מה הקשר בין הרצל, בר־כוכבא ואלומת שיבולים | ארכיון החגים

מי הדמות שמביטה אל האופק? במה היא אוחזת? מה מחבר בין החרב, לוחות הברית ושיבולי החיטה? איזה נוף משתרע ברקע – פרי דמיון או מקום ממשי?

שער עלון כפר רופין, ל"ג בעומר תשל"ד

עמוד השער של עלון כפר רופין מחודש מאי 1974 מזמין אותנו לפתור חידה. במבט ראשון זו יצירה מאוירת אחת, אבל ככל שמעמיקים, נחשפים רבדים נוספים.

במבט ראשון מזוהה הדמות שבמרכז כהרצל, אך הסגנון, שמהדהד את עבודותיו של אפרים משה ליליין, מעורר מחשבות על דמויות מקראיות ובמיוחד האופן שבו חיבר האומן בין דמותו של הרצל לדמותו של משה. קו האופק ברקע יכול להיות מדבר סיני אך עשוי לרמוז לרכס הרי הגלעד הנשקף מכפר רופין. הדמות אוחזת בחרב ובשיבולי חיטה, ובכך מצביעה על השילוב החלוצי בין הגנה לעבודה חקלאית, ומזכיר גם את סמל הפלמ״ח.

במבט שני מתגלה רמז נוסף: לוחות הברית.

תפקידם של הלוחות באיור כפול: לצד הצגת הרצף ההיסטורי דרך דמויות ומאבקים, ישנה אמירה ערכית המחברת בין יסוד רוחני לבין הגשמתו הארצית. אם החרב והשיבולים מייצגים את המתח – ואולי גם ההשלמה – בין ההגנה לעבודה ולהתיישבות, הרי שלוחות הברית מוסיפים את רובד נוסף: מחד, המורשת המקראית הערכית משמשת כעוגן, כבסיס ערכי שממנו נובעים גם המעשה הציוני וגם האחיזה בארץ, ומאידך, המעשה הציוני והאחיזה מוצגים גם כתורה עצמה. התורה החרוטה על לוחות הברית הללו היא השיבולים והחרב, ההתיישבות וההגנה.

האיור שוזר מארג רעיוני רחב באמצעות משה ולוחות הברית, בר־כוכבא והמרד, הרצל והחזון, הפלמ״ח וההתיישבות הציונית. זהו ניסיון להדגיש חיבור בין מעשה לרוח, וביטוי של המציאות החיה של הקיבוץ כהתחדשות המורשת הקדומה.

עדיין לא פתרנו את שאלת זהות המאיירת. בתחתית האיור, על שער עלון הקיבוץ, חתום השם "טינה". פנינו לדוד גלזנר, ארכיונאי כפר רופין  – אשר סיפר כי טינה הייתה מתנדבת בקיבוץ, שאיירה בכשרונה מספר שערים בעלון. בהמשך הגיליון אכן נמצאת הערה בכתב יד של עורכת העלון, רחל נוי שמודה למתנדבת על תרומתה לעלון. רחל נוי הפכה בהמשך לארכיונאית של כפר רופין, ומי שהפקידה את העלון בארכיון שיטים היא אמו של דוד, הארכיונאי כיום.

עורכת העלון רחל נוי מודה לטינה על האיור

כמו החידה שבשער – גם הפריט עצמו מחבר קצוות. בין דימויים לרעיונות ולמציאות־חיים, בין אמנית 'אורחת לרגע' לקהילה ולמקום ובין דורות בקיבוץ.

תודה לדוד גלזנר, ארכיונאי כפר רופין, על הסיוע וההעמקה.