו לתקוות של חניכיו, מאמונתו כי עליו לפתוח חלונות לסביבה ולנפש פנימה. (מוקי צור, מתוך ספרו: ''

מדינת ישראל הריבונית, היא הכלי הגדול והחזק שיצרנו כדי לממש את חירותנו כיחידים וכעם. תפקידה הוא לאפשר חברה סולידרית וצודקת המושתת על חוסן ובי

העץ מייצג שילוב נדיר ומפעים של קביעות ושינוי. נטוע במקומו, תנועותיו מוגבלות ותלויות בהשפעות חיצוניות של רוח ומים.

עם התקרב הימים הנוראים ביקשנו לנסח וידוי לעת הזו, להכות על חטאי התקופה, אך גם לשים על חזנו יד מנחמת ולהתחזק מגילויי האנושיות הרבים שסביבנו.

בתשעת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה עסקנו בהשלכותיה בזירות רבות. כעת אנו מבקשים להציע חידוש גם לצום העתיק של י"ז בתמוז.

6 הצעות לתוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח לעת הזו (לאחר 7 באוקטובר ובזמן מלחמה).