היכן נמצאת המנורה שנלקחה מבית המקדש בשנת 70?
לאחר החורבן בשנת 70 נלקחה מנורת הזהב לרומא, ועל פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס היא הופקדה במקדש השלום של הקיסר אספסינוס. לפי מסורת נוצרית היא הועברה עם כיבוש רומי לקרתגו ומשם לקונסטנטינופול. לפי היסטוריון בשם פרוקופיוס הביזנטי הזהיר יהודי את הקיסר יוסטיניאנוס מפני המנורה שהרי גם רומי וגם קרתגו נחרבו והוא העבירה לכנסיה בירושלים ומאז נעלמה. מסורות אחרות אומרות שהמנורה באתיופיה, באירופה או במרתפי הוותיקן.
עם הקמת המדינה היה צורך בדגל ובסמל.
בי"ב בשבט ה'תש"ט 11 לפברואר 1949 התפרסמה ההכרזה על הסמל אחרי תהליך של עשרה חודשים ובחינה של כ- 450 הצעות שנענו לתחרות.
הדגל נוצר בגולה. סמל המנורה בישראל.
בהצעתם של הגרפיקאים אוטה וליש ויסטרוסקי מופיעה המנורה – הנושא המייצג את בית המקדש בירושלים, והדגם הוא הסמל המופיע בשער טיטוס ברומי. המנורה מופיעה בלבן על רקע תכלת. בחלקו העליון של הסמל פס לבן ועליו שבעה כוכבי זהב – סמל ליום עבודה בן שבע שעות שחזה הרצל.
גם לאחר שהסכימה הועדה לאמץ את המנורה כסמל המדינה נמשכו הויכוחים על מה ראוי שיהיו המרכיבים שיופיעו לצידה: "דבר המדבר ללב היהודי, שמחמם אותו ומעורר דרך ארץ". ב- 16 באוגוסט התכנסה ועדת מומחים נוספת.
פרופ' סוקניק, שחשף את רצפת בית הכנסת ביריחו מן המאה ה- 6, הציע שיהיו סימבולים נוספים למנורה כגון שופר וכפות תמרים. הוא טען שאין להכניס מגן דוד לסמל שהוא אינו סמל יהודי ויש להימנע מהכללת סימבול מפוקפק זה בסמל המדינה.
פנו לעוד מעצבים וביקשו הצעות נוספות. לעניין הוקצב 300 לא"י. ב- 28 בספטמבר התכנסה הועדה ועלו הצעות של שכטר ודוד שכללו מנורה, לולב, אתרוג ושופר, וכן הכתובת מיריחו שלום על ישראל ושבעה כוכבי זהב. עיקר הוויכוח היה בין דתיים לחילונים.
העיצוב הפעם היה בעיקרו ברוח הפסיפס ביריחו. יש פה היבט פולני-דתי והיבט מודרני שפני עם ישראל לשלום. גם כוכבי הזהב של הרצל היו.
ההצעות הובאו למועצת המדינה הזמנית וברוב של 11 נגד חמישה נדחתה ההחלטה למועד מאוחר יותר. לאור זאת החליטה הועדה לפרסם מודעה בעיתונות ובה הצעות נוספות לסמל. הוגשו 131 הצעות ורובם כללו את מוטיב המנורה.
בהגדרה הייתה בקשה לכלול מנורה, שבעה כוכבים וכל אלמנט נוסף לפי רצונו של הצייר.
לבסוף הצעת האחים גבריאל ומקסים שמיר התקבלה.
ב- 28 בדצמבר 1948 קיבלה הועדה את הצעת האחים שמיר אך ביקשו להכניס בה שינויים נוספים - מנורה עם 7 כוכבים ושני ענפי זית ותוספת המילה ישראל. לטענתם ענפי הזית הם הביטוי היפה ביותר לאהבת השלום בקרב עם ישראל.
אולם גם לאחר הכנסת השינויים נשארה אי נחת משום שהמנורה עוצבה בעיצוב מודרני.
ב- 10 בינואר 49 לא התקבלה המנורה המודרנית, ונתבקשה הצעה ברוח שער טיטוס ברומא. היה זה רעיון של דוד רמז, שרצה להדגיש את התחדשותו של עם ישראל.
מנורת טיטוס עוצבה לאחר הניצחון הרומי. ב- 71 לספירה התקיימה תהלוכת ניצחון ברומא ובה הוצגו בין היתר אוצרות המקדש. בפורום ברומא הוקמה לכבוד טיטוס קשת ניצחון מעוטרת בתבליטים המתארים את אותה תהלוכה. בתבליט נראים חיילים נושאים על שנים את מנורת הקנים, עם שולחן לחם הפנים וחצוצרות מן המקדש. המנורה ניצבת על כן מדורג שעליה מגולפות חיות דמיוניות, בניגוד לאיסור לתאר דמויות ובניגוד לכל המנורות המוכרות לנו עד היום. עניין זה עורר תהיות על אמינות הסיפור.
ב- 7 בפברואר אושרה ההצעה בתוספת השם ישראל.