top of page

מה אנחנו רוצים להיות? מחשבות אקטואליות ליום ירושלים | רונית לוי

  • לפני 24 שעות
  • זמן קריאה 2 דקות
צילום של ירושלים
ירושלים
"הפוטנציאל הגדול של ירושלים, הוא ההופך אותה לעיר הכי מסעירה בעולם... אך הפוטנציאל שמבעבע בה הוא נסתר וחידתי. הוא קשור בדרך כלשהי ליכולת שלנו לעצב מחדש את זהותנו הלאומית ולענות לעצמנו על השאלה הכבדה מכל: מה אנחנו רוצים להיות?"

(מתוך: 'עיר מלוכה' מאת במבי שלג, 'ארץ אחרת', גיליון מס' 60, 2011)


ירושלים היא הקידוד של התקוות היהודיות לאורך דורות.

"ירוסלם" היתה הכוח המניע של העולים מאתיופה דרך סודן, שחלק גדול מהם שילמו עבורו במחיר חייהם. ירושלים היתה הכוח המניע של קהילות יהודיות רבות נוספות בעוזבן את ארצותיהן ובבחירתן לעלות ארצה. שמה מתגלגל על לשוננו בכל ליל הסדר בכמיהה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", ובכל שנה, רגע לפני תקיעת השופר בראש השנה, נישאת תפילה לקיבוץ גלויות בבקשה "והביאנו לציון עירך ברינה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם".

ירושלים תמיד היתה סמל מורכב שמתחים הם חלק ממהותו. בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, בין מגוון הציבורים שחיים בה, ובין אוהביה. דווקא בשנים שעברו לאחר איחודה במלחמת ששת הימים – המתחים שמרכיבים אותה, הפכו לגורם מרחיק ואף מנתק עבור חלקים שונים באוכלוסיה. כתוצאה מכך, גם היחס ליום ירושלים בציבור הרחב הלך והצטמצם עד שהפך ליום מזוהה מגזרית וזר לאחרים.

יום ירושלים יכול להיות הזדמנות לשמוח ולחגוג את כל מה שהצלחנו בו עד כה: לחיות מחדש כריבונים בארצנו, להתקבץ מגלויות שונות, ליצור תרבות עברית יהודית עשירה ומפוארת ולקיים מוסדות ממלכתיים בבירת ישראל – ולצד החגיגות, יום ירושלים חייב לעורר אותנו לחשוב ולפעול לקראת העתיד שאנחנו מחוייבים לבנות כאן.

במובן הפשוט, החזון הוא שכל מי שייכנס לירושלים – יתרגש מהחדשנות, מהיופי של האבן הירושלמית, מהתרבות והרוח שהרחובות והסמטאות מדברים בה, מהניקיון והגינון היפה, מהמגוון והמיוחד. שכל באי העיר יסתחררו מבליל הריחות והצלילים של מטעמים וניגונים, שמתחברים להם פה יחד. שהעולות לירושלים ישפשפו עיניים מהוד המקומות הקדושים לדתות השונות, מסמיכותם ומהחופש לבקר בהם. שיתרשמו מהיכל הספר, מהיכל הצדק ומכנסת ישראל.

במילים אחרות – הלוואי שירושלים תוכל לייצג עבורנו עתיד של שגשוג ורווחה, של צדק וערבות הדדית, של ממלכתיות מעוררת גאווה, של אמת ושל כבוד למורשתם וקדושתם של כלל העמים והדתות, ולמעלה מכל – עתיד של שלום.

היום, יותר מתמיד, נחוץ לנו מועד כמו יום ירושלים שיאפשר וידרש מאיתנו לעסוק בשאלה הכבדה: מה אנחנו רוצים להיות?



תגובות


bottom of page